תפריט חיפוש

הכרעה בין שניים

ד"ר אברהם בן עזרא

השופט פוסק על פי בחינת עדויות המומחים ובדיקת חוות הדעת, ואין לו אמצעים נוספים מאשר להישען על המומחים במישור המקצועי, או לא להישען עליהם ככל שאמינותה של העדות אינה מניחה את דעתו.

מבוא

צריך להבין כי בדרך כלל בית המשפט מעדיף להכריע את הכף לזכות אחד המומחים, כאשר לפניו שני מומחים שדעותיהם מנוגדות, והוא עורך השוואה בין השניים. כך קורה גם כאשר לפניו יותר משני מומחים באותו עניין - בית המשפט, שאינו מומחה, אמור לקבוע מי הוא המומחה ששכנע אותו, ועל פיו יינתן פסק הדין בכל פרט ופרט.

יש לדעת כי בחירה בין שניים [או יותר] אינה הדרך הבטוחה להגיע אל האמת, משאת נפשו של כל שופט, אך בנסיבות הקיימות, בהן השופט אינו מומחה ואף המומחה שמטעמו אינו אובייקטיבי ואינו "ידו הארוכה של בית המשפט" - ובשיטה המשפטית הרווחת - זו הדרך אל פסק דין.

לא מן הנמנע כי בין המומחים הנאבקים על הכרת בית המשפט בעדיפות חוות דעתם, נמצאים לפעמים גם מומחי בית המשפט, כי על פי הלכת בית המשפט העליון בע"א 4218/90 חפציבה חברה לבניין עבודות ופיתוח בע"מ נ' כרמן ואלכסנדר לחנר, שופט: הנשיא מאיר שמגר, [פורסם ב"פדאור"], כאשר מומחה מתמנה על ידי בית המשפט ללא הסכמת הצדדים, אין לחוות דעתו עדיפות על פני חוות דעתו של מי מהצדדים.

ההכרעה בין המומחים

להלן מספר דוגמאות לכך, שבבואו לתת פסק דין, בית המשפט מניח על כף המאזניים את חוות הדעת ושוקל אותן זו מול זו:

ת"א 1217/84 לשם אריה ורבקה נ' אחד העם שפירא בע"מ, בית משפט השלום בחדרה, שופט: עמירם שרון [לא פורסם, מובא בספר "סוגיות בליקויי תכנון ובניה" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" 2013], להלן ציטוט רלוונטי:

6. אשר לשאלה בדבר הליקויים, הפגמים ואי ההתאמות: לעניין זה העידו בפניי שני מומחים. האחד הוא המהנדס בן עזרא שהעיד מטעם התובעים, והשני המהנדס טיגרמן שהעיד מטעם הנתבעת.

כל אחד מהמומחים הגיש חוות דעת ונחקר בחקירה נגדית עליה. בא-כוח התובעים, בסיכומיו הנאים, נכנס לפרטי פרטים של חוות הדעת, הפגמים והליקויים, וסיכומיו מקובלים עליי.

יחש עם זאת נראה לי שיש לאמץ את חוות דעתו ועדותו של המהנדס בן-עזרא על פני חוות דעתו של המהנדס טיגרמן.

על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, ערעור אשר חיזק את מסקנותיו של השופט עמירם שרון - ע"א 86/86 אחד העם שפירא בע"מ נ' לשם, שופטים: מלכיאל סלוצקי, יוסף מרגלית וחנוך אריאל, פס"מ תשמ"ח כרך 1 מעמוד 3.

ת"א 469/88 זעפרני ניסים ואח' נ' ר.מ.ט. בע"מ, בית המשפט המחוזי בירושלים, שופט: צבי א' טל, [לא פורסם, מובע בספר "עדות מומחה" מאת א' בן עזרא בהוצאת "שי" 2001, עמ' 505], להלן ציטוט רלוונטי:

אשוב לעניין ההכרעה בין המומחים.

ברוב המקרים קיבלתי את הערכותיו של המהנדס יגאל ברגמן (להלן - ברגמן) לעומת הערכותיו של המהנדס מאיר מנחם (להלן - מנחם).

 עינינו הרואות כי על הפרק עומדת הכרעה של השופט בין המומחים.

המסקנה המתבקשת

המסקנה המתבקשת ממצב זה היא, כי המומחה לא מסיים את תפקידו בהכנת חוות דעתו ועדותו בפני בית המשפט, ויש טעם לכך כי ידריך את עורך הדין המטפל בחקירת המומחה האחר מהבחינה המקצועית, על מנת שבסופו של יום, השופט ישתכנע לאור מכלול חוות הדעת והעדויות בתיק מכל הצדדים.

הדרכה זו עיקרה הבהרה מראש של התקנים, המפרטים וכללי המקצוע, בכל פריט שיש לגביו חילוקי דעות, ואינה כמובן נוכחות בעת מתן העדות ולחישות באוזנו של עורך הדין החוקר, פעולה שהיא אמנם מקובלת, אך ראויה לגינוי.

עוד יוער כי מומחה בית המשפט מנוע מלתת הדרכה כזו, מטעמים ברורים.