תפריט חיפוש

מיהו מומחה?

12 יולי, 2019 |
ד"ר אברהם בן עזרא

מיהו מומחה ומיהו מתחזה למומחה ובכך פוגע בענף התכנון והבניה? מוצע להיזהר במינוי מומחים.

ראשית דבר יש לברך על התופעה של חיווי דעה מקצועית לגבי מבנים, מכל צד של המומחיות, כי בצורה זו המבנה עומד במרכז ונתון לבדיקה ולביקורת. יש להניח כי ביקורת שאינה עניינית, תורד ותוסר מסדר היום באופן כלשהו ולא תיתפש, כלומר, לא תשפיע על איכות הבניה בארץ, וזאת ללא שום קשר עם פסק דין זה או אחר, או עם דברו של שופט שלום או מחוזי – שהרי בסופו של יום, צריך להבין שהשכלתו של השופט בהנדסה אזרחית ומכלול ידיעותיו בתחום זה, מושפעים מדברי מומחים, לא מעמיקים דיים וחסרי בסיס אקדמי.

מכאן לעיקר השאלה – "מיהו מומחה?"

לא יעלה על הדעת כי מומחה יהיה מומחה לנושאים שאותם הוא לא יודע לתכנן.

מומחה לתכנון ולבניה חייב להיות בעל ידע מוכח בתכנון ובניה, שהרי אחרת, יהיה המומחה מומחה לדבר שאותו הוא לא מכיר כלל...

הדברים לא נאמרים בחלל ריק. מסתובבים במקומותינו מומחים הממונים על ידי בתי המשפט כמומחים לתכנון ולבניה, שהם גם מהנדסים רשויים, אשר הם מעולם לא עסקו בתכנון, או שעסקו לפני שנים רבות מדיי מכדי לזכור את מה שהיה פעם. לא רק בגלל הגיל, ככל שאלה מהסוג שזקנתם משבשת את הזיכרון, אלא גם מהסיבה שהיעדר עיסוק - משכיח אצלם את הידע הנדרש למומחיות.

בעת כתיבת שורות אלו, באחד התיקים בו אני מטפל כמומחה בנושא הנדסת קרקע וקונסטרוקציות בבניין רב קומות בנשר, מומחה מטעם בית המשפט נתן חוות דעת שלא עמדה במבחן המציאות ובעודנו דנים בטענתו כי תיקוני היציבות בוצעו לשביעות רצונו – באה המציאות וטפחה על פניו המאדימים מבושה [כפי שראוי שיהיה], כי... ...הרצפה שנוצקה שקעה והקירות התומכים התנתקו ונשברו.

הטעות ההנדסית הייתה נעוצה בביסוס הכבד שבוצע כחלק מהפתרון – [מומחה בית המשפט אישר  את הצעת הנתבעת] – ביסוס ששקע, ומשך את המבנה כלפי מטה...

אותו מומחה הציע לבית המשפט למנות תחתיו מומחה נוסף, כי הוא לא כל כך מומחה לנושאים שעמדו לפתחו... [הצעה שהועלתה לאחר תשלום עשרות אלפי ₪ שכר טרחה ולאחר הוצאת חוות דעת שגויה].

כללו של דבר, מומחה חייב להיות בעל יכולת עיונית ומעשית ליישם בפועל כל מה שהוא בחזקת מומחה לגביו, ולא יתכן כי יהיה מומחה רק לצורך בית-משפט.

הדבר מזכיר לי בדיחה ששמעתי מידידי עו"ד אלי הכהן:

בעל בעמיו נשלח על ידי אשתו לשוק כדי להביא דגים. הוא הביא דגים יפים, וכאשר אשתו בישלה אותם – התגלה כי הם מקולקלים.

טרחה והלכה לחנות, ושם נאמר לה: "על מה את מדברת? הדגים הללו נקנו על ידי משפחת כהן, נמכרו למשפחת לוי, אלה מכרו למשפחת אפשטיין שמכרה את הדגים לנו ואף אחד לא פצה פה ולא העליל דבר נגד הדגים!"

"כן, אבל אני בישלתי ותראה מה יצא..."

"מה, לא אמרתי לך" – כך שאל המוכר בתמיהה – "שהדגים האלו לא נועדו למאכל, אלא למסחר בלבד?!"

גם בבחינת שנות הניסיון בהן מתפארים רבים מהמומחים, יש בעיה, שהרי ייתכן ניסיון של 30 שנה עם מיעוט פרויקטים בתכנון, או עם תכנון לא מוצלח, וייתכן לעומתם שנות מועטות של עבודת תכנון אינטנסיבית בהקמת מבנים מורכבים. ועוד דבר, אמר לי פרופ' יצחק אלפן ז"ל שלימד אותי הנדסה בנאית והנדסת קרקע בטכניון בשנים 1965-1967, כי "הניסיון אינו תחליף לידע".

אם הידע מצוי, הניסיון מיותר.

אם הניסיון מצוי, עדיין יש לבדוק האם המומחה צבר בעקבות ניסיונו גם ידע או שלא.

לאור קריטריונים אלה, מוטב כי שופטים ייזהרו במינוייהם,