תפריט חיפוש

מומחה מטעם בית המשפט – מה רצוי ומה מצוי

עו"ד רם אורן

ההלכה הפסוקה קובעת כי מעמדו של מומחה בית משפט הינו מעמד רם ונעלה, ורק במקרים יוצאי דופן יסטה בית המשפט מקביעות המומחה אותו הוא מינה.

כך למשל נקבע בפסק הדין של בית משפט עליון –

ע"א 1240,558/96 - חברת שיכון עובדים נ' רוזנטל חנן ו-32 אח' . פ"ד נב(4), 563 ,עמ' 569-570.

"משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך, כאמור, לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן...קביעותיו של בית משפט קמא הן בעיקר קביעות של עובדה שבית משפט זה איננו ממהר להתערב בהן, בעיקר כשמדובר בקביעות המתבססות על חוות-דעת של מומחה שנתמנה על ידי בית המשפט בהסכמת בעלי הדין" (ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ' רבי ואח', (לא פורסם))."

בהמשך –

"מינויו מטעם בית המשפט של מומחה מוסכם על הצדדים הוא נוהג רצוי, שיש לעודדו (ע.א. 521/77 ברוור נ' רשות הנמלים פ"ד לב(416 (1). כפועל יוצא ממינויו של המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים, ובכך שכרם; מאידך גיסא מוגבלת, כמובן, יכולתם לערער על מסקנות המומחה.

הצדדים רשאים לחקור את העד המומחה... והם אף רשאים לדרוש מן המומחה הבהרות בכתב על חוות דעתו... עקב ההגבלה על יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות, מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את בית המשפט בטעותו של המומחה, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלו חייבות למצוא ביטוין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הרציונאליות של מסקנותיו" (ע.א. 323/85 מדינת ישראל נ' אברהם אליהו מזרחי, פ"ד לט(189 ,185 4)"

מניסיוני כמי שעוסק כעורך דין בתחום של ליקויי בניה מעל ל – 30 שנה, רשימת המומחים אותם ממנה בית המשפט הינה כמעט רשימה סגורה.

בכל תיק שאני מטפל, כמעט תמיד אני פוגש את אותם פנים מוכרות. המומחה מטעם הקבלן הוא כמעט תמיד אותו מומחה שהקבלנים נוהגים למנות על מנת שייתן חוות דעת לטובתם, ויתרה מכך, המומחה אותו ממנה בית המשפט אף הוא כמעט תמיד אותו המומחה, שמופיע באותה רשימה סגורה כאמור.

מדובר בתעשייה!

המומחה מקבל חומר מן הצדדים ולומד אותו ברפרוף, עורך ביקור בדירה שאורך כשעה בדרך כלל, ובסוף היום מוציא חוות דעת שבנויה על בסיס מתכונת קבועה שחוזרת על עצמה מתיק לתיק.

תמורת זאת מקבל מומחה בית המשפט שכר משני הצדדים (אותו קובע בית המשפט), שכר שהוא גבוה מזה שבדרך כלל מקבלים מומחי הצדדים, ואם תרהיב עוז ותפנה למומחה שאלות הבהרה, או תבקש לחקור את המומחה (חקירה שהסיכויים להפוך כתוצאה ממנה את מסקנות חוות דעת מומחה בית המשפט אינם גבוהים) תיאלץ להיפרד מסכום כספי נוסף תמורת טרחתו הנוספת של מומחה בית המשפט המכובד.

יש לציין כי רוב המהנדסים שבית המשפט נוטה למנות אותם, הינם מהנדסים שכל עבודתם היא הוצאת חוות דעת. בכך הם מתמחים. הם אינם עוסקים בתכנון או בבנייה או בפיקוח, אלא מתמקצעים אך ורק במתן חוות דעת.

בשים לב לכך שמדובר בתעשייה, וכדי שאותו מומחה יוכל להישאר באותה רשימה סגורה, עליו להלך בין הטיפות ולא "להרגיז" את עורך הדין מטעם הקבלן שבד"כ מייצג גוף גדול ובעל השפעה רבה וכן לא להרגיז את עורך הדין מטעם הדיירים.

כמו בכל תחום משפטי, ישנם עורכי דין המתמחים בתחום ליקויי הבניה, ועם השנים אותם עורכי דין צוברים תיקים וניסיון.

מומחה שרוצה להישאר באותה רשימה של המהנדסים שבית המשפט נוטה למנות, אסור לו להרגיז את עורך הדין מטעם הקבלן וכן את עו"ד מטעם הדייר, שכן אם תתקבל חוות דעת שאינה תואמת את האינטרסים של עורכי הדין ושל הצדדים, בפעם הבאה עורך הדין הנפגע יעשה כל מאמץ לבטל את המינוי.

התוצאה לאור זאת הינה פשרה.

חוות הדעת הערוכה, פרי עטו של מומחה בית המשפט, נקבעת הרבה פעמים לא על פי מצב הדירה הנבדקת, אלא על פי זהות המומחה,  ולפעמים על פי זהות עורכי הדין וזהות הצדדים עצמם.

קיימים מומחים שעל מנת לרצות את החברה הקבלנית, שבמקרים רבים היא חברה בעלת ממון רב וקשרים מסועפים ורבים בענף הבנייה, יתנו חוות דעת מקילה כדי שלא לפגוע בקבלן וכדי שבפעם הבאה שיעלה שמו של אותו מומחה - עורך הדין מטעם החברה הקבלנית לא יפעל לביטול המינוי.

ידועים לח"מ מקרים בהם הסכומים שנפסקו לדיירים על בסיס חוות דעת מומחה בית המשפט היו נמוכים משמעותית מהסכום אותו הוציא בסופו של יום הדייר על תיקון חלק מן הליקויים שנמצאו בביתו.

יתרה מכך, לדעתו של כותב מאמר זה, אם ניקח דירה אחת, ונבקש ממומחים שונים לבדוק אותה, נקבל תוצאות שונות באופן משמעותי, למרות שמדובר באותה דירה, והיינו מצפים ממהנדס העוסק במקצוע מדויק - להגיע לאותה תוצאה (בפערים סבירים).

כותב מאמר זה ייצג שורה של דיירים בישוב כפר חנניה, אשר בבתיהם התגלו ליקויי בניה רבים וקשים. מדובר באותם דגמים של בתים, באותו קבלן מבצע, באותו תכנון ובאותם תנאים. היינו מצפים שהיקף ליקויי הבניה בבתים אלה יהיה בפערים מסוימים זהה. 

לגבי שלוש משפחות, מונה כמומחה מהנדס  בשם רונן שטרנברג, שהעריך את עלות תיקון הליקויים כדי הסך של כ- 17,000 ₪ לכל בית.

כנגד, בתיק אחר, לגבי בתים דומים כאמור, מונה כמומחה המהנדס  בשם יעקב דובדבני אשר העריך את עלות תיקון הליקויים עבור 4 משפחות אחרות כדי הסך של כ – 91,000 ₪ לבית. בתיק אחר באותו ישוב, עם נתונים דומים, מונה כמומחה מהנדס  אחר בשם יקי נחמן, שקבע את עלות תיקון הליקויים כדי הסך של 110,000 ₪ לכל בית.

מדובר בהפרשים עצומים. כאמור, מדובר בסדרת בתים דומים שתוכננו על ידי אותו מהנדס, נבנו על ידי אותה חברת בניה, שהשתמשה באותם החומרים ובאותם עובדים. אין שום הסבר הגיוני לפער העצום  בין מסקנות המהנדסים הבודקים מטעם בית משפט, פער של פי 5 בין האחד לשני, זולת האפשרות שאחד או יותר מן המהנדסים רצה לרצות את אחד מן הצדדים או את עורכי הדין.  השוני כאמור אינו בבתים, אלא בזהות המהנדסים.

כאשר מתמנה בתיק, בו הח"מ מטפל, מהנדס מטעם בית המשפט, כמעט תמיד הוא יכול לנבא לפי זהות המומחה מה תהיה התוצאה בסופו של יום.

לשון אחר, ניתנת בהליך משפטי חוות דעת שיש בה כדי להכריע את גורלו של התיק, לא על בסיס מצבה האמתי של הדירה, אלא במקרים מסוימים - כפשרה, במטרה שלא להרגיז את הצדדים, ומתוך שיקולים זרים לפן המקצועי אותו היינו מצפים לראות ממומחה, שאמור להיות ניטראלי וחסר פניות.

המטרה של ההליך המשפטי הינו חקר האמת ומתן פתרון נכון וצודק. דייר שרכש דירת מגורים בכסף רב, תוך לקיחת הלוואות, על מנת להתגורר בה, מגיע לו, ככל שהקבלן התרשל ומסר לו דירה פגומה, לקבל פיצוי הולם, ונכון שיהיה שווה ערך לעלות תיקון הליקויים האמתית. אפס, ברוב המקרים התוצאה רחוקה מכך. בית המשפט ממנה מומחה כדי שיעזור לו להגיע לחקר האמת אבל אותו מומחה לא עושה את מלאכתו נאמנה אלא עורך חוות דעת תוך הפעלת שיקולים זרים שאינם מקצועיים לצורך הכנתה.

המצב הקיים בו מומחי בית המשפט הינם חלק מתעשייה וחוות הדעת שלהם נגועות בשיקולים כלכליים זרים, הינו מצב לא בריא שגורם לעיוות דין, פגיעה באיכות המגורים, פגיעה במערכת המשפטית ובאימון הציבור בשלטון החוק.

יתכן שהפתרון לכך הינו לגרום לכך שברשימת המהנדסים אותם ממנה בית המשפט יהיו רק כאלה שעוסקים בפועל במקצוע ההנדסה. כלומר, שבית המשפט ימנע ממינוי של מהנדסים שכל ידיעתם ומומחיותם היא בהוצאת וכתיבת חוות דעת. יתרון נוסף שעשוי לנבוע מדרך זו הוא, שמומחה אשר עוסק בתורתו בפועל ולמעשה – יוכל, בנוסף למתן חוות דעת, גם לתכנן, לבצע ולפקח על ביצוע התיקונים, היה ובית המשפט יחליט על ביצוע תיקונים חלף תשלום כספי.

המצב בו בית משפט ממנה מומחה מקצועי בתחום ההנדסה, כאשר אותו מומחה ב- 20 השנים האחרונות לא תכנן אפילו אוהל, הינו מצב לא בריא. ברור שאותו מומחה שלא תרגל את מקצועיותו ולא אתגר ותרגם את מומחיותו גם לתחום המעשה, אזי מומחיותו שנויה במחלוקת, ולא ניתן לסמוך עליו שייתן חוות דעת ראויה לבית המשפט.

לסיום ברצוני לציין כי האמור לעיל כמובן אינו מאפיין את כל המהנדסים המומחים הפועלים כמומחים מטעם בית המשפט, ובוודאי שקיימים כאלה אשר מוציאים תחת ידם חוות דעת מקצועיות לעילא, ומכבדים את מוסד בית המשפט ואת אומנותם.