תפריט חיפוש

אין להפחית ממחירי חוות דעת של מומחה

ד"ר אברהם בן עזרא

כאשר יש קושי להוכיח את שיעור הנזק שקיומו הוכח - לבית המשפט סמכות לקבוע את שיעור הנזק על דרך האומדן, אך כאשר יש ממצאים שבמומחיות לגבי קיום הנזק ולגבי שיעורו -לא די באמירה שיפוטית כדי לסטות ממה שנקבע על ידי מומחה, ודרוש נימוק, הסבר, טיעון והוכחה גם מבית המשפט.

ידועה ההלכה הפסוקה כי כאשר מוכח קיומו של נזק ולא מוכח שיעורו - בית המשפט מוסמך לקבוע את שיעור הנזק על דרך האומדנא דדייני.

ראה בעניין זה ע"א 4218/90 חפציבה בע"מ נ' אלכסנדר וכרמן להנר, בבית-המשפט העליון, שופטים: הנשיא מ' שמגר, א' גולדברג, י' מלץ, נפסק ביום 31.12.1992, פורסם בפדאור.

להלן ציטוט רלוונטי מפסק דין זה:

"אכן, המשיבים התקשו בהבאת חוות-דעת מומחה בנוגע לגובה הנזק שנגרם להם, אולם עובדת קיומו של נזק למשיבים היא ודאית. בנסיבות אלה, הסכום שנפסק להם כפיצוי על יסוד הערכה בשל עצם הבניה, איננו גבוה, ובוודאי לא במידה המצדיקה התערבותה של ערכאת הערעור."

ראה גם ע"א 1781/90, דרוקר זכריה בע"מ נ' ציון פרטוש ואח', פד"י מ"ז(2) 621 בבית-המשפט העליון. פסק-דין של הנשיא מ' שמגר והשופטים ד' לוין וג' בך. נפסק ביום: 21.4.1993. להלן ציטוט רלוונטי מפסק-הדין:

"... המערערות טוענות כי נזקים אלו לא הוכחו, ואילו הקבלן מוסיף וטוען, שאפילו הוכחו הנזקים, הרי שיש להטיל את האחריות בגינם על החברה, ולא עליו.נחה דעתי, שהוכח נזקם של המשיבים, פרט לנושא מגרש החנייה. בבית המשפט קמא הוצגו הראיות בקשר לנזקים האמורים, ונקבעו הממצאים בנוגע אליהם. המדובר בנזקים שקשה לקבוע את שיעורם המדויק. ואמנם, מקום שהוכח קיומו של נזק, אך שיעורו אינו ודאי, אפשר עדין לפסוק פיצויים על דרך של אומדן כללי, וכך עשתה השופטת."

האם גם כאשר מוכח שיעור הנזק - בית המשפט מוסמך לקבוע את שיעורו על דרך האומדנא?

אומנם לבית המשפט יש שיקול דעת להכריע בכל דבר ועניין גם בניגוד לעמדת מומחה צד לדיון, אך כאשר ננקטת עמדה המנוגדת לעמדה מקצועית - מצפים כי העמדה המנוגדת תתבסס על טיעונים, נימוקים, הסברים, ולא תיקבע מבלי כל אלה.

בתביעה שהתנהלה בבית משפט השלום בחדרה [ת"א 4168/06 מאג'ד מג'ארבה נ' רות בן ששון, ותביעה שכנגד, בית משפט השלום בחדרה, פורסם בפדאור ובמאגרי נבו] - העידו מטעם הנתבעים [הדיירים] שני מומחים: המומחה גנדלר וכותב שורות אלו א' בן עזרא. חוות הדעת של המומחים התקבלה על ידי בית המשפט, אך השופט מצא לנכון להפחית מחוות דעתו של גנדלר 25% ולהפחית מחוות דעתו של בן עזרא 10%.

על כך [ועל עוד החלטות שבפסק הדין] הגישה ב"כ הדיירים עו"ד צהלה הלוי ערעור לבית המשפט המחוזי אשר פסק בע"א 14449-07-11 יעקב בן שושן ואח' נ' מאג'ד מג'ארבה ואח', בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: סגן הנשיאה ש' וסרקרוג, י' כהן, ר' שפירא, פורסם במאגרי נבו, כדלקמן:

"הפחתת שיעורי העלויות לתיקון הליקויים:

23. יש לקבל את הערעור, לדעתי, גם בנושא זה.

בית משפט השלום התייחס לשתי חוות הדעת שהוגשו על ידי המומחה גנדלר (נ/6 ו-ת/15), כאשר חוות הדעת האחרונה הוגשה ב-10/10/06. בית המשפט סבר שלא היה מקום להגשת חוות הדעת השניה כ-7 חודשים לאחר חוות הדעת הראשונה, וכאשר המגמה בחוות הדעת האחרונה הייתה, כלשון בית המשפט, מגמה של ניפוח שיעור הנזק. בנסיבות אלה, הסתמך בית משפט השלום על חוות הדעת הראשונה (נ/6) וממנה הפחית שיעור של 25% - היא הפחתה מהטווח הנמוך שהעמיד גנדלר עצמו בחוות הדעת, וזאת בהסתמך על עדותו של בן עזרא. בית משפט השלום הגיע למסקנה האמורה בקובעו כי מחיר כזה הוא מחיר ריאלי, ולאחר שבית המשפט דחה את טענת המומחה גנדלר, כי קבלן שייתן מחיר נמוך יותר יעשה עבודה באיכות נמוכה, מאחר שלדעת בית המשפט, המחירים שננקבו ב-נ/6 הם גבוהים.

24. עם כל הכבוד, לא נמצאו ראיות בפני בית משפט השלום אשר הצדיקו הפחתה כאמור. נקודת המוצא היא על פי קביעתו של בית משפט השלום, כי יש להעדיף את חוות הדעת של גנדלר על חוות דעת אחרות שהונחו בפניו. בית משפט השלום בחר בחוות הדעת נ/6, שבה צויינו המחירים המופחתים לביצוע עבודות התיקון. עיון בפרוטוקול בית המשפט מעלה כי המומחה גנדלר לא נשאל ולו שאלה אחת במסגרת החקירה הנגדית בנוגע למחירים לשיעור תיקוני הליקויים. על פי עדותו של מר גנדלר, כפי שציין בית המשפט, קבלן שיעבוד במחירים נמוכים מאלה שצוינו על ידו, יבצע עבודה באיכות לא טובה (עמ' 152).

המומחה בן עזרא שנתן חוות דעת ב-29/6/07 לא עסק בעלויות של תיקוני הליקויים, וככל שדיבר על הפחתה - ואין עדות כזו - הבהיר בן עזרא, כי המחירים בהם נקב תואמים למחירים המופיעים במחירון דקל, ששם מדובר על מחיר ממוצע, שאינו גבוה - מחירים שהם מחירי השוק. גם על פי עדותו של בן עזרא, לא ניתן היה להוזיל את המחירים. גם כאשר אישר בן עזרא שהקבלן יכול להשתמש באריחים סוג ב', דבר שמוזיל לכאורה את העבודות הכללית בין 10% - 15%, הצפי נותר בעינו שהמחירים יהיו כפי שנקבע על ידו, כאשר לא הייתה כל סיבה לדבר על אריחים מסוג ב'.

בהמשך עדותו אומר המומחה: "לשאלתך על איזה מחירון מבוססים מחיריי - כל מחירון שתיקח תראה שאני בסביבות המחירונים." (עמ' 185 ש' 28).

עיון בחוות הדעת של ג'מאל ח'טיב, המומחה מטעם הקבלן (להלן: ג'מאל), אין בה כדי לסתור את הממצאים שפורטו בחוות הדעת מטעם המערערת, וגם בחקירה הנגדית לא נסתרה עדותם של המומחים מטעם המערערת.

בנסיבות אלה ומאחר שלא מדובר בנתון שהוא בידיעה שיפוטית, לא היה מקום להפחתה האמורה, לא מן השיעורים שנקבעו על ידי המומחה גנדלר ולא מן השיעורים שנקבעו על ידי בן עזרא.

לפיכך, מוצע לקבל את הערעור ולקבוע את עלות התיקונים ללא ההפחתות האמורות."

עד כאן פסק הדין בערכאת הערעור.

המסקנה היא כי כדי לשנות דבר מממצאי חוות הדעת צריך נימוקים משכנעים ולא די בהחלטות שיפוטיות על דרך האומדנה בנושא שבמומחיות כאשר המומחיות מתייחסת גם לשיעורי הנזק ואין הבדל בין גרסאות הצדדים (לאמור, אין מקום להעדפת עמדה אחת על פני עמדה אחרת המנוגדת לה).