תפריט חיפוש

מומחה לא אובייקטיבי בעליל

ד"ר אברהם בן עזרא

במסגרת העבודה המקצועית במשרדינו, אנו נתקלים לא אחת בחוות דעת של מומחים, לרבות מטעם בית המשפט, הפורשים משנתם כהקדמה לחוות דעתם, ומביעים התנגדות מנומקת או הסתייגות מהוראות מחייבות, מתקנות ומתקנים.

עמדה מסוג זה יכולה להתגלות גם בדיעבד, למשל - במסגרת מתן תשובת המומחה לשאלות הבהרה, או בחקירתו בבית המשפט.

דוגמא א'

חקירת מומחה מטעם בית המשפט, מגלה עמדה של זילות הוראות התקנים.

להלן ציטוט, ללא פרטים מזהים:

עינינו הרואות כי בדוגמא א' הנ"ל, נפרשה בפני בית המשפט משנתו של המומחה, והיא, צמצום ובלימת זכויות הדיירים [התובעים] גם במחיר הנצחתו של ליקוי בדירה (אי התאמה לתקנות בעניין אוורור חדר, או אי התאמה לתקנים בעניין שיפוע ניקוז במרפסת). מדובר בליקויים אשר ניתן לתקנם, אך מומחה בית המשפט סבור שהמחיר הנדרש לתיקונם לא מצדיק את ההוצאה, ולכן, לשיטתו של המומחה, התובעים יישארו עם הליקוי ויקבלו פיצוי חלקי.

יש בעיה נוספת עם גישתו זו של המומחה מטעם בית המשפט, אשר נוטל לעצמו את הרשות לפסוק פיצוי; זאת הוא עושה ללא סמכות. הסמכות לפסיקת פיצוי נתונה לבית המשפט בלבד.

דוגמא ב'

מומחה מטעם הנתבעת (חברה קבלנית), בוגר בהצטיינות מגמת ניהול בטכניון, כולל בחוות דעתו פרשנות משפטית כדלקמן:

על פי סעיף 4 לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973, אי התאמה מוגדרת כדלקמן:

4. (א) המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה אם התקיים אחד מאלה:

(1) הדירה או כל דבר שבה (להלן-הדירה) שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבניה:

דהיינו אי התאמה היא כל דבר השונה מהשילוש המקודש של:

תקנות הבניה-מפרט- תקן רשמי.

עד כאן ציטוט מחוות דעתו.

המשמעות: מתוך פרשנות שגויה וחלקית, והעלמת סעיפי המשנה שבהמשך לציטוט החלקי אשר מובא בחוות הדעת של המומחה, הוא מראש גורע מזכויות הדיירים, כשיטה.

להלן הנוסח המלא של סעיף 4(א) לחוק המכר (דירות) תשל"ג- 1973:

אי התאמה (תיקונים: התש"ן, התשע"א)

4. (א) המוכר לא קיים את חיוביו כלפי הקונה או קונה המשנה אם התקיים אחד מאלה:

(1) הדירה או כל דבר שבה (להלן- הדירה) שונים מן האמור במפרט, בתקן רשמי או בתקנות הבניה.

(2) תוך תקופת הבדק התגלתה אי התאמה בדירה, זולת אם הוכיח המוכר שאי- ההתאמה נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה.

(3) תוך תקופת האחריות התגלתה אי- התאמה והקונה או קונה המשנה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים.

(4) בתוך תקופה של 20 שנים שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה בידי המוכר (להלן- תקופת הבדק לאי- התאמה יסודית), התגלתה אי- התאמה יסודית, זולת אם הוכיח המוכר שאי- ההתאמה היסודית נגרמה בשל מעשה או מחדל של הקונה או קונה המשנה.

(5) התגלתה אי- התאמה יסודית, אף לאחר תקופת הבדק לאי התאמה יסודית, והקונה הוכיח שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים.

(6) המוכר לא מסר לקונה הוראות תחזוקה ושימוש.

  1.  

    עינינו  הראות כי המהנדס המצטיין בניהול - שגה בתחום המשפט, בכך שהשמיט סעיף קטן (3), בו מדובר - לא רק על אי התאמה לתקן רשמי, מפרט או תקנה - אלא גם אי התאמה "שמקורה בתכנון, בעבודה או בחומרים", והרי סעיף קטן (3) לא כפוף לסעיף קטן (1) אשר צוטט בחוות דעתו (ללא ס"ק 3....).

    דוגמא ג'

    מומחה (מהנדס מבנים) מצא לעצמו דרור להשתחרר מכבלי התקן בחוות דעתו, וכאשר נחקר על כך בבית המשפט- העיד כדלקמן (ציטוטים):

    "אלה שכתבו את התקן לא בדיוק יודעים לעשות מה שצריך לעשות".

    "מי שכתב את התקן הזה, לא היה בבניין ולא ביצע בחיים שלו, הוא כתב תקן שלא ניתן לביצוע".

    (ראה מאמר: "תן כבוד לתקנים" מאת ד"ר אברהם בן עזרא, פורסם ב news 1 מיום 01.05.2014).

    בכל שלושת הדוגמאות הנ"ל, המומחים אינם אובייקטיביים, וחוות הדעת המקצועיות שלהם מוטות מלכתחילה לטובת עמדה מקצועית אשר אינה הולמת את חקיקת המשנה בתחום התכנון והבניה במדינת ישראל.

    ככל שחוות דעת מקצועית של מומחה בעלת עמדות כנ"ל מתקבלת ע"י בית המשפט, נפגע צד לדיון, הוא הצד שלשיטתו מגיע לו מה שכלול בחוק וכתוב בתקנות ובתקנים.