תפריט חיפוש

ההבדל בין טענה לבין עדות

23 ספטמבר, 2019 |
ד"ר אברהם בן עזרא

סיפור מתוך הספר "תבונת העדות". הספר יצא לאור וניתן לרכישה ע"י פניה למשרד המחבר.

לעיתים עדים נדהמים מתעוזתם של עורכי דין מסוימים ליצור מצג שאינו נראה, לכאורה, אמת. כדי להבין במה דברים אמורים, אדגים זאת באמצעות תאור טענות של עורך דין המייצג את ראובן, אשר נתבע בתיק אזרחי בבית המשפט על ידי שמעון. שמעון טוען כי ראובן חייב לו אלף ש"ח, וזה סיפור המעשה כפי שפורט בכתב התביעה: לפני שנתיים שמעון הלווה לראובן אלף ש"ח לשם מימון לימודיו. ראובן לא החזיר את חובו לשמעון עד עצם היום הזה, למרות התראות רבות בכתב ובעל-פה.

וכה טען עורך דינו של ראובן בכתב ההגנה:

  •     ראובן כלל לא מכיר את שמעון;
  •     לחלופין, מכיר ראובן את שמעון, אך לא חייב לו דבר כי מעולם לא קיבל ממנו כסף;
  •     לחילופי חילופין, אומנם קיבל הלוואה, אך החזירה לתובע.

האם, בטענות אלה, עורך הדין של ראובן משקר בבית המשפט, שהרי בוודאי שאינן יכולות להיות אמת?

כל סטודנט למשפטים בראשית לימודי המשפטים שמע את הדוגמה הזו מאחד המרצים, ואולי גם יותר מפעם אחת, בגרסה זו או אחרת. מדובר בשיטה המשפטית של טיעון הטענות המשפטיות.

אוי לו לעד שיסיק מדוגמה זו דבר לגבי עדותו, ויישם את השיטה בעדותו בבית המשפט.

עורך הדין של ראובן יכול לטעון את הטענות אשר תוארו לעיל, אך בבוא ראובן להעיד בבית המשפט, וכידוע מעידים תוך הצהרה לומר את האמת, אם יטען תחילה כי אינו מכיר את שמעון – ובמשפט יוצגו בפניו הוכחות חותכות כי שקר בפיו – למשל באמצעות עדים אחרים המכירים את שניהם, או באמצעות תמונות מעבר משותף – הרי לא רק שראובן יאבד את אמינותו ויפסיד במשפט, אלא שגם יהיה צפוי להיאשם בעדות שקר בבית המשפט שהיא עבירה פלילית.

כך בדיוק יהיה גורלו של ראובן אם יהין להעיד בבית המשפט כי אומנם מכיר הוא את שמעון היכרות שטחית, אך מעולם לא קיבל ממנו הלוואה, ואחר כך יוכיח שמעון כי ההלוואה ניתנה.

יש לדעת כי אין להחיל את מה שמותר לעורך דין בכתבי טענות, על אופן מתן העדות בבית המשפט.

בעניין זה, יצוין כי לעד מומחה מותרת עדות סברה, על סמך מומחיותו, שהרי עד מומחה אינו עד "רגיל", ובשל מומחיותו הוא יכול להאיר את עיני בית המשפט לא רק במתן עדות עובדתית, אלא גם בניתוח המצב העובדתי ובהסקת מסקנות שבמקצוע. עליו לומר אמת, אולם שלא כעד רגיל מצופה מעד מומחה כי נוסף על אמירת האמת הוא גם יוסיף ויתרום בעדותו מתוך תחום מקצועיותו, יפרש, יביע סברה, יסיק מסקנות וינתח מצבים שונים והכול כחלק מעדותו ומחוות דעתו.

עדות סברה מותרת ואף מצופה מעד מומחה בתחום מומחיותו ולא בתחום אחר כי בכל תחום אחר, שאינו בגדר מומחיותו של העד המומחה, אין לו יתרון על עד רגיל, וכשם שעד רגיל לא יעיד עדות סברה, כך גם עד מומחה בתחום שבו הוא אינו מומחה – לא ייתן עדות סברה.

לצד הציפייה כי עד מומחה ייתן עדות סברה, קיימת הסתייגות מעד מומחה החורג מתחום מומחיותו, ובחסות מעמדו הרם לכאורה, הוא מנצל את הבמה ופולש לתחומים שבו הוא אינו מומחה ואף מציע ומציג פרשנויות [עדות סברה] משל עצמו. בית המשפט לא אמור לקבל דעה מקצועית ממי שאינו מקצוען.

במקרים קיצוניים יכול בית המשפט לפסול חוות דעת בשל היותה חוות דעת משפטית במקום חוות דעת מקצועית.

כך נהג בית משפט השלום בתל-אביב, בעניין בר דב:[1]

בעניין הבקשה לפסילת חוות דעת המומחה מטעם המבקש

1. טענת משפטית הנכללת בחוות דעת מומחה היא עדות סברה, ואין לקבלה (א.הרנון, דיני ראיות, חלק שני, עמ' 292; ד"ר א. בן עזרא, עדות מומחה, עמ' 13). מרביתה ככולה של חוות דעת המומחה הינה פרשנות משפטית ומיעוטה בלבד ניתן להגדרה כחוות דעת מומחה.

חוות דעתה של גב' שורמן אינה מתקבלת.

ניתנת בזה הזדמנות שלישית למבקש להמציא חוות דעת מומחה, שאכן תהווה חוות דעת שבמומחיות בלבד, ללא ניתוח ופרשנות משפטיים.

כמובן, שאין למבקש כל מניעה להעזר בדעתה ובידיעותיה המשפטיות של המומחית בשלב הסיכומים ובמסגרתם, אולם אלה אינם יכולים להוות חלק מחוות דעת שבמומחיות.

על המבקש להמציא חוות דעת מתוקנת כאמור בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.

המשיב רשאי להמציא חוות דעת נגדית בתוך 30 יום מקבלת חוות הדעת של המבקש.

הוצאות ההליכים הקשורים בבקשה זו יילקחו בחשבון במסגרת ההוצאות שייפסקו בפסק הדין.

בענין הבקשה לצירוף תצהיר משלים ומסמכים נוספים

2. למרות שצודק המשיב, עקרונית, בטענתו, כי המבקש יכל להוסיף מלכתחילה את המבוקש על ידו, הרי שמכיוון שהתיק מצוי עדיין בשלביו המקדמיים, אני מתיר למבקש לצרף תצהיר משלים כמבוקש על ידו ולצרף אליו מסמכים נוספים, וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת החלטה זו.

המשיב רשאי להגיש תצהיר תשובה משלים ולצרף אליו מסמכים נוספים בתוך 30 יום מקבלת התצהיר המשלים של המבקש.

3. כדי לאפשר לצדדים לפעול על פי האמור לעיל, נדחה מועד ההוכחות ליום 7.2.07 שעה 11:30.

ניתנה היום כ"ז בתשרי, תשס"ז (19/10/2006) בהעדר.

ראו גם עניין י. ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ,[2] שבו נטען על ידי מומחה התביעה כי בניגוד למפרט גג הבית של התובעים בנוי מחומרים קלים במקום מבטון מזוין, ולכן מגיע לדיירים פיצוי לפי עלות החלפת הגג לגג בטון מזוין, ולעומתו טען מומחה הנתבעת המהנדס רפי (רפאל) גיל כי הגג נבנה לפי המפרט. הוא ביסס את טענתו על ניתוח משפטי שגוי, ובית המשפט פסק:

"בהתאם לחוות דעתו של המהנדס רפאל גיל, מומחה מטעם הנתבעת, הרי שהגג נבנה בהתאם להוראות המפרט והיתר הבניה (חלק זה של חוות הדעת עמוס בטענות משפטיות שאינן בתחום מומחיותו של המהנדס)."

בית המשפט דחה את דעתו של גיל ונימק זאת בהרחבה.

 

עד, שומה עליך להבין את ההבדל בין כתבי הטענות לבין העדות בבית המשפט. לא חשוב מה טוענים עורכי הדין המלומדים, באי - הכוח של הצדדים לדיון בבית המשפט, ואיך הם טוענים את טענותיהם:

חובה עליך להעיד בבית המשפט אמת ורק אמת לאמיתה.

 

 

 

 

[1]       ה"פ (שלום ת"א) 200777/55 בר דב, עו"ד נ' בנק עצמאות למשכנתאות ופיתוח בע"מ (19.10.2006).

[2]       ת"א (שלום חי') 44514-05-15 כהן נ' י. ב. זיו נכסים וקבלנות בע"מ (14.2.2018).