תפריט חיפוש

ביטול מינוי המהנדס רונן שטרנברג

ד"ר אברהם בן עזרא

בית משפט השלום בחיפה ביטל את מינויו של המהנדס רונן שטרנברג כמומחה מטעמו, לאור בקשה מנומקת של התביעה. מדובר באירוע בו אני הייתי מעורב כמומחה התביעה ולפיכך יש לי בו עניין אישי.

מדובר בהחלטה שנתקבלה בת"א 48312-09-11 ולדימיר שצרבינה נ' שרביב בע"מ, שופטת: מירב קלמפנר נבון מיום 20.8.2014.

פרשת הדברים ראויה לפרסום, וזאת כדי להתרות מפני התבטאות והתנהגות שאינן הולמות מי שהוא בעל תפקיד או מינוי מטעם בית המשפט. ממונה מטעם בית המשפט אמור להיות אובייקטיבי ונטול פניות בעבודתו המקצועית.

מומחה מטעם בית המשפט, אשר ידוע מראש כי הוא מצוי בסכסוך ובעימות קבעו עם צד לדיון או עם העקרונות המנחים צד זה – ברור שלא יכול להיות אובייקטיבי, ולפיכך אינו מתאים למינוי.

בתיק זה, הוגשה תחילה בקשה מנומקת לבית המשפט, כאשר ישב בדין השופט לבנוני, והבקשה נדחתה.

זאת ועוד, הוגשה על כך בקשת רשות ערעור שאף היא נדחתה ע"י בית המשפט המחוזי בחיפה.

עם גילוי מסמך שלא היה ברשות התביעה לפני כן, הגישו התובעים באמצעות באת כוחם עו"ד טל רבינוביץ' בקשה מחודשת לביטול מינויו של המהנדס רונן שטרנברג, והשופט לבנוני הורה למהנדס שטרנברג להגיב על הבקשה לפסילתו.

בשלב זה עבר התיק למוטב אחר – השופטת מירב קלמפר נבון, אשר התייחסה בהחלטתה לנסיבות, ולהלן ציטוט רלבנטי מההחלטה. דברי בית המשפט מדברים בעד עצמם ומהווים התראה לכלל המומחים – כיצד לא לנהוג:

"לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לעניין זה ואף עיינתי בתגובת המומחה, מצאתי כי יש להורות על ביטולו של מינוי המומחה – מר שטרנברג. אכן פסילת מומחה אשר מונה בידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד אשר בהם עשוי להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב.

ראה ברע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד נו(4) 673.

אלא שהמומחה מטעם בית המשפט משמש כזרועו הארוכה של בית המשפט ומשכך מוטלות עליו, בין היתר אף מקצת החובות המוטלות על בית המשפט ובראשן החובה לנהוג באובייקטיביות, ללא משוא פנים ותוך הקפדה אף על מראית העין בכל הנוגע לאלו.

ראה בע"א 1138/12 אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ נ' פלוני (ניתן ביום 9.4.2012).

צורת ההתבטאות החריגה של המומחה באשר לב"כ התובעים והמומחה מטעמם כפי שהובאה בהתייחסותו אליהם ולתובענה דנן, במכתבו מיום 1.6.2014, אשר הועבר לצדדים במסגרת תיק אחר, בוודאי שאינה מהווה מראית פני הצדק. אכן, לא מתמיה כי אל נוכח תגובת המומחה לבקשה אשר בפני, לפיה מכתבו האמור נועד על מנת להדוף "השמצותיה" של ב"כ התובעים, מביעים התובעים את חוסר אמונם במומחה בית המשפט.

הפסיקה קבעה כי אמנם אין לאפשר לבעלי הדין "להטיל וטו" על מינוי מומחה זה או אחר, אך יש להיות קשוב לחששו של בעל דין.

ראה רע"א 2104/12 פלונית נ' דר' אבי ויינברג (ניתן ביום 1.5.2012).

לפיכך ניתנה לצדדים האפשרות להביע עמדתם לעניין זה ואף למומחה ניתנה הזכות להגיב לבקשה. המומחה ייחס בתגובתו לב"כ התובעים "טענות שקריות ומסלפות אמת אשר תכליתן פגיעה בשמו הטוב ופרנסתו" אך לא הכחיש את תוכן מכתבו על כלל האמור בו מיום 1.6.2014."

כאשר בית המשפט קובע כי בקשה לפסילת מומחה תתקבל רק במקרים נדירים, הוא גם מבאר מיד באילו מקרים תתקבל הבקשה – כשעשוי להיגרם לצד לדיון עיוות דין, או כשהמומחה פועל בחוסר תום לב.

מסתבר, כי המקרים הללו בהם המומחה מועד ומסתבך, עד כדי יצירת תשתית ראויה לפסילתו – אינם נדירים כלל, אלא הם דווקא מקרים שכיחים, כי חלק ניכר ממומחי בית המשפט צוברים כוח ואמון מופרז מבית המשפט, ומנצלים זאת לניגוח ולפגיעה בציבור המבקש סעד זה או אחר מבית המשפט.

המומחה, המכונה על ידי שופטים "זרועו הארוכה של בית המשפט", מפרש את היותו כביכול זרועו של בית המשפט – בכיוון האצלת סמכות, במקום שיפרש ביטוי זה – בכיוון התנהגות הולמת וצנועה.

במאמר מוסגר ייאמר כי לדעתי הביטוי הנ"ל (זרועו הארוכה של בית המשפט) אינו נכון, ומטעה.