תפריט חיפוש

יש ספק, יש פרדוקס ויש נזק

ד"ר אברהם בן עזרא

משפט אזריה

"הורים שכולים יקרים - מה נזעקתם על הטלפון של נתניהו לאביו של אלאור אזריה? נתניהו עשה בדיוק מה שהיה צריך לעשות לחייל שמפקדיו הפקירו אותו ותקעו סכין בגבו - להביע הזדהות עם משפחתו. מה עדיף - שאזריה היה מקבל צל"ש לאחר מותו חלילה בגלל שלא אישרו לו לקחת נשק לחופשה, והסתער על מחבל בידיים ריקות, כמו ויסמן ז"ל, או בניכם שנשלחו על ידי מפקדים בלתי אחראים בנגמ"ש מיושן לסג'עיה ושם נהרגו?"

[גדי זורע, 26.09.2016]

מי שמתנגד כרוני לראש הממשלה בנימין נתניהו, ויש רבים כאלה, יגיב בשלילה על כל מה שיצא מפיו של ראש הממשלה, עד כדי אבסורד שבא לידי ביטוי בריאיון שנשא שר הביטחון בדימוס עמיר פרץ לכלי התקשורת לאחר נאומו של בנימין נתניהו באו"ם, כאשר טען לגנותו של נתניהו כי – "לנאום הוא יודע, זה ידוע"... כלומר, גם סגולותיו החיוביות הן לו לרועץ...

להזכיר, כך גם טענו קיצוני השמאל נגד ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, וכינו אותו "דמגוג" בגלל יכולותיו הווירטואליות בנשיאת נאומים משלהבים, מנוסחים כדבעי, הניחנים בעושר השפה, בעושר רעיוני ובכושר ההבעה.

לו היה עילג, וודאי שהיו מנגחים אותו. גם כשהוא רהוט, הוא "זוכה" בשל כך לדברי ביקורת קנאיים.

לכן, אין כל תמיהה ופלא בכך שאחדים מהשמאל ביקרו את בנימין נתניהו, על שהתקשר אל משפחת הלוחם אזריה, שהופקר על ידי המערכת הצבאית, כדי לעודד ולהפיח רוח תקווה. הרי גם לו לא התקשר, היה מוצא עצמו "נאשם" באטימות לב ובבריחה מחובה כמנהיג.

כיום כבר ברור כי חצי מהצבא מחזיקים בדעה כי אזריה פעל כשורה, כי מחבלים דינם מוות, כפי שאמר בעדות האלוף במיל' עוזי דיין, וכפי שעשו רבים וטובים, מבחירי בניו של צה"ל, עטורי תהילה על עוז ואומץ לב בקרבות מול האויב.

מול אויב חסר לב ורפה שכל, היוצא להרוג יהודי, לא חשוב מי, וגם אם טעה - לא מתחרט, כי הכוונה הייתה טובה בעיניו – להרוג יהודי, גבר או אישה, פעוט במיטתו או זקן בקרן רחוב; העיקר להניף סכין או לזרוק אבן ולרצוח.

והנה פרדוקס: לוחם שזכה לשבחים מהממסד הצבאי בהיותו באותה זירה בה פעל הלוחם אזריה  באותה העת, אשר גם נפצע בלחימה, לא נקרא להעיד מטעם התביעה אך נקרא להעיד מטעם ההגנה, והעיד כי הוא חש סכנה וניסה לירות במחבל – אולם לא הצליח עקב הפציעה...

רבים מדיי ייפגעו ויתבלבלו אם אזריה יורשע בדין. גם מקרב המשפטנים רבים ירימו גבה, כי הרי יש המון ספקות, ובמישור הפלילי אם יש ספק - אז אין ספק.

אביא כאן את סיפורו של עורך הדין הפלילי חיים קאזיס יקיר העיר רמת גן, אשר לקוח שלו נאשם ברצח. הוא פנה לשופטי בית המשפט העליון, וטען בפניהם כי לקוחו אינו הרוצח, ואם יואילו להתייצב בשעה יעודה – הוא יגיע אל בית המשפט העליון ויביא עימו את הרוצח האמתי. השופטים אכן התייצבו, אך חיים קאזיס בא בגפו, ואמר:

"עצם העובדה שאתם כאן – מוכיחה יותר מכל כי אינכם בטוחים שמרשי הוא הרוצח, ולכן הוא צריך לצאת זכאי מחמת הספק"...

עו"ד חיים קאזיס הוא בן מאה, יליד הארץ, והביא בפעילותו כפרקליט, לזיכוי נאשמים רבים ברצח. הוא פרש מפעילות ב- 2013 בהיותו בן 97.

בענייננו, יש ספק ולכן חייב להיות זיכוי.

אלא שללא קשר לזיכוי לו רבים מייחלים, המשפט - שהוא משפט ראווה - גרם לנזקים כבדים לצה"ל ולמדינת ישראל, בכך שפתח פתח לטענות-אשם נגד לוחמי צה"ל בעבר ובהווה, שכל אשר עשו הוא מילוי חובתם בהכרעת אויביהם – חובה שהיא מעל הדיונים על דקדוקי הנסיבות, כי אין אלו רלוונטיות  לגבי פעילות של מלחמה, קרב, טרור, הגנה מפני רוצחי יהודים באשר הם, וחיסולם.

נזק רב כבר נגרם, אך הוא יצטמצם אם ייעשה צדק, ואזריה יצא זכאי בדין.