תפריט חיפוש

מכת ברק

ד"ר אברהם בן עזרא

המומחה אבנר ברק נפסל כמומחה מטעם בית המשפט לאחר שכתב את חוות דעתו, משום שנקט יזמה ונפגש עם צד לדיון ללא נוכחות האחרים וללא קבלת רשות לכך מבית המשפט.

בית המשפט המחוזי בחיפה, פסל את חוות דעתו של המהנדס אבנר ברק וביטל את מינויו כמומחה מטעם בית המשפט, בהחלטה שניתנה בת"א 23076-12-12 נציגות הבית המשותף ואח' נ' שכטמן ושות' חברה לבניין ופיתוח בע"מ ואח'.

הסיבה לפסילה: פגישת המומחה עם צד לדיון, האדריכלית ענת זוהר, נתבעת מספר 3 בתיק, ממנה רצה המהנדס אבנר ברק ללמוד מהו מצב אחזקתו של בית משותף דומה, כדי להסיק מסקנות לגבי הבית המשותף אותו בדק במסגרת מינויו, הוא בית התובעים.

מדובר בבית משותף בן 10 קומות בחיפה, אשר צופה באריחי פסיפס, והפסיפס החל לנשור מקירותיו.

מומחה בית המשפט, המהנדס אבנר ברק, לא הסתפק בבדיקת הבניין בנוכחות הצדדים, אלא גילה יוזמה פרטית של חקירת יתר של האירוע וחקירת תשתיות סביבו – בניגוד להוראה מפורשת של בית המשפט.

בית המשפט קבע כי לא הייתה למומחה ברק סמכות לחרוג מכתב מינויו ולבדוק מבנים סמוכים שאין להם קשר עם הבניין שאותו נתמנה כדי לבדוק. להלן ציטוט:

"5. לצערי, אין מנוס מפסילת חוות דעתו של המומחה וביטול מינויו. פגישתו של המומחה עם הנתבעת מס' 3, שלא בנוכחות יתר בעלי הדין, חורגת מהנחיות שקיבל המומחה באופן מפורש בהחלטתי מיום 19.10.14. יתרה מכך, גם אלמלא החלטה מפורשת זו, ברי כי מומחה לא רשאי ואין זה ראוי להיפגש עם בעל דין ולקבל ממנו הסברים אודות נושאים שהם בליבת המחלוקת, וכל זאת בהעדר יתר הצדדים.

אוסיף עוד כי המומחה לא היה רשאי לברר מיוזמתו פרטים אודות תחזוקת המבנים האחרים והשוואת מצבם למבנה נשוא התביעה."

הבקשה לפסילתו של המומחה התבססה על שלושה נימוקים עיקריים:

א. חריגה מסמכות וחדירה לנושאים משפטיים, בחוות דעת הנדסית ואף הכרעה בהם.

ב. הימנעות מלהתייחס לעלות התיקונים הדרושים – דבר שהיה עליו לעשות.

ג. פגישה עם הנתבעת מספר 3, בהעדר הצדדים ובהעדר באי כוחם וזאת חרף התרעת בית המשפט שלא ייעשה כך.

להגנתו טען המומחה כי הוא היה יכול להסתיר את עובדת פגישתו עם האדריכלית ענת זוהר ובכך להישאר על כנו כמומחה בית המשפט.

בכך טעה המומחה.

להלן ציטוט מדברי בית המשפט בהחלטתו הנ"ל:

"המומחה מוסיף ומציין בתגובתו כי הוא העדיף, לציין קיומה של פגישה זו בחוות דעתו אף שיכול היה להימנע מכך."

מומחה המתמנה על ידי בית המשפט בישראל, אמור לנהוג ללא פניות ולא להטעות את בית המשפט ולהעלים ממנו מידע.

מומחה הסבור כי הוא יכול להוליך שולל את בית המשפט ולהיפגש עם צד לדיון ללא נוכחות הצדדים האחרים, ולאחר מכן - להסתיר זאת מבית המשפט – עושה עבודת רמייה.

להבהיר, בין אם המומחה נתפש בקלונו ובין אם לאו – הוא אינו רשאי להסתיר מידע מבית המשפט, במיוחד מידע הקשור לתיק. המומחה אינו רשאי להוליך שולל את המערכת השיפוטית באמצעות העברת מידע שגוי, או מוטה.

לפיכך, מומחה המעלה על דעתו כי יש לו אפשרות להסתיר מידע חיוני מבית המשפט – אינו ראוי להתמנות.

מומחה אשר בנפשו קיים העיוות המוסרי, המנחה אותו להעלות אופציה מסוג זה – לא יכול להיות מומחה.

מומחה אינו רק ישות של ידע וניסיון, אלא קודם כל ישות מוסרית, אמינה, נאמנה ומהימנה.

לפיכך, אדם המזהה בתוך עצמו קיום פוטנציאל שלילי של נטייה לשקר, או נטייה להבאת חצאי אמת – ראוי לו כי ידיר את רגליו ממינויים מטעם בית המשפט.

הגישה המוסרית של מומחה, הסבור כי מותר לו להעלים דברים מבית המשפט על פי שיקול דעתו, מעלה עליו את החשד שבפועל הוא עושה זאת בשגרת עבודתו.

מומחה מסוג כזה – אינו ראוי להתמנות כלל כמומחה.