תפריט חיפוש

מומחה לא-כל-יודע

ד"ר אברהם בן עזרא

בדיקה רשלנית של מומחית - נדחתה ע"י בית המשפט, אשר לא קיבל חוות דעת שנסמכה על בדיקת חוזקה של תקרה שלא על פי התקן, ולא נשענה על שום חישוב.

בתביעה בגין ליקויי קונסטרוקציה, הנסבה על רשלנות מקצועית של מהנדס, נתקבלה חוות דעתו של מומחה בית המשפט המהנדס אנגל, ואולם, תוך כדי דיון בטענות הצדדים ובמומחיהם, חשף בית המשפט מתן חוות דעת רשלנית במיוחד מטעם הנתבע, ועצם הדיון בחוות דעת זו - מהווה סימן מובהק כי גם כשיש מומחה מטעם בית המשפט, לא יזנח בית המשפט את חוות הדעת המקצועיות של הצדדים.

מדובר בת"א 51204-06 שמעון קדוש נ' שחר צבי, בית משפט השלום בתל אביב, שופטת: ר' ערקובי. פסק הדין ניתן ביום 17 לאוק' 2010.

בית המשפט דחה את חוות דעתה של המהנדסת עפרה גלבוע, מהטעמים הבאים:

א. המהנדסת גלבוע הסתמכה על בדיקת העמסה של התקרה שאינה בדיקה תקנית, אלא בדיקה מאולתרת ע"י הנתבע.

ב. לא ברור מה בדיוק הועמס באותה בדיקה, מתי נערכה, מי בדק מה וכיצד. כל שידוע הוא - שהמהנדס אמר שהוא ערך בדיקה.

ג. העומסים בה הועמסה התקרה הנבדקת - גם לו הבדיקה בוצעה, דבר שהוטל בספק על ידי בית המשפט - אינם מייצגים את מלוא העומס בו אמורה התקרה לעמוד.

ד. המסקנה אליה הגיעה המהנדסת גלבוע כי השלד תקין - לא נסמכה על חישוב כלשהו או על בדיקה תקנית, אלא על מראה עיניים ובדיקות חודרניות.

להלן ציטוט מפסק הדין - החלק המתייחס לבקורת קשה על חוות דעתה של המהנדסת עפרה גלבוע:

חוות דעתה של המהנדסת הגב' גלבוע לא שונה באופן משמעותי, אף מומחית זו לא ערכה כל בדיקות למעט בדיקה של שפיכת מים, ובחינה האם יש שקיעות, היינו בדיקה ויזואלית, מחקירתה עולה, כי הנתבע, איתר את העמודים , "דרך הסתכלות בעיניים", (ראה שם, עמוד 27 שורה 17).

כשאשר נשאלה כיצד הנתבע אמור לדעת מבדיקה כזו היכן נמצאים העמודים והקורות השיבה:

"תשאל אותו ולא אותי." (שם, שורה 29).

לדבריה, הנתבע עשה בדיקת העמסה לא תקנית, (שם עמוד 28 שורות 4-5), משהו לעצמו. על דבר קיומה של בדיקה כזו, למדה המהנדסת מפיו של הנתבע בעצמו, לדבריה, כך מסר לה. 

איזה בדיקת העמסה נערכה, בטרם יציקת התקרה והבניית הקומה העליונה?

לדברי המהנדסת הגב' גלבוע, לדברי הנתבע, הנתבע העמיס על התקרה חומרי בניין בהתאם לחשבון, שערך לפי מה שאמור להעמיס את התקרה בעתיד. לדבריה ניתן לקבל אינדיקציה אם התקרה יכולה לעמוד בעומס ולשאת משקל זהה או דומה של חומר בעתיד. פשוט לא להאמין, המהנדסת מאשרת, כי המדובר בבדיקה לא תקנית, פרט שנשמט מחוות דעתה, וכאשר נשאלה, הכיצד נערכה אותה בדיקת העמסה, ענתה, כי ככל הנראה הועמסו חומרי הבניה ששימשו את הבניין.

מה הועמס באותה בדיקה עלומה, שלא ידוע מתי נערכה, מי בדק אותה, מה הועלה על התקרה, כיצד נבחנה יכולת התקרה לעמוד בעומס, כיצד נעשה חישוב העומס, מאומה לא ברור מאותה בדיקה, והנה המומחית מסתפקת בקבלת נתון בעל פה, בדבר עריכתה של הבדיקה, שאינה תקנית גם לסברתה, כאשר ברור שאין די בבדיקה כזו, מדוע?

גם אם אניח שנעשתה בדיקה כזו, ויש בליבי ספק רב אם נעשתה בדיקה כלל ועיקר, יכולה להתייחס רק לחומרי הבנייה המלט והבלוקים, וכידוע אין די בהעמסת חומרי הבנייה, היינו המלט והבלוקים, משום שאלו מהווים רק חלק ממשקל המבנה, חלק נוסף הינו הבטון שמשקלו, בערך 28-29 טון נוספים, וזאת על פי עדויות המומחים בעצמם.

כאשר עומתה המהנדסת הגב' גלבוע עם עובדה זו, השיבה, כי הנתבע לא הסתמך רק על בדיקת ההעמסה, אלא 'גם' ממה שהסיק ממיקום העמודים קודם לכן.

כלומר, לפי עדותה, ברור כי אותה בדיקה, עלומה, בלתי ברורה שעל פי עדותה היא של המהנדסת מטעם הנתבע, אינה תקנית, הבדיקה אינה מספקת משום שלא העמיסה על תקרה הישנה את מלוא המשקל של המבנה הנוסף.

ואם לא די בכך, כאשר נשאלה בפשטות, כיצד בדקת את השלד? הרי מהנדסת זו הגיעה למסקנה שהמדובר בשלד תקין ואין כל בעיה, ושללה מכול וכל את מסקנות מומחה ביהמ"ש, השיבה, כי לא ביצעה חישוביים סטטיים, וכי החישובים שצורפו להיתר אינם זהים למצב היום, (ראה עדותה שם, בעמוד 29 שורות 31, ובעמוד 30 שורות 1-4).

כאשר נשאלה המהנדסת הגב' גלבוע, כיצד יתכן שיש הבדלים בין החישוביים הסטטיים שהוגשו לוועדה לבין מה שקיים בפועל, השיבה, כי חישובים חדשים ותוכנית שינויים עושים בסוף, ואישרה, כי "התהליך הזה לא בוצע במקרה הזה, אך יש תאריך יעד, בסוף זה לא בוצע." (עמוד 32 שורות 7-8).

הבדיקה שנערכה על ידה, הינה בדיקה שבה שפכה מים על הרצפה ומצאה שאין כל שקיעות, ומשכך, מסקנתה הינה, כי במבחן התוצאה זה עובד. 

מחקירת הנתבע בעצמו עולה, כי אכן מה שבנוי בפועל אינו תואם את ההיתר.

הנתבע העיד, כי זהה את העמודים באמצעות בדיקה ויזואלית ודפיקה על פטיש.

עוד הסתבר בעדותו, כי אכן, כטענת המומחה מטעם ביהמ"ש, נוצקו קורות שלא על גבי עמודים קיימים.

מעדותו עולה, כי לסברתו, איתר את הקורות של המבנה הקיים ומתוך קורות אלה "עלה" בעמודים לקומה הנוספת, (ראה עדותו מיום 18.12.08 עמוד 39 שורות 2-9).

כאשר נשאל ביחס לבדיקת ההעמסה, הסתבר, כי לא טרח לציין כי נעשתה בדיקה כזו, לא בכתב ההגנה ולא בפני מומחה ביהמ"ש, ולמעשה הבדיקה נעשתה לטענתו, לאחר שביצע את החישובים הסטטיים, על מנת לאשש אותם, ובהתייחס לתקרה קיימת, וככל הנראה לא בכולה, וכך הוא מעיד:

"ש. אז לא הסתמכת בחישובים הסטטיים שלך על בדיקת העמסה?

ת. אני חייב לציין מה עזר לי לאושש את התכנון שלי. כל הקורות לאורך המבנה יושבות על קורות קיימות של הבניין. אז כל מילימטר של הקורות האלה שעליהם עליתי בעמודים יושבים על קורות קיימות של הבניין גם בחלק הצפוני וגם בדרומי. כל מילימטר שלהם יושבות על קורות והעומסים יורדים. מדובר על קורות הרוחב שהם יושבות על התקרה הקיימת. שם ביצעתי את ניסיון העמסה. עמדו שם בלוקים ושקי מלט. שם המקום היחידי שהייתי אמור לבדוק אחרי שהתחילו לבנות. בימים הראשונים שהתחילו לבנות העמסתי את הבלוקים האלה. העומס שהעמסתי שם נתן לי לבדוק שעשיתי את הצעד הנכון. " (עמוד 39 שורות2-9).

דומני , כי דבריו ממחישים יותר מכל את התנהלותו הכוללת של הנתבע, במקום עריכת תוכניות מסודרות, ביצוע בדיקות שיאמתו את מיקום העמודים, ביצוע בדיקת העמסה, ופיקוח כי מה שבוצע תואם את התוכניות שמוגשות, הנתבע, העדיף להתנהל בדרך של "בערך', הוא מבצע בדיקות ויזואליות בלבד, בודק בפטיש היכן הקורות, לא מוודא היכן העמודים, לטענתו מבצע בדיקת העמסה, דבר המוטל בספק, אולם גם על פי עמדה זו, מדובר בבדיקה חלקית, שטחית ובלתי תקנית שאינה לוקחת בחשבון את העומס של יציקות הבטון, אינו עורך כל תוכנית שינויים, אינו מבצע חישובים סטטיים לשינויים, והתוצאה הינה, כי הקומה העליונה נבנתה, כאשר העמודים יוצאים מקורות שהן בתורן אינן יושבות על עמודים, וכדברי המהנדס מר גלברד, לעיל, התוצאה הינה תוספת עומס ולא הקלה בעומס.

כאמור לעיל, ב"כ הנתבע הפנה את ביהמ"ש לשורה של פסקי דין מהם עולה, כי ביהמ"ש אינו כבול לחוות דעתו של מומחה ביהמ"ש, אלא שבענייננו, בחינת הראיות כפי שפורטה לעיל, אינה יכולה אלא להוביל למסקנה, כי חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש נטועה על קרקע מוצקה, ומבוססת על ממצאים עובדתיים סבירים ונכונים.

למול חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש שנתמכה לא רק בעדותו של המהנדס מר גלברד שערך את החישובים, אלא בחוות דעתו של הנהדס למעי, שחקירתו לא הובילה לכל סדק קלוש בה, נהפוך הוא, נמצא כי חוות דעתו של המהנדס למעי הינה אמינה ומבוססת, הנתבע הציג חוות דעת של שני מומחים, ששניהם הודו ואישרו, כי לא ביצעו כל חישובים.

הכיצד?

הרי המהנדסת הגב' גלבוע העידה, כי ניתן לבצע חישובים בשלב מאוחר יותר, לאחר הביצוע לערוך תוכנית שינויים, אם כך מה מנע מהנתבע ומהמומחים מטעמו להגיש לביהמ"ש חישובים הנוגעים למצב הקיים? מדוע שני המומחים מטעם הנתבע לא ביצעו כל בדיקה, והמהנדס אבני הגדיל לעשות, תחילה הכין חוות דעת על בסיס ההנחה, שתבוצענה בדיקות והן יתאמו למסקנותיו ולאחר מכן השמיט את אותו החלק הרלוונטי לנושא המרכזי הנדון בפני ביהמ"ש, ובמקומו הודיע, כי הוא מסתפק בבדיקה ויזואלית שאין סדקים.

המומחית המהנדסת הגב' גלבוע אישרה, כי בדיקת ההעמסה שלטענת הנתבע ביצע אינה תקנית, כי היא בעצמה לא ביצעה כל חישובים סטטיים, כי המצב הקיים אינו תואם את התוכנית, וכי לא נעשו כל חישובים סטטיים לתוכנית השינויים.

ועובדתית, לא הובאה כל ראייה שתעמוד בסתירה למסקנה העובדתית על פיה, העמודים שנבנו, לא נבנו על העמודים בקומה הקיימת, אלא נוצקו על הקורות, ובכך למעשה אין כל תמיכה ממשית לקומה השנייה, והעומס מוטל על המחיצות, במקום על עמודי תמיכה.

תובע כמו גם הנתבע, מצפים מבית המשפט, כי גם כאשר מתמנה מומחה מטעם בית המשפט – מוסכם או שאינו מוסכם, לאמור, כשחוות הדעת של הצדדים הנן חלק מן הראיות בתיק (כאשר המומחה מוסכם) או כאשר הן רק צורפו לכתבי הטענות (כאשר מומחה ביהמ"ש אינו מוסכם) – יבדוק בית המשפט את חוות הדעת של מומחי הצדדים, ויבחן אותן מול חוו"ד מומחה ביהמ"ש.