תפריט חיפוש

כשהוא צועק, אתה לוחש

ד"ר אברהם בן עזרא

הדרכה במתן עדות בבית המשפט.

אתה נקרא לתת עדות בין כותלי בית המשפט, פעולה שאינה שכיחה בסדר יומך, וכבר הוזהרת כי עורך הדין שיחקור אותך הוא בעל מזג סוער ופתיל קצר, ולכן צפוי כי לא יימנע מלהכפיש אותך, לצעוק עליך, להתקרב אליך עד כדי שתחוש את נשימת אפו, להטעות אותך כדי שעדותך - שאינה נוחה לו - תיראה כעדות שקר, ואתה - תיראה שקרן. (כעורך דין, כמעט הכל מותר לו בחקירה).

לא, השופט יחסום את עורך הדין הבא לחקור אותך; הוא יאפשר לו כמעט הכל, ולכל היותר יגביל אותו בהתבטאויות הקיצוניות בחקירה על ידי הערה, ויבקש ממנו להתמתן.

כיצד לנהוג במקרה מסוג זה?

אפילו החכם באדם - לא הדריך חד משמעית במתן מענה, ולהלן ציטוט מספר משלי, פרק כ"ו פסוקים ו', ז':

אל תען כסיל כאיוולתו, פן תשווה לו גם אתה; ענה כסיל כאיוולתו, פן יהיה חכם בעיניו.

[אמנם עורך הדין גס-הרוח המתואר לעיל, אינו בהכרח כסיל, אך אפשר ללמוד מהפסוק בספר קהלת, פרק ט' פסוק 17 "דברי חכמים בנחת נשמעים" - כי אינו נוהג מנהג חכמים...].

ובכן, מחבר ספר משלי מציע שתי דרכים מנוגדות להשיב על שאלות החקירה, החורגות מחכמה הנשמעת בנחת, מתרבות הדיבור ומדרך ארץ; ענה לו בשפתו, או שלא...

[במאמר מוסגר ייאמר כי לא כל עורך דין המנהל חקירת עד, נוקט בדרך זו, אולם ברוב המקרים שהחקירה מתנהלת כך - היא לא נחסמת על ידי בית המשפט, שמצמצם התערבותו באופן החקירה].

בעניין התנהלות כעד בבית המשפט, העצה היא אחת:

החוקר ירצה לגרור אותך אל מחוזותיו, ולגרום לכך שתרים את קולך ותתגונן, תשיב מלחמה שערה ותתלהם.

אל תנהג כך.

ראשית דע כי זכותך לבקש בשיא הרוגע, מהחוקר אותך, שלא יתקרב אליך מעבר לחצי מטר וגם שיימנע מהרמת קול כי שמיעתך תקינה.

שנית, תן לו את הזמן לסיים את הרצאת דבריו נגדך, השזורים במסווה של שאלה , והשב עניינית - ובלחש.

אפשר גם לבקשו לחזור על השאלה, לקחת זמן לארגן תשובה, לומר כי לצורך התשובה עליך לעיין במסמכים (כגון: התצהיר שלך), והכל לפי הנסיבות.

אם מי שחוקר אותך רוצה להרגיז אותך - אל תגרום לו להצליח. אם מטרתו להוציא אותך מהכלים - תרגיע, שמור על שלווה והיה רגוע; כך האמינות שלך תתחזק.