תפריט חיפוש

מחקרים מוטים ושגויים בבסיס החלטת החלטות פוליטיות גורליות

ד"ר אברהם בן עזרא

על פי מסמך מחקרי שהוגש לכנסת ולממשלה על ידי מר יוסף בלום-הלוי, עבודת מחקר שכותרתה: "ניתוח המשמעויות, הסיכונים והתחזיות לתוצאות אפשריות של תכנית ההתנתקות" של ראש הממשלה דאז אריאל שרון ז"ל, הבסיס בתפישת יתרונה של ההתנתקות בה דגל השמאל הקיצוני במדינת ישראל, מקורו בשגיאה מתמטית.

יוסף בלום-הלוי הוא בוגר אוניברסיטת חיפה בהיסטוריה וגאוגרפיה, שירת בקומנדו הימי, בגדוד 890 של הצנחנים, ובחטיבה 55. בלום-הלוי הוא מומחה לניתוח מערכות מלחמות ישראל, עיתונאי וסופר.

להלן ציטוט הפרק במחקר הנ"ל, המתייחס לאותה שגיאה, שערב ההתנתקות עמדה בבסיס החשיבה האסטרטגית והיוותה את ההוכחה לחיוניותה של ההתנתקות:

"בארץ ישראל המערבית בין הירדן לים, מצויים היום כ- 5.5 מיליון תושבים בני העם היהודי וכאלה שנספחו לו מקרב עולים מחבר הלאומים אתיופיה ומדינות אחרות. לעומתם חיים בשטח זה כ- 1.2 מיליון לא יהודים רובם עדות של מוסלמים, נוצרים דרוזיםשהם אזרחי ישראל, ועוד 2.7 מיליון בשטחי יהודה, שומרון וחבל עזה. היחס הנוכחי בין ערבים ליהודים הוא כ- 58% יהודיםלעומת כ- 42% לא יהודים. הקמתה של מדינה פלשתינית, ולו אף בחלק קטן מהשטח, משמעותה יכולת של הערבים לפרוץ, ובמהירות הבזק, את המחסום של שיווין דמוגרפי בטווחי זמן קצרים של חודשים ושנים ספורות. בישראל קיימת היסטוריה של היסטריה דמוגרפית, ואל להם, למקבלי ההחלטות, לשקול את נושא ההתנתקות משיקולים שאם אינם על בסיס פוליטי ואידיאולוגי, הרי שהם שנויים במחלוקת מדעית בין שני זרמים עיקריים במחקר הדמוגרפיארנון סופר ואברהם בן-עזרא.

בלא קשר לעמדתם הפוליטית של חוקרים אלה, נציין שזרם אידיאולוגי אחד טוען טענות מסוג: "הסכנות החמורות הנלוות לאובדן זהותה היהודית של מדינת ישראל" עד כדי: "יצירתה של מדינת אפרטהייד", כדבריהם.

הזרם השני, לעומתו, איננו רואה בסכנה מוחשית אלא גורם סיכון בלבד, והוא מבסס את עמדתו זו באמצעות נתונים דמוגרפיים ומודלים סטטיסטיים מדויקים (נספח ב') המחקר הזה מציג נתונים מעברה הדמוגרפי של ההתיישבות היהודית בארץ ישראל (שלא נרתעה מהמאזן הדמוגרפי שהיה לרעתה תקופה ארוכה) והוא מציג מגמה חיובית לטובת היהודים, שלא השתנתה מקום המדינה ועד היום. בלא להקל ראש בסוגיה הדמוגרפית ובצורך להתמודד אתה, הנחות היסוד וההמלצות לפתרון כפי שמובאות על ידי הד"ר אברהם בן-עזרא, הן אופטימיות בגישתן, לעומת גישתו של הפרופסור ארנון סופר שלחוות דעתו של הד"ר בן עזרא, מבסס את הערכתו הדמוגרפית על המגזר היהודי, תוך התעלמות ממגמות שונות בריבוי הטבעי בפלחים חברתיים שונים של המגזר היהודי: חרדים, תושבי יש"ע, חילוניים ומסורתיים. סופר נעזר בגידול טבעי המתעלם ממגמות פרטניות בקרב היהודים והערבים, לעומת המודל של בן-עזרא. ארנון סופר גם נסחף למסקנות מרחיקות לכת באשר לדרך הפתרון הרצויה לסיטואציה הזו: לדעתו, שמירת רוב יהודי במדינה יהודית צריך להיעשות על בסיס וויתורים טריטוריאליים בכל שטח משטחי המדינה, כולל בתחומי הקו הירוק, כגון בוואדי ערה ואף במקומות אחרים בארץ, בהם נוצר רוב ערבי באזורים המטרופוליטניים הצפופים, כגון בגושי נצרת, ואדי ערה, טירה טייבה וכו'. אף כי נייר זה איננו מתיימר לעסוק בקביעת אסטרטגיה לאומית כוללת להתמודדות בבעיה הדמוגרפית, יש לבחון בזהירות רבה שיקולים לנסיגה והתנתקות משטחים כפתרון לצורך שמירת הרוב או הזהות היהודית של מדינת ישראל, משום שסכנותיה של תפיסה זו, אם תאומץ כמדיניות מעשית, משמעותה יצירת מצב של הסתגרות הקהילה היהודית בתוך גושים סגורים של התיישבות יהודית, המוגנים בגדרות ביטחון וחומות מגן.

עצם הדיון שכבר נפתח בנושא ניתוק ואדי ערה מישראל גרם נזק כבד, ואף עורר התנגדות גורפת ע"י ערביי ישראל עצמם. לו אף הסכימו רוב הערבים אזרחי ישראל בגבולות הקו הירוק לעבור עם אדמתם, לריבונות הפלשתינית, הרי שקל להיווכח שהדבר ישאיר את מדינת ישראל קרועה לגזרים, ועם שטח הקטן אף מזה שהוצע לה בתוכנית החלוקה. זאת ועוד, בהנחה שמדינת ישראל תישאר עם 100% יהודים ב- 80% משטחי הקו הירוק, וללא אף שעל משטחי 1967 וירושלים, האם משמעות הדבר וויתור פלשתיני על שאיפתם וכוונותיהם המעשיות "לזכות השיבה" ולביטול ריבונותה של מדינת היהודים, כתנאי לשלום?! גם רוב יהודי מוחלט על מקצת משטחי הקו הירוק אין בהם כדי למנוע המשך תביעות הפלשתינאים לריבונות על כל שטחי מדינת ישראל, ובכל קו וקו שישראל תטען עליו כשייך לה, לאחר ההתנתקות החד צדדית משטחי יש"ע."

המחקר של בלום הלוי נעזר בתזה שפותחה על ידי, ובה הוכחה מתמטית לטעות בסיסית בגישה של פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומים שגררו שגיאות במחקריו של הפרופסור לגיאוגרפיה ארנון סופר. ארנון סופר הוא ממקימי אוניברסיטת חיפה, ידוע בעיקר בזכות מחקריו על אודות מדינת ישראל בנושאי דמוגרפיה, מים וסביבה בהקשרים פוליטיים.

להלן הבהרה של השגיאה בה מדובר בלשון מובנת וללא נוסחאות הנדרשות להוכחת הטענות והמובאות במאמרים מקצועיים שלי:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה עד למועד ההתנתקות, נתונים לגבי הגידול הטבעי של כלל האוכלוסייה היהודית לרבות ממוצע הגידול, ונמנעה מלפרסם מהו ממוצע הגידול הטבעי של חלק מן האוכלוסייה היהודית, המורכב מהצירוף הבא [שאכן אינו הומוגני, אך מבחינת המחקר הסטטיסטי הוא מגדר אחד]: דתיים לאומיים + חרדים.

הקבוצה של צירוף זה, דתיים לאומיים + חרדים, היא למעשה מבחינה דמוגרפית קבוצה אחת, אף שמנהגיה שונים ואפילו מיקומי ההתיישבות ואורח החיים שונים. הגידול הטבעי הוא הקובע בבחינה זו והוא דומה.

כאשר משווים את ממוצע הגידול הטבעי של כלל האוכלוסייה היהודית עם הגידול הטבעי של כלל האוכלוסייה הערבית – מגלים יתרון ברור ומהותי לציבור הערבי, שקצב גידול האוכלוסייה אצלו מהיר יותר מאשר בקרב היהודים, אך כאשר מתייחסים בהשוואה רק לקבוצה של החרדים והדתיים-לאומיים כקבוצה מתחרה בגידול הטבעי עם הערבים – מגלים הפתעה:

כאן יש דווקא יתרון לקבוצת הדתיים לאומיים – חרדים מקרב כלל היהודים, על הערבים בין הים לירדן, וכאן מתהפכת התחזית לעתיד והניתוחים המתמטיים מראים כי לטווח ארוך מובטח בין הים לירדן רוב יהודי. הקבוצה של הדתיים-לאומיים ביחד עם החרדים היא עם ריבוי טבעי גדול בכ- 20% ביחס לגידול האוכלוסייה הערבית; המשפחה אצל הדתיים-חרדים גדולה יותר מאשר אצל הערבים, ויתרון זה לא נראה אם מתייחסים לממוצע של כלל היהודים, ביחד עם החילונים...

זו הסיבה העיקרית לכך שתחזיותיו של ארנון סופר לא התקיימו, המציאות טפחה על פניו, ולמרות עשרות השנים שחלפו מאז הקמת מדינת ישראל, מעת התייצבות ואיזון האוכלוסיות בה, יש יחס קבוע של 60/40 בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הלא יהודית, וכאמור, בניגוד לכל התחזיות, הרוב היהודי נשמר.

לעתיד לבוא, הרוב יגבר, בזכות הקבוצה של הדתיים/חרדים ורואים זאת גם על פי בחינת חלקה של קבוצה זו בקרב האוכלוסייה היהודית, שגם בה הם לקראת רוב.

כל החשבונות וההערכות שנעשו במחקרים בהם לא הייתה התייחסות לחלוקה זו – לא יכולים להיות נכונים, בשל השגיאה הבסיסית בקצב הגידול.

כלל ידוע בתורת הטורים, כי אם משווים טור גיאומטרי א' עם מנת טור גדולה יותר אך נתוני פתיחה מצומצמים יותר, עם טור גיאומטרי ב' עם נתוני פתיחה גדולים אך מנת טור קטנה – הטור הראשון א' יהיה בעל יתרון כאשר מספר האברים יגדל, ומספר האברים אינו אלא הזמן שחולף...

כפי שרואים במחקר של בלום-הלוי, על סמך תיאוריה שגויה של פרופ' סופר, נתקבלו החלטות פוליטיות שגויות בעליל, כדי למנוע את מה שנמנע בדרך הטבע, בלי התנתקות...