תפריט חיפוש

המעקה, התקן והמועד החל

אינג' יואל בן עזרא

מעקים מזכוכית מחוסמת נוטים להתנפץ באופן ספונטני. למרות שבשנת 2010 חלה החמרה בתקן הישראלי, מבנים רבים אשר נמסרו בשנים האחרונות - עדיין מכילים מעקה מסוכן, לכאורה על פי התקן.

הבוקר התבשרנו על התנפצות של מעקה זכוכית.

מדובר במעקה זכוכית מחוסמת בבניין מגורים בנחלת יצחק, בקומה ה-13 מתוך 29 (קישור לידיעה). על פי תגובת החברה הקבלנית, הבניין נמסר בשנת 2011, והיא מכחישה כל קשר אל האירוע:

"מאלעד ישראל מגורים נמסר: "חברת מליבו בניה, אשר בנתה את הפרויקט, בדקה את הנושא מיד עם קבלת הפניה ודיווחה שהנזק נגרם כתוצאה מחבלה ובכל מקרה לא כתוצאה מפגם או ליקוי. הדירות בפרויקט נמסרו לפני למעלה מארבע שנים ולחברה אין כל קשר לנושא"."

לא מדובר באירוע נדיר. רכיבי בניין העשויים זכוכית מחוסמת - מתנפצים מעת לעת, כתוצאה מהדף, שינויי טמפרטורה או מגע עם רכיבי מתכת קשיחים.

אירוע דומה של קריסת מעקה זכוכית מחוסמת - התרחש במגדל המגורים של חברת "גינדי החזקות" ביום 14/06/2015 (קישור לידיעה):

"מעקה זכוכית בקומה ה-14 בפרויקט ONE&ONLY התנפץ לרסיסים ללא סיבה; מקרה דומה אירע לפני כחצי שנה באותו הפרויקט הכולל 523 יח"ד; דייר בפרויקט: "מטריד שגם לאחר המקרה הראשון אף אחד לא עשה עם זה כלום"."

וזו תגובת החברה:

"מגינדי החזקות ודניה סיבוס נמסר בתגובה כי "פרויקט One & Only הושלם בהצלחה לפני כשנתיים. למרות זאת, גינדי החזקות בודקת באופן מקצועי ומעמיק את נסיבות האירוע בשיתוף עם הקבלן המבצע דניה סיבוס ותפעל בהתאם לממצאים שיתגלו. יודגש כי גינדי החזקות ודניה סיבוס הינן חברות שומרות חוק, הפועלות בכפוף לרגולציה המחמירה והקפדנית בענייני תכנון ובנייה, בכלל, ובענייני בטיחות, בפרט"."

מקרה נוסף, ביבנה, בו התפוצצה זכוכית מחוסמת של מעקה, ידיעה מתאריך 23/12/2014 (קישור לידיעה), והפעם החברה הקבלנית נמנעה מלהגיב:

"הסיפור החל כאשר ב'פרויקט יבנה' התפוצץ לוח זכוכית של מעקה מרפסת בקומה הרביעית, ברחוב התורן 14, של הקבלן 'עיוש רפאל בע"מ', כאשר בדירה לא נכח אף אדם. הסכנה הייתה מכיוון ששאריות הזכוכית נפלו כלפי מטה, אל עבר דירת-הגן, ורק בנס לא נפגעו דיירים בגופם."

זכוכית נוספת התפוצצה ב-26/01/2014, הפעם מדובר בקיר מסך (קישור לידיעה):

"הנפילה היום באה על רקע קריסת המרפסות בחודש שעבר בפרויקט של גינדי השקעות בחדרה. מגינדי החזקות נמסר: "היסדקות זכוכית מחוסמת אופיינית למגדלים המחופים בקירות מסך"."

בתגובה, מסרה החברה כדלקמן:

"מגינדי החזקות והקבלן המבצע א.דורי נמסר: "מדובר בזכוכית מחוסמת, בסטנדרט הבטיחותי הגבוה ביותר, אשר מונע סיכון לסובבים במקרה של היסדקות. היסדקות זכוכית מחוסמת הנה שכיחה ואופיינית במגדלים המחופים בקירות מסך, ובעיקר במקרים בהם מותקנת זכוכית בידודית כפולה. החברות פעלו מיידית לתיקון החיפוי"." (1)

המעקה, התקן והמועד החל

במשך שנים ארוכות, הסתפק התקן הישראלי 1099 בדרישה כי מעקה ייבנה מ"זכוכית בטיחותית", ורק בשנת 2010 חל שינוי המחייב "זכוכית בטיחות רבודה", אשר מהווה מחסום פיזי וויזואלי גם בעת שבר הזכוכית.

אם כן, כיצד זה ש-5 שנים לאחר השינוי בתקן - עדיין אנו עדים למבנים חדשים, אשר המעקים בהם עשויים מזכוכית מחוסמת שאיננה רבודה - בניגוד לתקן העדכני?

התשובה נעוצה בשאלה אחרת - "מהו המועד הקובע מבחינת התקנות והתקנים?"

כיוון שהחוק והתקנות אינם מגדירים זאת, יש מספר אפשרויות (יום ההסכם; הוצאת היתר בנייה; בניית אותו הפריט או הבניין; יום המסירה; ועוד), אולם נוהגם של קבלנים הוא לבחור, בכל פריט ופריט, את המועד המקל בדרישותיו ביחס לשאר המועדים האפשריים. בשיטה זו - יכול פריט א' להיבנות על פי הדרישות המקילות של התקן שבוטל, ואילו פריט ב' - על פי הדרישות המקילות של תקן אחר שרק נכנס לתוקף.

הנושא של "המועד הקובע" - שאינו מוסדר בחוק ובתקנות - פועל לטובת הקבלנים ולרעת הדיירים, ודבר זה לכשעצמו מנוגד ליסודו של חוק המכר (דירות) אשר נועד להגן על רוכשי הדירות, ובניגוד למפרט אשר נועד ליצור הבטחה מסויימת של הקבלן כלפי הדייר.

הפערים בין התקנים המתחדשים מעת לעת, יחד עם חוסר הבהירות בנושא המועד הקובע - יוצרים "חופש פעולה" רחב לקבלנים, וכל עוד לא ייקבע באופן חד משמעי מהו אותו מועד, הקבלנים ימשיכו לנצל את מרחב התמרון לרעת הדיירים, ויחד עם זאת להצהיר, בלי חשש, שהמבנה - בנוי "על פי התקן". הם רק לא מספרים אף פעם איזה תקן, ומאיזו שנה.

חוק המכר (דירות)

על פי חוק המכר (דירות), ליקוי הוא כל ליקוי אשר נעוץ בתכנון, בביצוע או בחומרים , ולכן - גם אשר יש "התאמה לתקן" לכאורה - אין בכך די. מעקה צריך להיות בטיחותי, ומעקה מזכוכית מחוסמת - איננו כזה.

לרוכשי הדירות העתידיים אציע כי כי הסכם הרכישה יכלול הבהרה בעניין זה, כך שהמועד הקובע מבחינת חלותם של תקנות ותקנים - לא יהיה מוטל בספק.


(1) לאור נוסח תגובת "גינדי החזקות" דרוש להבהיר כי בישראל - אין "תקן מחמיר" ו"רגולציה מחמירה"; יש תקן (רגיל) ויש רגולציה (רגילה).