תפריט חיפוש

סיכון בטיחותי במתחם כביסה בדירות מגורים

ד"ר אברהם בן עזרא

על פי תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השנייה, תקנה 2.100, יש להגן על מקומות עם הפרשי גובה מסיכוני נפילה באמצעות מעקה, ועל פי תקן ישראלי 1142 חובה לבנות את המעקה כך שיעמוד במגוון דרישות והוראות מבחינת מבנהו, החומרים מהם הוא בנוי וחוזקו – עמידותו נגד כוחות אופקיים ונגד כוחות אנכיים.

ברבבות דירות בישראל יש מקומות עם הפרשי גובה אשר הגנתם פגומה והם מהווים מוקד לפורענות בגלל היעדר מעקה תקני שיגן על המשתמש במקומות אלו. הכוונה היא למשטחים המצויים מאחורי מעקה מרפסת הכביסה, בתווך שבין מעקה המרפסת לבין מסתור הכביסה. אמנם שטח המרפסת מוגן על ידי המעקה התקני, אולם השטח החיצוני למרפסת – אינו מוגן על ידי מעקה אלא בקצהו מותקן מסתור כביסה.

ההבדל בין מסתור כביסה לבין מעקה הוא רב. לגבי מעקה יש דרישות חוזק מוגדרות וברורות, שאינן חלות על מסתור. ראה בעניין זה תקן ישראלי 1142.

בתקן 1142 ובתקנות המופנות אליו, יש הוראות ונתונים אשר על פיהם צריך לבנות את המעקה במבנים ובמיקומים שונים, לרבות בבנייני מגורים, בכל מקום שקיומו של המעקה נדרש.

בנוסף להיבט יציבותו של המעקה, יש גם חשיבות למבנה המעקה. לפי התקן הנ"ל, חל איסור לבנות את המעקה משלבים אופקיי,ם בשל הסיכון שבטיפוס.

עוד ראה תקן מסתורים בבניין - תקן 5100 מינואר 2008 סעיף 3.2.2.1 לפיו נקבעה דרישה להתקנת מעקה הבנוי לפי תקן ישראלי 1142 במקומות כדלקמן - 

אם המרווח בין קצה משטח הדריכה לבין המסתור גדול מ- 10 ס"מ, יש להציב בקצה משטח הדריכה מעקה המתאים לדרישות התקן הישראלי ת"י 1142.

כאשר המרווח בין קצה משטח הדריכה למישור המסתור קטן מ- 10 ס"מ, אין צורך במעקה אך דרוש להתקין פרופיל אופקי המסוגל לשאת בעומסים אופקיים מעל אלה הדרושים לגבי מסתור כביסה בתקן 5100. לאמור, על פי הוראות התקן 5100, כאשר מעברו החיצוני של מעקה הכביסה יש משטח אופקי המשמש לשירות ותיקון, ניקוי או הבאת חפץ שנפל לשם, נדרש מעקה העומד בתקן 1142 או פרופיל אופקי בטיחותי, בהתאם לנסיבות. 

להלן מובאים דבריה של השופטת אריקה פריאל בעניין הנדון לעיל:

 "חדר שירות של איילת

21. המומחה מטעם איילת סבור, כי יש צורך במעקה תקני נוסף בחדר השירות. מומחה חברת אנגל כמו גם מומחה בית המשפט סבורים כי אין צורך בכך, וכי די בקיומו של מעקה תקני אחד.

22. מחוות הדעת עולה, כי קיים מעקה תקני בחדר השירות מאחוריו הותקן מסתור הכביסה אשר בבסיסו משטח קשיח עליו מונחים דוד מים, יחידת המזגן וצנרת. מסתור הכביסה מסורג [כפי הנראה מאלומיניום] ומחובר למבנה בברגים. אין חולק כי מסתור הכביסה אינו עונה על דרישות תקן ישראלי 1142 "מעקים ומסעדים" שהוא תקן רשמי. המומחה סבור כאמור כי די במעקה תקני אחד וכי מסתור הכביסה כמות שהוא מהווה הגנה מספקת נוספת.

23. סעיף 2.10 לתוספת השנייה בתקנות התכנון והבנייה [היתר, תנאיו ואגרות] תש"ל – 1970 הנוכחי, שקודמו בסעיף 3.90 זהה בניסוחו והיה בתוקף במועד הרלוונטי, קובע לאמור:

"בכל מרפסת בבניין ובכל פתח בקיר בבניין שקיימת סכנת נפילה ממנו, ובכל מקום בבניין שבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים סמוכים הוא 60 ס"מ לפחות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות תקן ישראלי ת"י 1142 מעקים ומסעדים [להלן – ת"י 1142]".

24. אין למעשה חולק, כי קיימת גישה למשטח הקשיח הקיים מאחורי המעקה התקני ולפני מסתור הכביסה. האפשרות שמאן דהוא יעמוד על משטח זה אינה ערטילאית שהרי נפילת כבסים על אותו משטח ועמידה עליו לשם איסופם אינם בגדר חיזיון דמיוני וכך גם עמידה של בעלי מלאכה הנדרשית לתקן את המזגן או הצנרת המונחים עליו. מאחר שמסתור כביסה מחובר למבנה בברגים הרי שקיימת סכנת התנתקות ומכאן גם סכנת נפילה. זהו בדיוק המצב שסעיף 2.10 ותקן ישראלי 1142 נועדו למנוע.

25. בניגוד לדעת המומחה, יש לראות במצב הקיים משום ליקוי ולכן זכאית איילת לפיצוי בגינו. עלות התקנת מעקה תקני נוסף מסתכמת ב- 1000 ₪ בצירוף פיקוח הנדסי ומע"מ."

בשולי הדברים יובהר כי אין לייחס חשיבות לגבי מעמדו של התקן כתקן רשמי או תקן שאינו רשמי, וזאת גם לאור דברי בית המשפט באותו פסק דין בעניין תקן אחר [1205.3] – כדלקמן:

"18. שנית, העובדה שהתקן האמור אינו תקן רשמי ולכן אינו מחייב אינה רלוונטית במערכת היחסים בין קבלן – רוכש דירה. מחובתו של קבלן להקים מבנה בהתאם לאמות מידה מקובלות המאפשרות שימוש בו למטרות להן הוקם. בעניין זה אין נפקא מינה אם קיים תקן – רשמי או בלתי מחייב – אם לאו. מכאן, גם לולא התקן בו מדובר היה זה מחובתן של הנתבעות לתכנן חדרי שירותים ואמבטיה ולהקימם באופן שיאפשרו שימוש נוח בהם. קיומו של תקן נותן לקבלן את אמת המידה אשר בעיני רשויות התקינה ראוי לנהוג על פיה.

19. כהערה יצוין, כי ההחלטה מתי יקבל תקן מסוים מעמד של תקן רשמי ומתי לאו מסורה לשיקול דעת העוסקים בתחום התקינה היושבים על המדוכה ושוקלים זאת על בסיס נתונים מקצועיים....   ....כאשר מדובר בתקן המסדיר נושא שנוגע לנוחות המשתמש במתקן לא ראה המחוקק להעמיד את אמצעי האכיפה המצומצמים בלאו הכי והותיר את העניין למערכת היחסים בין אדם לחברו, ובמקרה דנן בין קבלן לרוכש דירה."

בית המשפט עדיין לא התייחס בפסק דינו לשיקולים זרים החודרים למכלול השיקולים בהתקנת תקנים וליחסי כוחות השוק – חברות קבלניות עתירות השפעה וממון מול האזרח רוכש הדירה שאינו מאוגד ואינו מאורגן, אך די במה שכן נאמר בפסק הדין כדי להבין את הדרך המותווית בתכנון וביצוע של מבנים, כמו גם בבדיקתם.

[ת"א 21924/02 איילת אלון ואח' נ' אנגל חברה לקבלנות כללית בע"מ ואח', בית משפט השלום בחיפה, שופטת: אריקה פריאל, נפסק ביום ט"ו באלול תשס"ח 15 בספט' 2008, (פורסם ב"נבו").

ראה ת"א 42816 שטיינר ואח' נ' קבוצת א' דורי בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, שופטת: עידית וינברגר:

"40. בחוות דעתו, קבע המומחה כי לא מצא פגם בהגנה על מסתור הכביסה. בחקירתו, אישר כי לא ביצע בדיקה באשר לחוזקו של המסתור והאם הוא עומד בעומס של 40 ק"ג כדרישת התקן והסיב כי: "אני לא ביצעתי בדיקה כזו, אני לא לחצתי על המעקה, אבל התרשמתי שזה בסדר, זה מקובל, כל הבניינים היום בנויים כך. לא כדאי להישען על המסתור הזה ולו מסיבת זהירות" (עמ' 16 ש' 6-7).

המומחה עוד אישר כי לפי התקן קיימת דרישה לחיזוק אופקי של המסתור (עמ' 15, ש' 22-23), וכי קיים רווח בין המשטח האופקי לבין המסתור האנכי והעריך כי עלות סבירה לביצוע חיזוק אופקי, עומדת על 1000 ש"ח (עמ' 16, ש' 8-12).

לפיכך, אני קובעת כי יש לפסוק לתובעים בגין רכיב נזק זה, סכום נוסף בסך של 1000 ש"ח".

אנו רואים כי התרשמותו של מומחה, ללא בדיקה, לא התקבלה על ידי בית המשפט.

ראה גם ת"א 33126-08-11 שלמה אולו נ' שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ ואח', בית משפט השלום בתל אביב, שופטת: כרמלה האפט, להלן ציטוט בנושא הנדון לעיל סעיפים 46 עד 50:

"תיקון מסתור הכביסה כך שיהווה הגנה נאותה כמעקה:

46. טוענים התובעים כי מסתור הכביסה איננו מהווה הגנה נאותה כמעקה וכי יש לחייב את הנתבעת בתשלום עבור תיקון ליקויי זה בסך 1,168 ₪ (900 ₪ בתוספת מע"מ). בעניין זה מפנים התובעים לתקנה 2.100 לתוספת השנייה לתקנות.

47. בחוות דעתו קבע המומחה כי לא מדובר בליקוי וכי "המשתמש במסתור כביסה לצורך עבודות צריך לנקוט באמצעי בטיחות הנדרשים על פי חוק". בתשובותיו לשאלות התובעים (שאלה מס' 2) ציין המומחה כי בדקת את טענות התובעים פעם נוספת ולא מצא לשנות מעמדתו המופיעה בחוות הדעת משום שהגישה למסתור הכביסה דורשת אמצעי עזר וכן משום אחריותו של המשתמש במסתור הכביסה.

48. תקנה 2.100 לתוספת השניה לתקנות קובעת כי:

"2.100 בכל מרפסת ובכל פתח בקיר בבניין שקיימת סכנת נפילה ממנו, ומכל מקום בבניין שבו הפרשי הגובה בין שני מפלסים סמוכים הוא 0.60 מטר לפחות, יותקן מעקה שיתקיימו בו דרישות תקן ישראלי, ת"י 1142 מעקים ומסעדים (להלן – ת"י 1142)".

49. די איפוא בעיון בתקנה האמורה על מנת לבסס את טענת התובעים לפיה שעה שקיימים הפרשי גובה על הקבלן להתקין מעקה כאמור בתקן הישראלי. משכך אינני מקבלת את עמדת המומחה בעניין זה.

50. תוצאת האמור אני מוצאת לקבוע לתובעים פיצוי בגין רכיב זה בסך של 900 ₪ בתוספת מע"מ ופיקוח הנדסי ובסך הכל סך של 1,158 ₪."

ראה גם פסק דין בת"א 20786-05-13 יוספי אסי ויעל נ' שרביב בע"מ, בית משפט השלום בחיפה, שופט: אחסאן כנעאן, אשר מתייחס לסוגיה הנ"ל:

"התקנת מעקה במסתור הכביסה
12. התובעים טוענים כי מסתור הכביסה אינו מוגן על ידי מעקה בהתאם לדרישת התקנות. הנתבעת מאידך טוענת כי יש לבצע אבחנה בין הדיירים לאנשי אחזקה טכניים. המקום אינו נגיש לדיירים ולכן אין חובה להתקין שם מעקה ולמעשה הנתבעת מאמצת את קביעת המומחה.

אינני רואה עין בעין את קביעת המומחה. מסתור הכביסה הינו מקום גבוה ומסוכן. גובהו מהקרקע עולה בהרבה על 60 ס"מ ולכן חובה להתקין שם מעקה. אין ולא צריכה להיות אבחנה בין דיירים לאנשים אחרים. יש להגן על אדם באשר הוא ואין רלוונטיות מה התדירות שאדם יפקוד את אותו מקום. לכן אני מקבל את טענת התובעים בראש זה ופוסך 2000 ש"ח נוספים בהתאם לחוות דעתו של מומחה התובעים."