תפריט חיפוש

קיצוניים בביטול ליקויי בנייה

ד"ר אברהם בן עזרא

ישנה קבוצת מומחים נכבדה, אשר עורכים דרך קבע חוות דעת מקצועיות מטעם ולמען קבלני בניין הבונים דירות פגומות, ובחוות הדעת שלהם מומחים אלה מתכחשים לליקויים ומאפסים עלויות של תיקונים. יובהר כי מומחה אינו אמור לרצות את שולחו, וכי מחוייבותו וחוות דעתו אינה כלפי נותן שכרו, אלא בראש ובראשונה כלפי עצמו, מקצועיותו, ידיעותיו, האמת אותה שינן ולמד באקדמיה אשר התגבשה במשך עיסוקיו בתכנון ובניהול הבניה, וכל זאת בתום לב, ביושר, וללא משוא פנים.

הטיית חוות הדעת לטובת מי שמשלם את שכרו של המומחה - עד כדי ביטול ליקויי בנייה ומזעור נזקים - יוצרת פגיעה קשה באיכות הבניה בכלל ובאיכות המגורים בפרט. יש בכך רמז עבה לדייר, שלשווא הוא עמל לקבלת פיצוי לשם ביטול ליקויי הבניה, ורמז עבה לקבלן - שהוא יכול בהחלט להמשיך ולזנוח את דרישות התקנים, מפרטי מכון התקנים, תקנות התכנון והבניה ושאר חקיקת המשנה שתכליתה לגרום לאיכות מגורים גבוהה בישראל. 

...אלא שבמתן חוות דעת מסוג זה - נעשה "שירות דב" לקבלן.

1. הקבלן, אשר מנכס לעצמו עמדה לפיה הוא מתכחש לליקויים, לא יוכל לטעון בבית המשפט כי הוא מעוניין בתיקונם (ראה בעניין זה ע"א 472/95 זלוצין זכריה נ' דיור לעולה בע"מ, בית המשפט העליון, שופט: צבי א' טל).

2. חוות דעתם של מומחים אלה, "מומחי חצר" של קבלנים, הינה חוות דעת קצרת מועד, ומהרגע שמתמנה מומחה בית המשפט אשר מוציא חוות דעת שלישית - נמוגה ונעלמת מהזירה המשפטית חוו"ד מומחה הקבלן, ונשארות לציון רק חוות דעת של מומחה בית המשפט ושל הדיירים (ראה ע"א 7298/00 דוד בסט נ' חממי עזרא, בית המשפט העליון, שופטת: ד' ברלינר; ראה גם ע"א 25-38/90 א' אלברט נ' שו"פ, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: י' מרגלית).

לאמור, הקבלן נהנה ממומחה חצרו זמן מוגבל בלבד.

האמנם כל האמור לעיל נעלם מעיניהם של בעלי החברות הקבלניות, המעסיקים מומחים-מטעם אשר גורמים להם נזקים?

התשובה היא - לא.

מומחי חצר אלו גורמים לחברות הקבלניות רווחים - ולא הפסדים, וזאת על ידי יצירת מצג שווא ואוירה בה מוצגים התובעים כסחטנים, מומחיהם מוצגים כמפריזים, ובאי כוחם מוצגים כשכירי חרב שייכשלו בבית המשפט. אכן, מצג שווא זה גורם למיעוט התביעות, ולריפיון הדיירים אשר נרתעים ממיצוי זכויותיהם הלגיטימיות. ...

אלא שאלה אשר קוראים נכון את המפה, לא מוותרים על מיצוי מלוא זכויותיהם, דבר שבא לידי ביטוי רק במאבק משפטי, ולעתים נדרשת ערכאת ערעור. ראה בעניין זה כמה דוגמאות מייצגות:

* ת"א 1422-08 יוני מלכה נגד ארדר תרמוטק בע"מ- חוות דעתי התקבלה במלואה ופסק הדין כלל פיצוי לפי החלפת הריצוף בכל הדירה.

* ע"א 7298/00 דוד בסט נ' חממי, הנזכר - חוות דעתי לגבי 123 דירות + 5 בניינים (רכוש משותף)התקבלה בעיקרה, והדיירים זכו בסה"כ בסך של מעל 20,000,000 ₪ (עשרים מיליון ₪).

* ע"א 4661-03-09 בודנר נ' גורגה - חוות דעת משרדי נדחתה בערכאה ראשונה אך התקבלה בעיקרה בערכאת ערעור.

המסקנה היא אחת: מומחים העושים עבודתם רמייה, יכולים ליצור אוירה עכורה ולפגוע באיכות המגורים במדינת ישראל, כולל יצירת אוירה שלילית גם בין כותלי בית המשפט בתחילת כל דיון, אולם כאשר התובעים נחושים בהצגה ובהוכחה של האמת שלהם, והם נעזרים בייעוץ מקצועי ראוי ונכון - יש להם סיכוי טוב להצליח, ובכך לתרום תרומה ממשית לשיפור איכות המגורים שלהם, כמו גם של אחרים.

למעשה מדובר באכיפה פרטית, שלפחות בחלקה הייתה יכולה להימנע לו משרדי מהנדס העיר היו ערים לנושא ומבצעים את תפקידם. מתפקידו של מהנדס העיר לבדוק ולדרוש התאמה לתקנות ולתקני בניה, ולו היה גם מבצע כל זאת - היו מצטמצמות הטענות והתביעות בגין ליקויי בנייה.