תפריט חיפוש

העדפת העניין המהותי על פני הנוהל

ד"ר אברהם בן עזרא

גם בשלבים המאוחרים של הניהול הדיוני, ואפילו לאחר עדותו של מומחה בית המשפט, ראוי לאפשר לצד לדיון לבצע בדיקה על ידי מעבדה מאושרת, ככל שבדיקה זו עשויה לסייע לחקר האמת, במיוחד במצב בו מדובר במניעת סיכון בטיחותי.

אין כל ספק שיש לכבד ולקיים את הנוהל, אשר על פיו מתנהלים הליכי משפט. כאשר הוראת נוהל מופרת, לא עוברים על כך לסדר היום, גם כאשר קיום הנוהל בהקפדה יתירה - עלול לפגוע במהות.

אף על פי כן, במקרים מסוימים, ובכלל זה נוכח דאגה לבטיחות הציבור, בית המשפט אינו מקפיד על הפרוצדורה ומעדיף את חקר האמת.

ביום 1 למאי 2018 ניתנה החלטה ברוח זו בת"א 441177-11-14 ועד הבית חטיבת הנח"ל 39 א' ו-ב' ואח' נ' נאות חן הגורן בע"מ ואח', ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: סארי ג'יוסי.

מדובר בתביעה בגין ליקויי בניה בבית משותף בחדרה, שנערכה על סמך חוות דעת מקצועית של המהנדס יואל בן עזרא מחברת "בן עזרא מתכננים ויועצים בע"מ" והוגשה ע"י עו"ד טל רבינוביץ.

בין ראשי הנזק, נכלל ליקוי עיקרי בנושא: חיפויי חוץ של הבניינים.

בתיק זה מונה המהנדס יוסף שולץ כמומחה מטעם בית המשפט, ובחוות דעתו אישר המומחה שולץ כי ישנם כשלים בביצוע חיפויי החוץ, אך באותה נשימה טען כי לא בוצעו הבדיקות הנחוצות, וזאת בגלל שהבדיקות אשר בוצעו ע"י הדיירים - לא תאמו את דרישות התקן, לשיטתו.

התובעים הגישו לבית המשפט בקשה, להורות למומחה שולץ על ביצוע הבדיקות הנוספות הנחוצות על פי דעתו, כפי שעולה מחוות דעתו ומחקירתו הנגדית בבית המשפט.

שולץ, למעשה, "נתקע" בחוות דעתו, ולא החליט מה לעשות וכיצד לפתור את בעיית החיפויים במעטפת הבניינים, אף שקבע כי נפלו בהם פגמים.

אכן, "המוציא מחברו עליו הראיה", ולכאורה האחריות לחוסר היכולת של שולץ (ככל שחוות דעתו נכונה בעניין זה) - נובעת ממחדל של התובעים (לכאורה), ולכן בית המשפט היה יכול בנסיבות אלו לדחות את הבקשה.

אלא שלנגד עיני בית המשפט, ניצבו הבניינים שעברו נשירה בפועל של אבני חיפוי, כמו גם ניצבה חוות דעתו של מהנדס המבנים יואל בן עזרא מטעם התביעה, לפיה החיפוי החיצוני בבניינים לקוי בכללותו. נצרף זאת לקביעת המומחה שולץ כי נדרשות בדיקות נוספות כדי שגם הוא יסיק מסקנות, בדיקות אותן ביקשו התובעים שיבוצעו, ונגיע להטיית כף המאזניים לזכות קבלת הבקשה שהוגשה, וביצוע הבדיקות המשלימות.

לשון אחר: מומחה בית המשפט קבע בעדותו, כי כדי להגיע למסקנה סופית בעניין חיפויי חוץ, צריך לבצע בדיקות משלימות.

בהינתן חוות דעתו של מומחה בית המשפט, נוצרת לכל צד לדיון הזכות לתקן את חוות דעתו לאורה, וזאת על פי סעיף 136 לתקנות סדר הדין האזרחי (תשמ"ד 1988):

בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את סעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום.

התובעים לא הגישו בקשה לתיקון כתב התביעה, אלא רק בקשה לביצוע מה שמומחה בית המשפט צריך, כדי להשלים חוות דעתו; במצב בו מותרת להם הגשת בקשה לתיקון כתב התביעה ככל שהדבר נובע מחוות דעת מומחה בית המשפט, מצופה על פי "קל וחומר", כי בית המשפט ייעתר לבקשה של מילוי תנאי מפורש מפי המומחה להשלמת חוות דעתו – במיוחד כאשר על הפרק עומדת בטיחותם של התובעים ואחרים, עקב הסיכויים לנשירת אבני חיפוי.

סיכומו של דבר נפסק כדלקמן:

על כן אני מורה כי מומחה בית המשפט - המהנדס מר יוסף שולץ יבצע את הבדיקות הנוספות הנדרשות, בנוגע לחיפויי החוץ של בניין א' כמו גם לבניין ב' ויגיש את חוות דעתו המשלימה בתוך 45 ימים. הצדדים יוכלו לשלוח למומחה שאלות הבהרה בתוך 7 ימים לאחר קבלת חוות הדעת, והמומחה יידרש להשיב עליהם בתוך 10 ימים. בעלות חוות הדעת המשלימה יישאו כאמור הנתבעות וצד ג' שווה בשווה.