תפריט חיפוש

עלויות תיקונים לגבי פריטים שלא אושרו על ידי מומחה בית המשפט

27 ספטמבר, 2019 |
ד"ר אברהם בן עזרא

הגשת שאלות הבהרה לעניין קביעת עלויות בנוגע לליקויי בניה שלא אושרו על ידי מומחה בית המשפט – ורק שאלות מסוג זה – מיותרת, כאשר המומחה מונה שלא בהסכמת הצדדים לדיון

ידוע כי בית המשפט לא חייב לקבל את עמדתו המקצועית של מומחה בית המשפט, כאשר מולה מוצבת דעה מקצועית אחרת, הנראית לבית המשפט עדיפה. כך הם פני הדברים כאשר מומחה בית המשפט ממונה שלא בהסכמת הצדדים, ואז חוות הדעת של הצדדים מצויות בתיק ומונחות לבדיקת בית המשפט. לעתים מומחי הצדדים גם נחקרים על חוות הדעת שלהם במקרה בו אין מינוי מוסכם.

בת"א 37823-01-07 מוטי שקד נ' קיבוץ גונן ואח', בית משפט השלום בנצרת, שופט: דניאל קירס, מונה מומחה מטעם בית המשפט שלא בהסכמת הצדדים, והוציא תחת ידו חוות דעת שצד לדיון ראה בה חוות דעת שגויה ברובה ולכן הגיש בקשה להגיש למומחה סדרה ארוכה של שאלות הבהרה. עיקר השאלות נסבו על עלויות של תיקונים בפריטים שבהם קבע המומחה כי "אין ליקוי", וזאת עשה הצד שביקש לשאול מתוך הנחה כי יזים את קביעותיו של המומחה, בין בחקירה ובין בסיכומים.

בית המשפט פסק על גבי פתקית כדלקמן:

 1. עמדת הנתבעות 4 ו- 6 מקובלת עלי במלואה.

2. התובעים מבקשים לשאול את המומחה מטעם בית המשפט מה תהיה העלות של רכיבים שהוא קבע שאין מקום לבצע אותם.

3. ייתכן שהתובעים ישכנעו את בית המשפט כי המומחה מטעם בית המשפט טעה בקביעות לפיהן אין מקום לביצוע הרכיבים הנטענים, וייתכן שלא. אולם ככל שישכנעו כאמור, אין להם כל צורך בהערכות עלות של המומחה מטעם בית המשפט, בעניין אותם רכיבים. שכן המומחה מטעם בית המשפט מונה בתיק זה שלא כמינוי מוסכם. על כן הצדדים שמרו את חוות הדעת מטעמם; בחוות הדעת מטעם התובעים יש ממילא תשתית ראייתית בעניין עלויות ללא צורך שהמומחה מטעם בית המשפט יעריך את העלות של רכיבים שלדעתו אין בהם צורך.

4. הבקשה נדחית והתובעים יחד ולחוד ישלמו לנתבעות 4 ו- 6 יחד ולחוד שכר טרחת עורך דין בגין הבקשה סך 1200 ₪.

מטרתן של שאלות ההבהרה היא לברר ולהבהיר סוגיות  שבמחלוקת ולא להשיג על מומחה בית המשפט. ככל שמדובר במידע המצוי בחוות דעת הצדדים, יהיה אפשר להסתמך עליהן, וזאת לאחר חקירת מומחה בית המשפט במטרה לערער את קביעותיו וכן גם לאחר הוכחה בבית המשפט לרבות בכתב הסיכומים, ולפני כן באמצעים נוספים כגון – חקירת אחרים, כי קביעותיו של המומחה שגויות. כי אז, יוכלו להסתמך על הקביעות שבחוות הדעת של המומחה שלהם.

אף על פי כן, היה טעם להגיש את הבקשה, כי יש שופטים שבמקרה כזה, משלא הוגשה בקשה להגשת שאלות הבהרה למומחה, יסתמו את הגולל על טענות לחרוג מחוות דעתו, בנימוק כי לא נשאל שאלות הבהרה...