תפריט חיפוש

מבקר המדינה והיועץ המשפטי לממשלה

4 יוני, 2019 |
ד"ר אברהם בן עזרא

אם המבקר מבצע את הביקורת על אירועי עתיד, האמורים להתרחש רק אם יעברו בשלום את שבט ביקורתו, תפקידו אינו של "מבקר", אלא הופך להיות תפקיד של מי שמחליט החלטות ממשלתיות בתחומים בהם הוא לא מצוי ובנושאים שלא הופקדו בידיו.

מבקר המדינה

מבקר המדינה הנבחר ברוב קולות חברי הכנסת, מתניהו אנגלמן, [אשר הוא אינו משפטן בהשכלתו הפורמאלית], מחזיק בדעה כי נושאי הביקורת שלו הם אירועים מהעבר.

במצב זה, אפשר להסיק כי הביקורת של המבקר אינה רלוונטית, שהרי היא לא אמורה לשנות דבר כי האירועים המבוקרים כבר אירעו, ואי אפשר עוד לשנותם.

ראשית, התייחסות להשכלתו של המבקר: אין מחלוקת כי מבקר המדינה צריך להבין דבר בנושאי משפט. למעשה, שורה ארוכה של תפקידים רשמיים צריכים להיות בימינו מותנים בהבנה משפטית.

אלא שמכאן ועד לדרישה פורמלית של תואר במשפטים ממוסד אקדמי מוכר, או רישום כדין כעורך דין בלשכת עורכי הדין - ארוכה הדרך.

להזכיר, המבקר לא אמור להתייצב כבא כוח של המדינה בבית המשפט, ועל כן הוא לא זקוק במסגרת עבודתו המקצועית לרישיון של עורך-דין. יש להניח בוודאות גבוהה, כי יש לו ידע משפטי נרחב בעקבות ידע אקדמי [תואר ראשון ותואר שני] בכלכלה ובמנהל עסקים, וכן כי רכש ידע במשפטים במסגרת עבודתו, טרם מינויו כמבקר המדינה.

התופעה של רכישת ידע עד כדי כתיבת ספרות מקצועית בתחום המשפטי, על ידי מי שאינו בעל השכלה משפטית פורמלית, אך הוא בעל השכלה משפטית רחבת היקף ומעמיקה, היא תופעה ידועה ולגיטימית. אותה ספרות משפטית, זוכה להתייחסות ולציטוט בפסקי דין בכל הערכאות, וכן ללימוד בין כותלי בתי הספר למשפטים; אותה ספרות משפטית משמשת את עורכי הדין בעבודתם המשפטית, במשרדיהם.

הגישה המרעננת של אנגלמן, לפיה עליו לבקר אירועי עבר, אינה מקובלת בציבור ובקרב חוגים נרחבים באקדמיה, כי היא מקטינה את מידת ההשפעה של מבקר המדינה על ההוויה הפוליטית. יש לציין כי הקטנת מידת ההשפעה של המבקר אינה מקרית; היא מכוונת:

אם המבקר מבצע את הביקורת על אירועי עתיד, האמורים להתרחש רק אם יעברו בשלום את שבט ביקורתו, תפקידו אינו של "מבקר", אלא הופך להיות תפקיד של מי שמחליט החלטות ממשלתיות בתחומים בהם הוא לא מצוי ובנושאים שלא הופקדו בידיו במסגרת בחירות.

לכך מכוונת העמדה של מתניהו אנגלמן; הוא מבין כי במסגרת תפקידו, לא הוא מחליט החלטות מדיניות ערכיות - אלא הכנסת והממשלה, אף שהוא צריך להביע את עמדתו המקצועית ולפרסמה כדי שנבחרי הציבור ישקלו אותה בבואם להחליט החלטות, כפי שהם שוקלים גורמים אחרים, נוספים, מגוונים, סמויים וגלויים, בכל החלטה שהם מחליטים.

 היועץ המשפטי לממשלה

היועץ המשפטי לממשלה כשמו כן הוא - הוא יועץ. מטבע ברייתו של יועץ, עצותיו מתקבלות או נדחות, ואין לראות בהן הכתבות מחייבות.

שיקוליו של היועץ המשפטי הם שיקולים מקצועיים מהסוג שאפשר להשיג עליהם ולחלוק עליהם. סיבה נוספת לכך שאין לקבל את ההמלצות של היועץ המשפטי "כזה ראה וקדש" [*] - היא שמי שנבחר על ידי העם לנהל את המדינה, צריך לשקול שיקולים שאינם עומדים בפני היועץ המשפטי. שיקוליו של ראש הממשלה אינם מצטמצמים לתחום המשפטי, ואף לא מצטמצמים לשום תחום מקצועי אחר.

אם ראש הממשלה מחליט לרכוש 9 צוללות לצה"ל בעוד שהיועצים המקצועיים בדעה כי לתקופה שך 10 שנים די ב- 5 צוללות, סביר כי ראש הממשלה ישמע את העצות, ולא בהכרח יפעל על פיהן, משיקולים נוספים שאינם עומדים בפני היועצים.

לפעמים עומדת בעיני המדינאי תמונת מצב מדינית גלובאלית מבחינת מרחב ומבחינת זמן, שלא גלויה לעיני היועץ ולעיני המבקר. אלה מסתגרים בתחום המקצועי. קולם נשמע, וחשוב שיישמע, אך ההחלטה הסופית, בין מנומקת בין בלתי מנומקת, היא לא שלהם.

לא בכל מקרה צריך לנמק.

כאשר בנימין נתניהו אמר בנאום באוניברסיטת בר אילן שהוא בעד הקמת מדינה פלסטינית, הוא לא נימק. הזמן שחלף הוכיח שהוא צדק באמירתו המתוחכמת, החכמה, המציבה בפני הטרור הפלסטיני משוכות גבוהות שאותן הוא לא יכול ולא רוצה לעבור...

ראש הממשלה

תפקידו של ראש הממשלה הוא להתוות דרך של קידמה למדינה ולעם, ועליו לראות רחוק הרבה מעבר למרווח זמן בין בחירות לבחירות. לשם כך עליו לשקול שיקולים רחבי היקף ובלתי שגרתיים, מתוך ראיית המצב מנקודת ראות רחוקה וממקום תצפית של עמו, בחינת העבר וציפייה לעבר העתיד.

לא יעשה כן לא יועץ משפטי ולא מבקר.

ראו כמה תפקידים מוטלים על שכמו של ראש הממשלה הנוכחי במועד כתיבת שורות אלו - ראש הממשלה, שר הביטחון, שר החינוך, שר המשפטים, ועוד, והוא לא אמור לקרוס תחת העומס.

גם נטל חקירות שהוא נטל מיותר, לא ראוי ולא רצוי, וגם לא קיים במדינות מערביות רבות במצב דומה - הוא נטל שראש הממשלה יכול לעמוד בו, ועדיין לתפקד טוב מאחרים כראש ממשלה.

כזה ראש ממשלה צריך לבחור, ורק כזה.

------------------------

[*] "כזה ראה וקדש" - מקור: במקרא נאמר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל-מֹשֶׁה וְאֶל-אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: 'הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים' [שמות, פרק י"ב פסוקים א-ב). על כך אומר התלמוד: "כזה ראה וקדש" [ראש השנה כ' א'[. כוונת הפסוק היא לקבל את הדברים ללא שום פקפוק.