תפריט חיפוש

גיבורים ביד חלשים?!

ד"ר אברהם בן עזרא

אנו קוראים בימי החנוכה, לומדים בבית הספר ומשננים מתוך סידורי התפילה – "ואתה ברחמיך הרבים מסרת גיבורים ביד חלשים, ורבים ביד מעטים, וטמאים ביד טהורים", בטבעיות שבהרגל, כאשר שברור כי המכבים הם: הטהורים, המעטים, החלשים. האמנם?!

נרצה להאמין שהמכבים בני מתתיהו היו טהורים, לא רק בשל מסירות נפשם למען ארץ ישראל אלא גם בהשוואתם מול שלטון הרשע והסיאוב של יוון.

נקבל כעובדה היסטורית שאין עליה עוררין כי המכבים היו מעטים בהשוואה לצבאות יוון, מעטים בכוח אדם ובאמצעי לחימה שעמדו לרשותם.

אך האם היו הם החלשים, והיוונים היו החזקים?

משל הוא כאילו דוד המלך – שניצח את הארי ואת הדוב בשמירה על עדרו – היה חלש מגליית, ולא היא: ככתוב בשמואל א' פרק י"ז פסוק נ' –

"וייחזק דוד מן הפלשתי בקלע ובאבן ויך את הפלשתי וימיתהו, וחרב אין ביד דוד".

הלוחם היותר חזק – ניצח בקרב, וכך גם הגיבור ינצח את אויבו במלחמה.

בעניין המכבים, גבורתם מסופרת בכל דור, ונרקמו סביבה אגדות שלא כאן המקום לפרטן. מטבע הלשון "מכבי גיבור" מצויה, נפוצה ונטועה עמוק בתודעה.

האם יש מקום במקומותינו להשיג על הכתוב בסידור התפילה?

כן.

התשובה ["כן"] התגבשה אצלי לפני שנים רבות, כאשר שמואל בן-עזרא בני בכורי למד ב"מדרשית נעם" בפרדס חנה, בראשות הרב יהושע יגל, והיה "מביא עמו" משם שאלות יסודיות ומהותיות בנושאי אמונה, מדע ודעת, אורחות חיים ועיקרי היהדות. השאלות היו מובאות לדיון משפחתי כהמשך להעלתן במדרשיה, שם נאמר לתלמידים כי  "הכול פתוח".

עם סיסמא זו, "הכול פתוח", הם למדו ולאורה התחנכו.

אפשר ללמוד על גישה זו ביהדות גם מספר "קהלת" שנכלל בספרי הקודש ויוחס לשלמה המלך. הספר מתחיל בפסוק –

"דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים. הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכול הבל".

דברי בקורת כה משמעותיים על הבריאה והברואים – ולא מתוך מצב של מצוקה כמצבו של איוב – אפשר שהיו נפסלים על ידי המאמינים בה', לו הייתה גישתם צרה, מוגבלת, פנאטית, אלא שלא זו היא הגישה האופיינית ביהדות.

זאת ועוד, פסוקי הפתיחה של קהלת מקבלים חיזוק, תמיכה ואישוש בהמשך הספר, והדבר מבהיר כי החשיבה והביקורת הם חלק בלתי נפרד מהאמונה ומהדיון בה.

כך נמצא את רש"י בעימות פרשני עם הראב"ע ואת הרמב"ם בעימות רעיוני עם הרמב"ן בסוגיות בסיסיות כמו – מבנה אוהל מועד, מפגש אברהם אבינו עם שלושת המלאכים ועוד, ועל אותו בסיס ביהדות - חב"דניק משלים מניין אצל ליטאי, ככל יהודי באשר הוא – בין על סמך שאמו יהודייה, או שהתגייר כהלכה.

באשר לסידור ולמחזור התפילה, יוער כי – כדוגמא - "תן שלום למלך אדוננו" וכו' [פסוקים הנכללים במחזור יום כיפור] נכתבו במיוחד כדי לרצות את המלך הגוי, הרודה באזרחים, כמס שפתיים על מנת שלא ירע עם היהודים הנתונים למרותו ואילו בארץ ישראל אין לומר פסוק זה, וזו רק דוגמא אחת להצדקת הביקורתיות. אמנם תוספת זו משתנית [מתבטלת] עקב הנסיבות שהזמן גרמן, ואילו עניין הגבורה של המכבים אינו תלוי בזמן, אולם כשקוראים את הפסוק הכולל "גיבורים ביד חלשים", מתעוררת תמיהה...