תפריט חיפוש

שאלות התשה

ד"ר אברהם בן עזרא

בית משפט השלום בחיפה, בתיק בסטקר נ' אופק בטן בע"מ, מנע בהחלטה מתאימה הארכת הדיון באמצעות הצגת שאלון מנופח לתובעים על ידי הנתבעת והשחתת זמנו היקר של בית המשפט

לפעמים צד לדיון [צד א'] המעוניין בעיכוב הליכי המשפט והתשת היריב [צד ב'], נוקט בתכסיסים שונים כדי להשהות את מהלך המשפט ולהתיש את היריב. כך יכול לקרות ביחסים בין חברה קבלנית לבין רוכש דירה המנסה לקבל פיצויים בגין נזקי בנייה שנגרמו לו, לטענתו.

ההתשה יכולה להיעשות בדרכים שונות:

על ידי דחייה שיטתית של הדיונים.

על ידי תביעות צדדי ג' כלפי כל גורם אפשרי, כולל תביעות חסרות שחר, במטרה להכניס לדיונים צדדים רבים ובכך לסרבל את ההליך המשפטי.

על ידי הצגת שאלון, רחב יריעה במיוחד, עליו יידרשו התובעים [רוכשי הדירה] לענות.

בת"א 7854/08 מאוחד עם ת"א 743-08-08, אופק בטאן יזום ובניה בע"מ נ' שמשון וקטי בסטקאר, בית משפט השלום בחיפה, שופט: י' פרידמן, הוצגו על ידי הנתבעת לתובעים כשבעים שאלות, במסגרת שאלון מקדמי, ולאחר שהתובעים ענו על כל השאלות – הנתבעת לא הרפתה והגישה בקשה לבית המשפט לחייב את התובעים לענות על 15 שאלות מתוך השבעים, שלטענתה לא זכו לתשובות.

בית המשפט דחה את בקשת הנתבעת, בהחלטה מנומקת מיום 12 ליולי וחייב  אותה בתשלום הוצאות התובעים בסך של 7000 ₪.

לכאורה, השאלון אמור לקצר הליכים, שכן ככל שהשאלות הן ענייניות, הן עשויות לייתר חקירות ודיונים, ולו באופן חלקי, ולהבהיר מראש – כבר בשלבים המוקדמים של המשפט – את מה שעלול להתבהר ללא הצגת השאלון - רק בשלבים המאוחרים של ההוכחות.

כך הם פני הדברים כאשר השאלות הן ענייניות ונשאלות בתום לב. 

להלן ציטוט פסק דינו של השופט י' עמית מבית המשפט המחוזי בחיפה בנושא השאלון וכלליו, פסק דין הנזכר בהחלטה האמורה [תא 04 / 1071 בנק הפועלים בע"מ נ' בלייכר יוסף [פדאור 07 (22) 476 ]:

"3. אקדים ואזכיר מושכלות יסוד: הרלוונטיות נתחמת על ידי כתבי הטענות, ה"דייג" אינו מעשה פסול כשלעצמו אלא אם כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, והנטיה היא לקולא - רע"א 6546/94 בנק איגוד נ' אזולאי, פ"ד מט(4) 54 (1995); רע"א 8290/01 איזוטופ בע"מ נ' דן רנט א-קאר בע"מ, דינים סג 338 (2002); רע"א 7606/01 ג'ולי הראל ואח' נ' בנק איגוד לישראל בע"מ, דינים סב 93 (2002). מנגד, יש להישמר מהכבדת יתר על בעל הדין - ע"א 267/81 מזרחי נ' מלון קזינו אילת, פ"ד לח(1) 589 (1984).

לכך יש להוסיף את ההלכה לפיה בעל דין אינו חייב לייצר או להפיק מסמכים עבור הצד שכנגד, אלא אם ניתן לעשות כך בהשקעה מעטה - רע"א 6715/05 מחסני ערובה נעמן בע"מ נ' זאב איזנברג (פורסם בנבו, 1.11.2005).

הדברים בפסיקה דלעיל נאמרו לענין גילוי מסמכים אך כוחם יפה גם בסוגיית השאלונים. למטרת השאלון והיקפו, ראה פסק הדין המנחה, שטרם נס ליחו - ע"א 41/49 כיאט נ' כיאט פ"ד ג' 11. ככלל, ניתן להציג במסגרת השאלון כל שאלה שניתן להציג במסגרת חקירה נגדית, למעט שאלות הנוגעות למהימנות העד, שאלות שמטרתן לגלות אילו עדים בדעת הצד השני לזמן למשפט, או שאלות שתכליתן לגלות את ראיות הצד שנשאל."

לאור האמור לעיל, ניתן להסיק כי בית המשפט יראה בנקיטת הפעולות הבאות פגיעה לא ראויה בהליך המשפטי ועלול לפסוק הוצאות נגד מי שמבצע פעולות אלו:

א. הצגת שאלון הכולל שאלות שלא אמורות להישאל, כגון – שאלות משפטיות, שאלות המכבידות יתר על המידה בין בגלל הצורך בהמצאת מסמכים רבים או שאינם בהישג יד ובין בגלל אורך היריעה, שאלות הנוגעות למהימנותו של עד, שאלות בדבר זהות העדים של צד לדיון, שאלות שנועדו לגלות ראיות של צד שנשאל.

ב. הימנעות בלתי מוצדקת מלתת מענה לשאלות.

ג. התעלמות מתשובות כנות והצגתן כהתחמקות ממתן תשובות.

אותו שאלון יכול [וצריך] לייעל את הדיון המשפטי כאשר הצדדים לדיון – השואל והעונה – נוהגים לפי הכללים, או – כשצד לדיון סוטה מהדרך המותווית – השאלון יגרום לסחבת בלתי רצויה ולשיבוש הליכי משפט.

ראה החלטה בתיק בסטקאר הנזכר לעיל – שם בית המשפט בדק את טענות הצדדים בנושא השאלון ושם קץ לניסיון ההתשה באמצעות החלטה מתאימה.