תפריט חיפוש

שינויים במדיניות הביטחונית?

ד"ר אברהם בן עזרא

משרד הביטחון מופקד בידי שר הביטחון אביגדור ליברמן, עם מגבלות של המדיניות הממשלתית; האם חל שינוי במדיניות הביטחון של מדינת ישראל?

הרמוניה במשרד הביטחון

מדיניות הביטחון העכשווית של מדינת ישראל, באה לידי ביטוי מובהק בשני ראיונות שניתנו על ידי שר הביטחון אביגדור ליברמן ועל ידי סגן שר הביטחון, הרב אלי בן דהן [יליד מרוקו, שרת בצה"ל והיה בתפקידו האחרון קצין אג"ם בדרגת רב סרן, חבר סיעת הבית היהודי].

הריאיון הראשון הוא של שר הביטחון, שהוענק למערכת העיתון "אל-קודס", בו הבהיר השר כי אם פני חמס הם למלחמה, תהיה זו עבורם המלחמה האחרונה, כי צה"ל יחתור להכנעה ויחסל במלחמה זו את החמס.

יש לדעת כי מדובר בשינוי מדיניות הביטחון של מדינת ישראל. אומנם יתכן כי ההכנעה לא תתאפשר בגלל מניעים ושיקולים פוליטיים בינלאומיים, אך מבחינת מאזן הכוחות ומוכנות צה"ל – הכנעת כנופיות הטרור באשר הן, חיונית ואפשרית.

הריאיון השני הוא של סגן השר, אשר ניתן לערוץ הכנסת ביום 27.10.2016 ובו הסביר סגן השר כי הרשות הפלסטינית אינה מהווה פרטנר למשא ומתן, מהסיבה שהוא רואה בה את הבעיה ולא את הפתרון לבעיה של הטרור. זאת - נוכח ההסתה הננקטת על ידה. כנופיות הטרור והעומד בראשן לא מפסיקות את ההסתה נגד יהודים ונגד מדינת ישראל, ולכן הן אינן פרטנר לשלום, כל עוד זו דרכן.

הלם בקרב כנופיות הטרור

בין ראשוני המגיבים לראיונו של שר הביטחון, נמנה מנהיג בדרג משני בכנופיות הטרור – ג'יבריל רג'וב. רג'וב נידון בזמנו למאסר עולם כי זרק רימון על משאית של צה"ל, היה עוזרו של ערפאת, תירגם את הספר "המרד" מאת מנחם בגין לערבית, ומשמש בתפקידים שונים ברשות הפלסטינית. הריאיון ניתן באדיבות הטלוויזיה הישראלית שסיפקה לו במה למרות השתייכותו ופעילותו בארגוני הטרור נגד מדינת ישראל. רג'וב היה מבולבל ומבוהל בריאיון הקצר שנתן מיד אחרי הריאיון של ליברמן, ופלט מפיו רצף שטויות ללא קשר לוגי. בין היתר אמר "הפוסל במומו פוסל" – ולטובתו, באותו רגע המראיינים הבינו כי התבלבל, ועברו למרואיין אחר...

להבהיר, מקור הביטוי הוא בספר ויקרא פרק כ"ד פסוק 20, בו נאמר:

  "כאשר יתן מום באדם, כן ינתן בו."

אחד מפירושי הפסוק, ברובד הרמיזה, הוא כי מי שנותן [במחשבה ובדיבור] מום או פגם באדם אחר, כנראה שגם בו יש פגם דומה.

לא ברור כלל על מה דיבר ולמה כיוון רג'וב בדבריו, שכן לא דובר כלל באותו ריאיון על פגם או מום שהטיל שר הביטחון בפלסטינים, אלא באזהרה והסבר בצידה, כי במלחמה הבאה תהיה הכרעה, ולאחריה כבר לא יהיה ארגון החמס קיים.

שינוי מדיני?

שמא מדובר במס שפתיים מצד שר הביטחון וסגנו? נראה שלא, שהרי השינוי במדיניות הביטחון כבר החל ובא לידי ביטוי בתגובה חריפה על ירי רקטות שלא פגעו ולא גרמו אבדות בנפש, ואשר במנהיגות ביטחונית אחרת לא היה זוכה כלל לתגובה. ההתקפה של חיל האוויר הישראלי בעזה גרמה להרס ולחורבן בקנה מידה שלא היה צפוי, לא לארגוני הטרור ולא לארגוני השמאל. יש לזכור, וכנופיות הטרור יודעות זאת, כי צה"ל מסוגל ליישם את מדיניות הממשלה ולא קיימת כלל מגבלה של מסוגלות צבאית.

גיבוי בינלאומי

המדיניות הבינלאומית עוברת שינוי. עם פלישת מהגרים מהעולם השלישי אל מדינות אירופה, מדינות אירופה כבר זונחות מדיניות אנטי ישראלית על גבול האנטישמיות בה נקטו בעבר הקרוב, בהדרגה, ורואות יותר ויותר גורל משותף עם מדינת ישראל. זאת אף זאת, מדינות שונות בעולם מקבלות סיוע ביטחוני ממדינת ישראל באמצעי לחימה נגד טרור ובייעוץ אסטרטגי, שלא כאן המקום לפרטו.

מי שנאלץ לחוות טרור, קשוב יותר לעמיתיו הנמצאים באותו צד של המאבק. כך המצב במיוחד כאשר נדרש שיתוף פעולה ומתבקש סיוע.

גם בארצות הברית יש פתיחות יותר מבעבר לפעילות נגד טרור, מסיבות ברורות, ללא תלות במי שייבחר כנשיא/ה הבא/ה.

שינויים גלובליים אלה נלקחים בחשבון במשרד הביטחון.

ליברמן מתאים ליצור קשרים על בסיס אינטרסנטי גם עם רוסיה, עקב שפה משותפת ועקב פעילותו המוצלחת בעבר כשר החוץ של מדינת ישראל.

השילוב של כל הגורמים לעיל, מלמד כי השינוי הננקט במדיניות הביטחונית של ממשלת ישראל הוא דבר בעתו.