תפריט חיפוש

המשמעות של האולטימטום

ד"ר אברהם בן עזרא

קרנו ומידת השפעתו של היועץ המשפטי לממשלה עולה מעל הממשלה עבורה הוא אמור לייעץ ואף מעל בית המשפט; המטרה מקדשת את האמצעים.

מבוא

משה כחלון ונפתלי בנט, שיגרו לתקשורת אמירות אולטימטיביות [ללא תיאום ביניהם] - כי הם רואים את הגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה כקוו אדום שאין לחצות אותו ובמקרה כזה.... לא ברור מה בדיוק יעשו.

אי הבהירות נובעת מכך שעל פי החוק, ראש הממשלה יוכל להמשיך ולכהן בתפקידו גם לאחר הגשת כתב אישום, כל עוד לא הורשע, ולאור ההשהיה המופרזת בהכנה ובהגשה של כתב אישום כלשהו נגדו - אין וודאות כי יוגש, וגם אם יוגש כתב אישום, לא ברור כלל מה יהיו התוצאות.

"הקו האדום" - הוא מה שקבוע בחוק ולא מה שנתפש בעיניהם של פוליטיקאים, ולכן רק הרשעה תגרום לכך שימונה מנהיג אחר כראש ממשלה מטעם הליכוד.

משמעות הצדקנות

הפיכת היוצרות, אם לא שמתם לב, תגרום לעליית קרנו וכוחו של הממונה על הייעוץ המשפטי הניתן לממשלה, מדרגה של יועץ לדרגה של מכריע ומוציא לפועל. מכריע - אפילו מעל בית המשפט, שכן אם פעולה של היועץ המשפטי לממשלה קובעת גורלות והרכבי ממשלות, ללא קשר עם דעתו של בית המשפט  (שבשלב המוקדם של הייעוץ טרם נכנס לעובי הקורה), מי שמכתיב מדיניות הוא היועץ המשפטי, ולא השר או הממשלה המתקפלים בפניו ועושים את דברו "כזה ראה וקדש"[*].

האולטימטום הכפול, אשר חברו לו יחדיו "הבית היהודי" ומפלגת "כולנו", מלמד על חוסר הבנה בסיסי בענייני מדיניות ציבורית.

האומנם בנט או כחלון התכוונו להעצים ולהגביר את סמכויותיו של היועץ המשפטי למעמד של בורר, מעל הממשלה ומעל בתי המשפט?! או שסתם רצו למצוא חן בפני הבוחרים ו"לגרוף קופה" של בוחרים בהזדמנות שנקרתה להם?! ולו סברו כך – מדוע לא עשו זאת באופן מוצהר וישיר?!

הצדקנות היתירה של מי שרואה בתחילתו של הליך פלילי את מה שצריך לראות רק בסופו, יש לה השלכות מעשיות, ובמקרה זה ההשלכות הן העברת מוקדי ההשפעה והכוח מהממשלה אל היועץ שלה, שלא נבחר אלא ממונה, דבר שהבוחר לא התכוון לעשות.

כבר היו דברים מעולם במקומותינו, שהרי מדובר בשיטה ישנה שעד כה גם צלחה ולהלן תזכורות.

רפול

רב-אלוף רפאל איתן היה מועמד ראש הממשלה בנימין נתניהו לשמש כשר לביטחון פנים, אך עקב חקירה פלילית שהתנהלה נגדו באותו הזמן - חקירה שגררה הגשת כתב אישום, ממנו יצא רפול זכאי בדין - סוכל מינויו של רפאל איתן לתפקיד זה והוא נותב לתפקיד אחר [שר החקלאות ואיכות הסביבה, וסגן ראש הממשלה]. מדובר במינוי ראוי לרפול, בתחום בו מומחיותו ברורה [ביטחון פנים]. מדינת ישראל הפסידה עקב הקדמת המאוחר למוקדם, בכך שבגלל הגשת כתב אישום שהסתיים בזיכוי - המינוי הוסב לתפקיד אחר. להבהיר, החקירות העלו חרס והתנפצו בבירורים משפטיים. אך הנזק - כבר נגרם ואת הנעשה אין להשיב.

נאמן

יעקב ישראל נאמן היה מיועד לשר המשפטים, אך התנהלה נגדו באותו מועד חקירה פלילית ואף הוגשה עתירה לבית המשפט העליון נגד מינויו, בשל מעשיו הפליליים לכאורה. ב - 8 באוגוסט 1996 הודיע היועץ המשפטי של הממשלה על פתיחת חקירה פלילית נגד נאמן, ועוד באותו היום הגיש נאמן את התפטרותו מתפקיד שר המשפטים.

מיותר לציין כי גם במקרה זה, החשדות התבררו כחשדות שווא, שכן ב- 15 למאי 1997 נאמן זוכה, לאחר שנקבע כי פעל בתום לב.

לנאמן הייתה ביקורת קשה כלפי התביעה הכללית של מדינת ישראל והתנהלותה של משטרת ישראל בחקירות אישי ציבור.

לגבי העמדתו לדין, הוא טען שהדבר נבע מנקמנות של היועץ המשפטי באותה עת, מיכאל בן יאיר, שפעל על פי שיקולים זרים.

נאמן הצביע על שורה של הגשות כתבי אישום ללא הצדקה ועקב שיקולים זרים, שנעשו במהלך הזמן, כולל כלפי רפאל איתן הנזכר לעיל במטרה למנוע ממנו להיות שר לביטחון פנים, כמו גם נגד אביגדור קהלני בניסיון למנוע ממנו לכהן כשר לביטחון פנים, וכן ניהול חקירות מתמשכות נגד  חבר הכנסת ראובן ריבלין, במטרה למנוע ממנו להיות שר המשפטים.

כמו כן, נאמן טען כי המשטרה "עושה פומבי" לחקירות אישי ציבור, [כיום קוראים לכך: הדלפות], בשיתוף עם העיתונות, והדבר גורם נזק לתדמיתה של מדינת ישראל בעולם ומשחיר את פניה.

אין חדש תחת השמש[**]

מסתבר שהשיטה היא ערוץ חליפי לתהליך של בחירות. השיטה לא יכולה לפעול ולהצליח במשטר שפוי המתנהל בדמוקרטיה על פי החוק, כי במשטר נאור כל עוד אדם לא הורשע, קיימת לו זכות החפות.

לעומת זאת, במשטרים אפלים, מורידים מנהיג מתפקידו בדרכים אחרות שלא עוברות דרך הקלפי, וכך מנעו מאביגדור קהלני, רפאל איתן, רובי ריבלין, יעקב נאמן ואולי אחרים מלכהן בתפקידי ציבור – בטענות שווא, בעודם בטרם הרשעה, ואף הסתבר כי כלל לא הייתה הרשעה... זה קורה במדינת ישראל - עקב "זהירות יתירה" וצדקנות-לכאורה, "בשם הצדק והחוק" אך בדרכים עקלקלות.

-----------------------------------------  

 [*] "כזה ראה וקדש" – המקור הוא בגמרא, ואלה הדברים: בספר שמות פרק י"ב פסוק א' ב' נאמר: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים".

על כך אומר נאמר בגמרא, ראש השנה כ' א': "כזה ראה וקדש". פירש רש"י: "נתקשה משה על מולד הלבנה באיזו שיעור תראה ותהיה ראויה לקדש, והראה לו [הקב"ה] באצבע את הלבנה ברקיע, ואמר לו: כזה ראה וקדש".

[**] מקור הביטוי בתנ"ך: "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה, וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ." ( קהלת פרק א, פסוק ט[.