תפריט חיפוש

הסתמכות על אחרים

ד"ר אברהם בן עזרא

מומחה הוא מומחה על סמך הידע שלו, המצטבר בעקבות לימודיו והשכלתו, ולא על סמך ידע של חברו.

למחדל, באשר הוא, יש אחראי. ההישענות על אחרים בכל עשייה שהיא אינה ראויה ועלולה לטשטש את האחראי לתוצאה שלילית. זו הסיבה לכך שכאשר נעשים שינויים בבניין, או כאשר נבנות תוספות לבניין, ודרוש שוב מהנדס שיהיה האחראי על תכנון השלד של השינוי או התוספת – דורשים ממנו אחריות כוללת, כלומר, אחריות על כך שהשלד אשר כלל לא תוכנן על ידו יכול לשאת את השינוי/התוספת, וזאת, כדי שבמקרה של כשל – לא ייווצר מצב בו כל אחד מהמהנדסים מתחמק מאחריות: המהנדס שתכנן את הבית המקורי יטען כי לא הוא ביצע את השינוי/התוספת ולכן אינו אחראי, ואילו המהנדס שביצע את תכנון השינוי/התוספת יטען כי הכשל נגרם בגלל פגם במבנה המקורי ולא בחלק שהוא תכנן...

הלוואי שיהיה אפשר לאתר מהנדס אחראי בשני הבניינים בחדרה ברחוב נחל פרת 3 ונחל פרת 3 א' אשר מאחד מהם נשרו 4 מרפסות מהקומות ה- 7 וה – 8, ולאחר אירוע זה במשך שנה ו- 8 חודשים בוצעו בבניינים חיזוקי פלדה. כי אם יקרה אסון באחד מהבניינים הללו, המהנדס טל שורק אשר תכנן את הבניינים מלכתחילה יוכל לומר כי מאז הבניינים שוקמו על ידי אחרים ללא אישורו, הם ולא הוא אחראי על הכשל, ואילו המהנדס ישראל דוד אשר תכנן את חיזוקי הפלדה בבניינים אלו [כמו גם תכנן חיזוקי פלדה בבניין מגורים מוארך וגבוה ברחוב תרצה ברמת גן] – יוכל לטעון כי מה שהוא תכנן – חזק ויציב, והכשל הוא בחלקים שאינם פרי תכנונו ולכן אינם בגדר אחריותו.

זאת – צריך למנוע, ולעת הזאת, דיירי גינדי בחדרה עדיין לא יודעים מי הוא המהנדס האחד האחראי על הבניינים.

תרומה להפרדת המומחיות אחד מהשני, מצויה בפסק דינה של השופטת נועה גרוסמן [ת"א 30141-08 אלי פסטרנק נ' מנרב הנדסה ובנין בע"מ (תל-אביב-יפו), פסק דין מיום  03/04/2011].

להלן ציטוט:

"עדות המומחה, מר טיקטין

הנתבעת מסתמכת על חוות דעתו של המומחה מטעמה – מתכנן עבודות החשמל בפרויקט, מר טיקטין, אשר לטענתה בחן עת עבודתו של התובע בהתאם לבדיקה שביצע, נתונים שקיבל הנתבעת ומהקבלן המחליף.

מר טיקטין למעשה לא בחן את המצב בפרויקט "בזמן אמת" – מייד עם עזיבת התובע, אלא רק לאחר כניסת הקבלן המחליף לפרויקט.

כך שלמעשה, לא ראה המומחה את המצב לאשורו, בעצמו, אלא הסתמך על עדויות ונתונים שקיבל מהנתבעת ומהקבלן המחליף.

סבורה אני, כי בכך יש כדי לגרוע מאמיתות התמונה המשתקפת מחוות דעתו של מר טיקטין.

התובע אף הוא העלה טענות אלו במהלך עדותו (עמ' 13 שורת 27 - 22 לפרוטוקול הדיון מיום 16.9.10) :

"ש: אתה ראית כי המהנדס טיקטין העריך את משקל העבודות שאתה ביצעת בחלק הציבורי של הפרויקט ב – 30% מסך כל העבודה, ושבתחום זה לא עשית דבר. אתה מקבל זאת?

ת: לא. חוות הדעת של טיקטין מתבססת על הקבלן שנכנס והחליף. הוא לא ראה את המצב, הוא לא נכנס למקום. כל מה שהוא כתב היה על סמך מה שהוא שמע מהקבלן שהיה בשטח".

מר טיקטין אישר גם הוא בעדותו (עמ' 19 שורות 22-2 7 לפרוטוקול הדיון מיום 19.9.10) כי למעשה בדק את השטח כחמישה חודשים לאחר שעזב התובע את השטח:

"ש: מפנה אותך לסעיף 3 לתצהירך, האם זה נכון שכל העבודות שאתה בדקת למעשה של התובע, היו ב – 13.7.08?

ת: כן.

ש: ובאותו שלב זה כבר היה בערך 5 חודשים אחרי שהוא סולק מהאתר ואחריו בוצעו עבודות על ידי קבלן אחר?

ת:כנראה".

בנסיבות אלו, בהן מדובר בחוות דעת מומחה, אשר נכתבה על סמך נתונים אשר נמסרו לו, ולא על סמך ממצאים אשר גילה המומחה בעצמו, ואשר נכתבה לאחר ביקור במקום כחמישה חודשים לאחר עזיבת התובע ולאחר שבוצעו במקום עבודות על ידי קבלן מחליף. לא ניתן היה לראות לאשורו את המצב, מייד במועד בו עזב התובע את המקום .

על כן, דעתי היא, כי לא ניתן לייחס לחוות הדעת משקל משמעותי.

כפי שכתבתי עוד בת"א 23462/99 שגיא מוטורס שיווק בע"מ נ' עו"ד רום אלון  (לא פורסם) :

"הנתבע, אשר טען כי ביצע תיקונים לרכב במוסך אחר, לא הביא את עדות המוסך האחר, ואף לא הגיש קבלות תיקון שבוצעו לטענתו במוסך אחר.

אמנם, הנתבע הביא חוות דעת שמאי, שהוא בבחינת מומחה.

אולם, מומחיות אינה חזות הכל, ולא ניתן להסתמך עליה בלבד, ללא ראיות תומכות.

במיוחד כאשר המומחה כאן, לא בדק את הרכב לעומקו לפני ואחרי התיקון, ולא היה באפשרותו למסור דין וחשבון על מצבו של הרכב לאחר התיקון הנטען במוסך אחר.

על מעמדו של מומחה ביחס לעדויות בפועל הנני להפנות לאסמכתאות להלן: ספרו של כבוד השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה חמישית תשנ"ט-1999 בעמ' 205.

"אפילו הוגשה חוות הדעת רשאי בית המשפט שלא לסמוך עליה. זאת אם בחוות הדעת מצויות מסקנות אשר אינן יכולות לעמוד במבחן הביקורת של ההיגיון, לאחר עיון בחוות הדעת ובראיות האחרות שבפניו".

כן ראו ההפניה שם, לע"א 2160/90 רז נגד לאץ ואח' פד,י מ"ז 5 עמ' 170 שם 174 בין האותיות ב' עד ז'.

כן ראו בספרו של ד"ר אברהם בן עזרא "עדות מומחה" הוצאת אתיקה 1997 בעמ' 28:

"על אף תנאי הפתיחה המועדפים העומדים לזכותו של מומחה בית המשפט, אין לו לא חסות ולא חסינות, וחוות דעתו, גם עדותו תעמודנה במבחן השפיטה לפי הנסיבות".

קל וחומר כאשר מדובר במומחה שהובא מטעם בעל דין, ולא מומחה שמונה על ידי בית המשפט".

בשולי פרק זה אציין, כי בסעיף 45 לסיכומיו, טוען התובע כי מר טיקטין ביצע פיקוח עליון באתר והנפיק בעקבותיו דו"ח.

דו"ח זה, אשר נערך בסמוך למועד סילוקו של התובע, ואשר מלמד על מצב העבודות במועד סילוקו, הוסתר, לטענת התובע, ע"י הנתבעת. מכך מבקש התובע ללמוד, כי הנתונים בדו"ח זה תואמים את גרסתו של התובע ועל כן נמנעה הנתבעת מהצגתו.

טענה זו הועלתה אך ורק בשלב הסיכומים, ואינני מעניקה לה משקל.

לסיכום פרק זה :

חוות דעת המומחה מר טיקטין, בכל הכבוד הראוי, מעובדת ומתבססת על בדיקות שהתבצעו באתר זמן רב לאחר שהתובע עזב אותו, ולאחר ששינה פניו. על כן, חוות דעת זו, אינה מטה את הכף, ואין בה כדי לשכנע בנכונות גרסת הנתבעת." 

ההדגשות אינן במקור.

ראה גישה הפוכה של השופט המחוזי (חיפה) ד"ר מנחם רניאל בת"א  26999-06-11 נציגות הבית המשותף ואח' נ' שרביב בע"מ, שם השופט מאמץ את ה"פיתרון" שנתן רפי גיל לבעיית חיפויי האבן במעטפת הבניין, אף שהמהנדס רפאל גיל העיד כי אין לו כלל ניסיון בתכנון, וכי בנושאים הנדסיים [חישוביים] הוא מסתמך על אחרים – להלן ציטוט סעיף 61 מפסק הדין:

"הנתבעת הדגישה בסיכומיה, שמר גיל הוא מהנדס רשוי המחזיק ברישיון בענף הנדסה במדור מבנים, אך מכיוון שאינו מהנדס העוסק בתחום התכנון, בכל פעם שהיה צורך לבצע חישובים סטטיים למבנה או תכנון מסוים, הפנה את העבודה למר בורישנסקי, שאין חולק שהוא בעל ניסיון מעשי רב."

יש להעדיף את גישתה של השופטת נועה גרוסמן בעניין זה, ולא ללמוד ממומחה המסתמך על חישובים של אחרים מפאת מגבלותו.

הדבר מזכיר לי סיפור – המורה שאלה את התלמידים בשיעור גאוגרפיה מי יודע מהי בירת דנמרק, ושני תלמידים הצביעו: האחד דני שהוא תלמיד חכם ונבון, והשני רפי שהוא לא יודע אף פעם מהי התשובה הנכונה. כמובן שהמורה העדיפה במקרה זה לתת לרפי את זכות התשובה, ומה רפי ענה?

  • "דני יודע!"