תפריט חיפוש

בקרת תכניות בוועדות המקומיות לתכנון ולבניה – רפורמה ומעש

ד"ר אברהם בן עזרא

בחינת הרפורמה בתחום הרישוי והמלצות לשיפור התפקוד של הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה בתחום רישוי הבניה.

תיקון 101 לחוק התכנון והבניה תשכ"ה – 1965, נועד לקצר הליכי רישוי בתחום התכנון והבניה, להתמודד עם הבירוקרטיה בוועדות התכנון ולאפשר שירות הוגן של רשויות התכנון לאזרח המבקש היתרי בניה.

האם היעדים הושגו?

האם המצב בתחום זה שופר מאז יישום היוזמה – או שמא ההפך?

הוקמו מכוני בקרה במטרה לרכז את כל הדרישות מהמתכנן ומהמבקש היתר, כמו גם במטרה לייעל את ההליכים ולשפר את בקרת התוכניות.

מכוני הבקרה בשלב ניסיוני זה לא יוצרים עול כספי על האזרח; מדובר במצב זמני, שכן בסופו של יום הוצאותיהם של מכוני הבקרה יוטלו על מבקשי ההיתרים וזאת בנוסף לתשלומי אגרות בניה והיטלים שונים.

הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה אמורות להעביר את התוכניות לבדיקת מכוני הבקרה, וזאת לאחר שהן מאשרות העברה כזו – דבר שלא מתרחש מיד, אלא רק לאחר שהוועדות המקומיות, עמוסות עובדים לעייפה, בודקות את התוכניות בעצמן, כאילו אין רפורמה, ורק אחר כך - התוכניות מועברות למכוני הבקרה. מדובר בתוספת עול על האזרח ובהארכת הזמן לקבלת היתר ללא כל קשר עם ההוראות הכתובות – תמיד יוכלו לאתר סיבות ותירוצים לשיהוי אשר תמיד "יהיה באחריותו של מבקש ההיתר, שהתרשל" .

מכוני הבקרה הם לפעמים "ראש קטן", כך קרה לי עם מכון בקרה בתחום הקונסטרוקציה [מהנדס מבנים מוכר מחיפה] אשר אמר לי לאור פנייתי, כי יש לו מנדט מעיריית חיפה לבדוק רק את עמידות התכנון ברעידת אדמה, והוא אינו בודק שום דבר אחר. להבהיר, באותו בניין התקרות מועמסות מעל המותר ומבלי שנערכה בדיקת העמסה טרם האישור, קיר תומך אחורי בבעיה בלשון המעטה, אבני חיפוי עלולים לנשור כי הותקנו שלא לפי התקנים, יש סיכון גם בפיר מרכזי בחדר המדרגות – אך הוא קיבל מינוי לבדוק רק דבר אחד... הזהו ייעול הרישוי? האם לילד הזה התפללנו?...

הוועדות עצמן – אצלן טרם חל שינוי כלשהו בגישה לאזרח. במקרה אחד שאינו יחיד, ועדה מקומית של עיר במרכז הארץ [צפונית לתל אביב], נמנעה מלהתייחס לשורה של פגמים חמורים בתכנון מתחם בן כמה דירות, וביניהם פגמים בחישוב שטחים ופגיעה בזכויות דיירים שכנים, תכנון חצרות פנימיות בניגוד לתקנות, תכנון מרחבים מוגנים בניגוד לתקנות הג"א ועוד, ומשהובאו הטענות בפניה – נטען כי כבר אין זכות טיעון... כי ישנה השהייה... כאילו הוועדה אינה צריכה, מטעם עצמה, לבדוק את התוכניות ולקבל בחיוב כל הערה תכנונית, ככל שהיא בעלת טעם ותורמת להליכי התכנון...

ועדה אחרת בצפון אישרה תליית כביסה מחלון ממ"ד – ולא ברור באיזה מכון בקרה נעזרה בהליך מוזר זה ומדוע לא ראתה בכך פגם גם כאשר הופנתה תשומת לבה לדבר...

ועוד ועוד דוגמאות, כבעבר, ללא שיפור [בינתיים] לא בזמן המתנה לאישור ולא ברמת התכנון.

הפתרון לבעיית הרישוי במדינת ישראל אינו בשום אופן הוספת מנגנונים על אלה הקיימים תוך תקוה כי יתקיים ניוד של סמכויות מתוך דאגה כנה של הפקיד לאזרח. צריך לצמצם כוח אדם בצורה דרסטית ולרכז סמכויות, כלומר, לנהל שינוי בכיוון הפוך מהרפורמה העכשווית שעדיין במצב התחלי.

דרושה תפנית של 180 מעלות בחשיבה, תוך צמצום קיצוני של משרדי הוועדות המקומיות לתכנון ולבניה, ביטול מכוני הבקרה שקמו להאדיר בירוקרטיה והעברת עיקר הנטל על המתכנן ועל המאשר את התכנון.

נחוצה יד קלה בפרוצדורה ויד קשה בהטלת אחריות תכנונית מהותית.

לא ברור מה מועיל מכון בקרה יותר מוועדה מקומית, ומדוע כותרת כזו או אחרת, משנה כביכול את המהות.

יש להבין כי כל בעל תפקיד בוועדה המקומית לתכנון ולבניה הוא גם בעל יצר הישרדות, חוליה בשרשרת הבירוקרטיה, חוליה בעלת חשיבות וחיוניות שחובה להתחשב בה – ובעל התפקיד בו מדובר יוכיח זאת למי שמטיל בכך ספק, למבקשי ההיתרים ולציבור המתכננים...