תפריט חיפוש

דלתות פנים בחדרים רטובים

ד"ר אברהם בן עזרא

חדרים רטובים בדירת מגורים, או בכל מבנה בעל ייעוד אחר [כגון: משרדים, מבני ציבור וכיוצא בזה] הם חדרים הכוללים בתוכם כלים סניטריים וצנרת מים (לרבות דלוחין וביוב).
דלת פנימית בדירה אשר מתאימה לחדר שינה, לא תתאים בהכרח לחדר רחצה או לחדר כביסה, בגלל תנאי הרטיבות (מים ואדי מים) השוררים בחדרים אלו.

הגדרת חדר רטוב

על פי "מפרט לבניית חדרים רטובים במרחבים מוגנים", פרסום רשמי של פיקוד העורף, מוגדר "חדר רטוב" כדלקמן:

"חדר רטוב"- חדר המשמש לשירותים, לאמבטיה, למקלחת או לחדר כביסה".

אין שום הגדרה בתקנות התכנון והבניה, המגדירה מהו חדר רטוב, משום שהנושא (לכאורה) ברור ואינו טעון הגדרה; אף על פי כן ישנן חילוקי דעות בעניין זה, ויש הטוענים כי רק חדר רחצה הוא חדר רטוב. טענה זו אינה מקצועית. ראשית, אפשר ללמוד על כך מההגדרה המצויה במפרט הנ"ל של פיקוד העורף. שנית, הרי חדר כביסה בדירה, הוא האזור הכי רטוב בדירת מגורים, בו מי הדלוחין ניתזים ומרטיבים את הרצפה, ופעולת הכביסה אף היא כרוכה ברטיבות רבה. אי אפשר לקבל טענה, שחדר כביסה אינו חדר רטוב. בנוסף, בתקנים החלים על ריצוף, יש "הגדרות לא סגורות" לגבי חדרים רטובים.

בחדרים רטובים נדרש איטום תת רצפתי, ומכאן ההתייחסות  לחדרים רטובים בתקנים החלים על ריצוף. להלן דוגמא להתייחסות חדר רטוב על פי תקן 1629 החל על אריחי טראצו:

"לסיפי פתחים המחברים משטחים מרוצפים באזורים לא רטובים עם משטחים רטובים, כגון מרפסות, גגות וחדרי רחצה, יש לתכנן מעבר מודרג או אחר, לשם מניעת מעבר מים מהאזור הרטוב לאזור הלא רטוב..."

עצם השימוש במינוח "כגון" מבהיר כי מדובר ברשימה שאינה סגורה.

להלן "חדר רטוב" על פי תקן 1555.3 החל על אריחי קרמיקה:

"באזורים רטובים, כגון: חדרי רחצה, מטבחים ציבוריים, חדרי שירות ציבוריים, מקלחות ומלתחות ציבוריות, ...."

גם בתקן זה נעשה שימוש במונח "כגון", ולכן גם כאן רשימת החדרים הרטובים אינה סגורה.

מטבח שאינו מטבח ציבורי - לא מוגדר כחדר רטוב, מהסיבה שהפעולות במטבח דירתי לא גורמות לפיזור מים, ובדירות מגורים מהעת האחרונה המטבח הוא "סלוני"- חלק אינטגרלי מהסלון, ואינו רטוב. לא דומה הפעילות בכיור מטבח, לזו שבכיור רחצה.

 סוגי דלתות פנים

בתקן 23.3 יש הגדרות שונות לסוגי הדלתות, וקיים הבדל בין דלת פנימית "רגילה", לבין דלת "משופרת" אשר צריכה לעמוד בתנאי אקלים/רטיבות, אף ששתיהן אינן בהכרח דלתות חוץ.

המעיין מופנה לתקן 23 חלק 3 סעיפים 1.4.1.1 [דלת אטומה], ו- 1.4.3.2 ב' [דלת משופרת שאינה חשופה] לעומת סעיף 1.4.3.1 [דלת רגילה].

בשטחים רטובים, תידרש התקנה של דלתות מתאימות, ולא כל דלת המתאימה לחדר שינה, מתאימה גם לחדר בית שימוש, לכניסה ראשית לדירה או לחדר כביסה.

דלתות אשר הן לא מתאימות לחדרים רטובים

לפעמים היצרן (המחויב בגילוי נאות) משאיר מדבקה על הדלת, שתכנה כדלקמן:

"הדלת אינה מתאימה למגע עם מים" או נוסח דומה.

המדבקה מצביעה על דלת שאין להתקינה בחדרים רטובים.

מוצע בזאת לחייב את יצרני דלתות פנים בדירות מגורים לסמן את הדלתות בסימון בר קיימא, אשר יגלה לקונה איזו דלת מתאימה לחדרים רטובים ואיזו דלת אינה מתאימה, ולא להשאיר נושא זה מעורפל.

דלת אשר לא מתאימה לאזורים רטובים, אף אם היא תותקן בחדר רחצה, בשנה- שנתיים הראשונות לאחר התקנתה היא לא תינזק מהרטיבות, אך לאחר מכן אדי המים ישפיעו על העץ ועל ציפוי הדלת, יתגלו התקלפויות, התנפחויות, ובמקרים אחרים גם ריקבון ופטריות.

להלן ציטוט מתוך ת"א 4166-12-14 כץ משה ואח' נ' נאות חן הגורן בע"מ ואח', בית משפט השלום בחיפה, שופט: אפרים צ'יזיק, בעניין זה:

"בשאלות ההבהרה מטעם התובעים נשאל המהנדס ברלינר כיצד הגיע למסקנה כי לא נמצא על פגם בדלתות אשר הותקנו בשלושת חדרי הרחצה של הדירה מאחר ועל פי הוראות היצרן (חברת "דלתות חמדיה בע"מ") יש למנוע מגע ישיר עם מים בהתאם לתקן ת"י מספר 23. במענה לכך השיב המומחה מטעם ביהמ"ש כי אינו מקבל את פרשנותה של ב"כ התובעים בעניין זה וכי עלות החלפת הדלתות הינה 4,200 ש"ח כפי קביעתו של המהנדס בן עזרא.

בהתייחס לטענות הללו ציינו הנתבעות כי הצילום אשר מצורף לחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים הינו צילום של מדבקה שהוצמדה לדלת ומשכך יש לקבל את עמדתו של המומחה מטעמן, מר גולדשטיין, ולפיה כוונת המדבקה הינה להתריע בפני הדיירים המתגוררים בדירה כי מגע ישיר עם מים עלול לפגוע בהן.

ודוק, ברכיב תביעה זו מצאתי לנכון לקבל את עמדת התובעים ולפיה יש לשפותם בעלות של שלוש דלתות חדשות, על פי האמור במכתבה של היועצת המשפטית של חברת "דלתות חמדיה בע"מ"  (עו"ד אורנית ארמה חסין) מיום 11.11.2014, אשר צורף לחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעות, אין מניעה להתקין את הדלתות הללו בחדרי רחצה מאחר והדלתות הללו אינן באות במגע ישיר עם מים. עם זאת, קיימת התכנות רבה לכך שדלתות חדרי הרחצה תיפגמנה עם חלוף הזמן מאדי המים החמים של המקלחות וכן גם בשל מגע היד התכוף של הדיירים במקלחות ובכיורי המים על דלתות חדרי האמבטיה.

אשר על כן הנני מוצא לנכון לחייב את הנתבעות לפצות את התובעים בגין ראש תביעה זה בסכום של 4,200 ש"ח בצירוף מע"מ מאחר ולא הובעה נכונות מצד הנתבעות להחליף את הדלתות הללו בדלתות חלופיות שהינן עמידות בפני מים".