תפריט חיפוש

בית המשפט המחוזי קבע מנגנון תיקונים לבטיחות הציבור

ד"ר אברהם בן עזרא

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: ד"ר מנחם רניאל בת"א 26999-06-11 נציגות הבית המשותף ואח' נ' שרביב בע"מ, הוא בעייתי דווקא מבחינתה של הנתבעת. הסיבה לכך היא, שבית המשפט קיבל את טענת התובעים העיקרית בתביעה בעניין ליקויים בחיפוי האבן במעטפת הבניין, והורה על מנגנון מורכב ומסובך לביצוע תיקונים וליישום אחריות מטעם הנתבעת למשך עשרות שנים.

לשם הוכחת הטענה כי חיפויי האבן במעטפת הבניין אשר ברח' יגאל אלון 37 בחיפה, המתנשא לגובה של 17 קומות מגורים, הם לקויים, נעזרו התובעים בשתי חוות דעת מקצועיות: אחת של ד"ר אריאל גולדמן – מרצה באוניברסיטת אריאל להנדסה אזרחית, ושניה של אינג' יואל בן עזרא – מהנדס במשרד "בן עזרא מתכננים ויועצים בע"מ", קונסטרוקטור ומהנדס רשוי במדור מבנים. 

מטעם הנתבעת הגישו חוות דעת מקצועיות שני מהנדסים – האחד מר רפי גיל שאינו עוסק בתכנון כלל, וגם לא עסק בכך בעברו המקצועי, השני – המהנדס שתכנן את הבניין מושא התביעה – אינג' דן בורישנסקי. 

ברור כי חוות דעתו של המהנדס בורישנסקי היא חוות דעת של בעל עניין, ומשקלה בהתאם, וחוות דעתו של רפי גיל היא חוות דעת שאינה עוסקת בתכנון, אך למרבה הפלא דווקא חוות דעתו של המהנדס רפי גיל – סייעה לתובעים, בכך שכללה "פתרון" לביטול כתמי חלודה באבני החיפוי ובית המשפט אימץ ביצוע ה"פתרון" הלכה למעשה, וכלל בפסק דינו – את ה"פתרון" הנ"ל – כולל: מעקב, ביצוע תיקונים ומתן אחריות, לתקופת זמן של עשרות שנים.

חישוב פשוט מראה כי העלות של יישום פסק הדין עולה על העלות שנכללה בכתב התביעה.

להלן ציטוט מפסק הדין:

"אף מומחה הנתבעת, מר גיל, ציין בחוות דעתו שיש לתקן את הכתמים השחורים, ואין חולק שהם מצביעים על קורוזיה בעוגנים. מדובר בליקוי חיצוני שניתן לתיקון, ועל כן אני מקבל את טענת התובעים בעניין זה וקובע שהאחריות תופעל בכל מקרה של גילוי כתמים שחורים על אבני החיפוי. בנוסף על כך, מאליו מובן, שכל גילוי של אבן רופפת, מנותקת, שבורה, או אבן שנשרה מהבניין – יפעיל גם הוא את האחריות. אני דוחה את טענת התובעים שהפעלת מנגנון האחריות תחדש את כל תקופת האחריות (סעיף 13 לסיכומים המשלימים מטעם התובעים), אך לפי העקרונות שנקבעו בחוק המכר (דירות) (תיקון מס' 5), התשע"א – 2011, הפעלת האחריות בתקופה של 25 שנה שקבעתי תחדש את תקופת האחריות ל- 10 שנים נוספות, ובכל מקרה לא תעלה תקופת האחריות, לרבות במקרה של חידוש האחריות, על תקופה של 35 שנה."

בהמשך, מתאר ביהמ"ש את המנגנון למעקב אחר הפגמים אשר יפעילו את האחריות, כדלקמן: 

  • התובעים יחליטו על ממונה שיערוך בקורת אחת לשנה במימון הנתבעת.
  • בנוסף, אחת לחמש שנים ימונה מהנדס רשוי לשם ביצוע ביקורת, והביקורת היא למטרת בדיקת קיומם של ליקויים לפי סעיף 2.3.2 לתקן – "התרופפות חיפויים, לרבות שכבות ביניים ואמצעי ההתקנה שלהם", או "נקודות שחורות באבני החיפוי", שוב במימון הנתבעת. אין צורך להבהיר כי בדיקה מסוג זה כרוכה בהגעה אל כל נקודה במעטפת הבניין רב הקומות, ובביצוע בדיקות מקיפות של התאמה לתקנים ולדרישות, על כל הכרוך בכך...
  • הבדיקות הנ"ל ("ממונה" – אחת לשנה, ו"מהנדס רשוי" – אחת לחמש שנים) הן נועדו לאתר פגמים בחיפויי החוץ כדי לתקנם בשיטת מומחה הנתבעת. בנוסף לשני אלה, אותם יבחרו וימנו התובעים במימון של חב' "שרביב", הנתבעת תמנה מהנדס רשוי שאינו עובד אצלה, לשם הכנת מפרט לביצוע התיקונים שאותרו. כמובן שגם מהנדס זה ימומן ע"י הנתבעת, כקודמיו.
  • בנוסף לתיקוני הליקויים, הנתבעת תתקן נזקים נלווים שייגרמו במהלך המעקב ובמהלך התיקונים.

מהו ההיקף כספי של העבודות, אשר נכללות בפסק הדין?

המהנדס יואל בן עזרא, מומחה מטעם התובעים, נתן במקביל לתיק זה חוות דעת נוספת לגבי חיפויי חוץ בבניין רב קומות שברח' חלמיש מספר 8 בחיפה.

הנתבעת בתיק חלמיש (שיכון ובינוי בע"מ) מבצעת, פחות או יותר, תיקוני חיפויי חוץ בהיקף דומה, ועל כך היא תובעת את קבלן המשנה על סכום הוצאותיה. מתביעה זו אפשר ללמוד כי היקף התיקונים, הכרוכים בפיגומים, סריקה, איתור, תכנון וביצוע – הוא כמיליון ₪.

מיותר לציין כי בהתאם לפסק הדין, מחזור הבדיקות והתיקונים במעטפת הבניין יתבצע פעמים רבות, מה גם שכבר כיום יש מאות רבות ואולי אלפי נקודות שחורות במעטפת הבניין, לכל היקפו ולכל גובהו, הטעונים הגעה אליהן לשם ביצוע קידות, לשם סילוק כל כתם שחור, הברגת ברגים, הכנסת "כפתורים", ויתר הדרישות הפרטניות שבפסק הדין. חלק ניכר מהכתמים השחורים הם צמודים לשפת האבן, כך שמובטח שעם הקידוח – האבן תישבר.

בנוסף, יידרש מעקב משפטי על העבודות, ובנוסף על מימון עבודתם המקצועית של  המומחים השונים...

מדובר בהוצאה כספית גבוהה פי כמה מהיקפה הכספי של התביעה, שהועמד לצורכי אגרה על 3.9 מיליון ₪, והכול – על פי חוות דעתו של מהנדס הנתבעת, רפי גיל, שאינו קונסטרוקטור.

להלן ציטוט מתוך סעיף 61 מפסק הדין:

"הנתבעת הדגישה בסיכומיה, שמר גיל הוא מהנדס רשוי המחזיק ברישיון בענף הנדסה במדור מבנים, אך מכיוון שאינו מהנדס העוסק בתחום התכנון, בכל פעם שהיה צורך לבצע חישובים סטטיים למבנה או תכנון מסוים, הפנה את העבודה למר בורישנסקי, שאין חולק שהוא בעל ניסיון מעשי רב."

לאמור, מומחיותו של רפאל גיל היא בזכות ניסיונו הרב של המהנדס דן בורישנסקי...

קוראים את פסק הדין שוב ושוב, וקשה להאמין... חבר מביא חבר... הרי גם מוכר גלידה, או פרופסור לפילוסופיה – יכול לפנות למהנדס בורישנסקי כדי שהאחרון יבצע את החישובים... וכך יהפוך מוכר הגלידה או הפרופסור לפילוסופיה – למומחה בדרגת מהנדס רשוי במדור מבנים...

בעניין הנדון יש להעדיף את גישתו של בית משפט השלום בחיפה, השופט רמזי חדיד בנסיבות דומות, ראה ת"א 47120-12-11 קורי ואח' נ' פרוכטר ואח', בית משפט השלום בחיפה, שופט: רמזי חדיד:

"שקלתי טענות הצדדים ומצאתי לבטל את מינויו של המהנדס מר דן אורמן כמומחה מטעם בית המשפט.

מתגובת המומחה עצמו עולה כי לצורך מתן חוות דעתו עליו להיעזר במהנדס ממשרדו העוסק בתחום הקונסטרוקציה.

כאמור בהחלטתי מיום 21.2.2013, משמונה המהנדס דן אורמן כמומחה מטעם בית המשפט, ההנחה הייתה כי הוא מומחה בתחום הקונסטרוקציה. בפועל התברר כי מר דן אורמן נזקק לסיוע של מומחה אחר ממשרדו לצורך מתן חוות הדעת, מומחה אשר מעולם לא מונה על ידי בית המשפט. בנסיבות העניין, אני מבטל את מינויו של מר אורמן.

בד בבד עם מתן החלטתי זו ניתנת החלטה נוספת למינוי מומחה אחר מטעם בית המשפט בתחום הקונסטרוקציה."

עינינו הרואות כי מומחיותו של מומחה אינה מתקיימת בזכות כישוריו של חברו.

יוער כי לאחר שבית המשפט השתכנע בצדקת התובעים בעניין העיקרי של חיפויי החוץ, אשר למרות שטרם נפלה ולו אבן אחת – טענו התובעים לאור ניתוחים הנדסיים שיש סיכון בשל ביצוע קלוקל, הוא "אימץ" את ה"פתרון" של מומחה הנתבעת.

מומחה הנתבעת, הוא אשר הכתיב לנתבעת פתרון כה יקר, מסורבל, ממושך גם מבחינת זמן, והחשוב מכל – "פתרון" שלא יפתור את הבעיה ולא יבטל את הסיכון.

להבהירנקודות שחורות מעידות על קורוזיה, הנגרמת בגלל חדירת מים דרך חיפויי האבן. הקורוזיה מטבעה היא מתפשטת ולא נעצרת, ובחלקה סמויה מהעין. הוצאת הווים החלודים והחדרת ברגים, יוצרת הישענות על בורג שעלול להיות רופף ועלול לגרום לסדיקת האבן.

הצטברות מים בין חיפויי האבן לקיר, עלולה לגרום להתנתקות אבני חיפוי בעת קרה – בשל תופעת האנומליה של המים; או אז המים הופכים לקרח, מגדילים את נפחם ולוחצים על אבני החיפוי כלפי חוץ... וככל שייגרם חלילה אסון – הכתובת היא כבר כיום על הקיר, תרתי משמע.

בנוסף, הרטיבות מפוררת את אבני החיפוי בשל הרכבת הכימי הכולל אבן גיר.

דבר נוסף יש לציין בנושא הערכת חוות דעתו של מומחה הנתבעת [לא בורישנסקי, כי עקב נגיעתו לתיק אינו יכול לשמש מומחה]: בית המשפט קבע בפסק דינו כדלקמן (ציטוט מתוך סעיף 56 לפסק הדין):

"ראה דבריו הנכונים של ד"ר אברהם בן-עזרא – "מומחים, עורכי דין ושופטים": "מומחה אמיתי הוא מהנדס אשר לא רק יודע לומר מה תקין ומה לא תקין,  מהנדס אשר גם יודע לתכנן ולבטל פגמים בחלקי המבנה בצורה שבסופו של יום יהיו תקינים."

כלל נכון זה, לא שימש את בית המשפט בהתייחסותו לחוות דעתו של מומחה הנתבעת, שלא עוסק כלל בתכנון כפי שמעיד עליו בא כוח הנתבעת [ראה ציטוט לעיל].

יוצא איפוא שהפתרון המוזר של הנתבעת, אותו אישר בית המשפט – הוא גם יותר יקר מסכום התביעה, גם מצריך מעורבות ארוכת טווח (כולל מעורבות בית המשפט), וגם משאיר על כנו את הסיכון של נשירת אבני חיפוי – סיכון דו צדדי, לנפגעים ולאחראים על כך.

לסיכום הדברים – ייאמר ליועצי הקבלן, כי עליהם לקחת בחשבון, שבפעילות נכונה של הדיירים, יש מצב שחוות דעתם תצטרך לעמוד במבחן המציאות, והעתיד יוכיח האם חוות הדעת היא מקצועית אם לא, כי בסוף כל תיקון – סביר שתתבצע בדיקת מעבדה מאושרת, לעניין תקינותו של התיקון.

מורה נבוכים:

אל תחווה דעה מקצועית בתחומים שאינך עוסק בהם – אם אינך קונסטרוקטור [מתכנן מבנים], אינך יכול להיות מומחה לנושאי קונסטרוקציה.

היה זהיר בחוות דעתך והיה מוכן לכך שבשלב כלשהו ישתמשו בה כדי לבצע את התיקונים, הלכה למעשה, כפי שארע בתיק זה.