תפריט חיפוש

צמתים קריטיים במומחיות

ד"ר אברהם בן עזרא

עריכת חוות דעת מקצועית לא מסתכמת ולא מסתיימת עם הגשת המסמך לידי המזמין. כאשר מתקיים הליך משפטי, חוות הדעת נבדקת על ידי המומחה הנגדי, לאחר מכן בדרך כלל גם על ידי מומחה מטעם בית המשפט, ולבסוף גם על ידי בית המשפט עצמו – שאינו חוסך הערות, לעתים הערות לא הכרחיות ולעתים גם לא נכונות, ביחס לחוות הדעת ולעורכה.

התהליך הרגיל מלווה בהתערבות פעילה של המומחה: המומחה עלול להידרש לתת את דעתו לגבי חוות הדעת הנגדית, המומחה יתבקש ללוות את מומחה בית המשפט בבדיקת הנכס, המומחה יתבקש לנסח ביחד עם עורך הדין שאלות הבהרה שיוצגו בפני מומחה בית המשפט ואולי גם להכין רקע לחקירתו, ויש והמומחה יידרש להעיד בבית המשפט. כל אלה הם צמתים שעלולים להיות קריטיים בעבודתו של המומחה במסגרת חוות דעתו.

לבסוף, יינתן פסק דין, וככל שיתעורר צורך בערעור – שוב יזדקק צד לדיון בשירותיו המקצועיים של המומחה.

אין אפשרות להכין חוות דעת, שתמצא חן בעיני השופט ותקלע למחשבותיו ולהערכותיו, לציפיותיו ולהרהורי ליבו, וכל ניסיון ליצור התאמה מסוג זה עלול לפגוע במהותה של חוות הדעת.

המומחה צריך להתוות לעצמו דרך מקצועית ברורה וללכת בה. אומנם ייתכן כי יחולו שינויים בדעתו של המומחה, במהלך הזמן, אך מוטב ששינויים אלה לא יהיו כדי לרצות את בית המשפט, אלא  יושפעו על ידי ההתפתחות המקצועית החלה בענף, צבירת ידע מקצועי חדש עקב ניסיון בתכנון ובייעוץ, ולימוד ישיר של נושאים נוספים בתחום המקצוע – דבר שמתאים לכל מומחה (מהנדס, אדריכל, מתכנן) – ובכל עת.

דוגמת הבהרה:

כאשר ניצבת בפני המומחה, במהלך הבדיקה, מסגרת ויטרינה בה הפרופילים של התריס היוקרתי יוצרים מסגרת מלבנית במידות שאינן מתאימות לפתח שנועד להכיל את התריס, ועקב כך חודרת רטיבות לדירה מבעד למרווחים, מומחה א' יסבור שעליו לפתור את בעיית הרטיבות על ידי שימוש  בחומרי איטום ומילוי, שיוחדרו בין מסגרת התריס לבין המסגרת הבנויה, ואחר כך אולי גם לכסות את חומרי המילוי על ידי לוח אלומיניום.

ככל שהמטלה תתבצע בהצלחה, על פי מפרט מקצועי מתאים, ישמח הקונה, כי מצבו שופר – הרטיבות כבר לא קיימת (לפחות לתקופה קצרה, לפי "אורך החיים" של חומרי האיטום), והקבלן ישמח - עקב איתור פתרון בגרוש.

מומחה ב' יבין כי התריס הותקן תוך שגיאה בביצוע – (במידות) – וצריך לפרקו ולהתקין תריס במידות תואמות, כך שהמסגרת תהיה שקועה בשכבת הטיח, דבר שמשמעותו פירוק וסילוק התריס היוקרתי הקיים וביצוע מחדש של תריסים במידות נכונות. פתרון זה יביא את הקונה למצב מקביל לרכישה של דירה בה אין כלל ליקוי בוויטרינה ואין אי התאמה.

כל מומחה יוכל לבחור היכן הוא ממקם את עצמו, וכך גם כל שופט - אלא שאם בפסק הדין יאושר דווקא הפתרון הזמני והזול, בעקבות קביעה "מתחשבת" של מומחה בית המשפט, ויועדף על פני פתרון יותר יסודי שהועלה ע"י אחד המומחים, אזי מי שיקרא את פסק הדין, יוכל אולי למצוא שם משפט או שניים, המטיחים ביקורת על הפער הרב שבין חוות דעתו של מומחה צד לדיון, שהפריז,  לבין חוות דעתו של מומחה בית המשפט...

מדובר, כמובן, בהשוואת מין בשאינו מינו, ובביקורת שגויה.

עוד ראה בעניין זה את דברי בית המשפט בע"א 86/86 אחד העם שפירא נ' אריה ורבקה לשם, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: מלכיאל סלוצקי, חנוך אריאל, יוסף מרגלית, [פס"מ תשמ"ח 1 (3)], סעיף 8 ב' המצוטט להלן:

"ב. באשר לטענת ב"כ המוכר בקשר לקביעת המהנדס בן-עזרא בסעיף 14 לחוות דעתו ת/1, הרי שאין מחלוקת בין המהנדסים שמסגרת התריס הורכבה על טיח מותז (שפריץ).

המחלוקת ביניהם נסבה בשאלה אם צורת הרכבה שכזו גורמת לחדירת מים ואויר אם לאו. בעוד שהמהנדס בן-עזרא חוות דעתו לחיוב שלל עמיתו, המהנדס טיגרמן את חדירת המים ומסביר בעדותו – ע' 14המודפס- כי "מזרח זה לא כוון הגשם" ולכן אין חדירת מים ואין אף סימנים לחדירה שכזו. דעתו של המהנדס בן-עזרא היא – ע' 9 המודפס – כי אין קשר בין כוון המרפסת לחדירת או אי חדירת מים, לענין הבצוע הנאות של עבודה זו. המהנדס טיגרמן מתעלם בחוות דעתו נ/1 ובעדותו מקביעתו של המהנדס בן-עזרא כי בניה שכזו היא פגומה מעצם טיבה, ומחייבת את התקון שהוצע על ידו, וזאת ללא קשר עם חדירת מים או אי חדירתם. גם תריס שאינו מחדיר מים צריך להיות בנוי כראוי. מה גם שלא הובאה כל ראיה מטעם המוכרת לטענה כי מצד מזרח אין גשם.

אין לקבל השגתו זו של ב"כ המוכרת."

תסריט אחר אפשרי:

נתאר מצב בו מומחה הדיירים מגלה פגם כמבואר לעיל, של מסגרת תריס קטנה במידותיה מהפתח בקיר שיועד לה, ובגלל זה מולאו המרווחים בסיליקון שלא החזיק מעמד זמן רב וחדרה רטיבות דרך המרווחים. המומחה מאתר ומבין את הפגם, אך ער לרחשי לבו של מומחה בית המשפט שטרם התמנה בשלב הבדיקה, כמו גם של בית המשפט עצמו, ועל מנת להתאים את עצמו למצב הנצפה, גם כדי שלא להתפרש כמי שמפריז לשווא בחוות דעת מנופחת, הוא מחליט לנקוט ב"פתרון" של איטום מחדש וכיסוי האיטום בלוח אלומיניום.

מדובר במומחה שעשה עבודתו רמיה בשל שיקולים זרים. הוא חסם את זכויות הדיירים והסתיר מהם את הליקוי האמתי, והכול כדי למצוא חן בעיני מומחה בית המשפט או בעיני בית המשפט עצמו.

אגב, כך הם פני הדברים גם במקרה שלא חודרת רטיבות לדירה – הרי למדנו מפסק הדין ע"א 86/86 הנזכר כי התקנה נכונה צריכה להיות גם בכיוון בו לא צפויים גשמים.