דרושה בדחיפות תקינה למסלולי טיולים
בכל פעם שמתרחש אסון בגלל טיולים בחיק הטבע, בין אם מטיילים נעלמו בחו"ל ובין אם נפלו לתהום וקיפדו חייהם כאן בארצנו, העיתונות מתייחסת לאירועי הזוועה, וההתייחסות היא מעודדת, למרבה הצער, ללכת בדרכי הנפגעים והנפקדים, שכן יש הסכמה תמוהה כי מדובר בפעילות חיובית, ספורטיבית, אתגרית וראויה לחיקוי.
האמת היא שמדובר בפעילות מסוכנת, חסרת אחריות, תמוהה ובלתי חוקית של קיצוניים, שלא מבינים אל-נכון מה לפניהם ואין להם שיקול דעת סביר. קל וחומר כך הם פני הדברים, כאשר מבוגר לוקח עמו ל"טיול" ילדים, שוב
כללי התכנון
בתחום הבניינים הנבנים, יש תקנות ויש חוקים, תקנים ומפרטים, הוראות וכללים מחייבים, שמטרתם להגן על המשתמש מפני סיכוני בטיחות ולהבטיח לו נוחות, תנאים תברואתיים, תנאי שהות ומגורים ראויים.
בשנים האחרונות רמת הבטיחות הנדרשת רק גברה, מהסיבה שהגישה לנושא השתנתה בשני מישורים:
א. ישנה כיום מודעות מיוחדת ומוגברת למקרי קיצון - לנכה, לקשיש, למוגבל, לפעוט, והמבנים מתוכננים ונבנים בהתאם לצורכיהם.
ב. ישנה גישה, המקבלת תאוצה בקרב הקהילייה המשפטית, לפיה התכנון צריך לאפשר תנאי בטיחות למי שאינו נוקט בזהירות, כי מי שנזהר – ממילא לא ייפגע ממכשול בדרך, וכך יוצא שהתקנות והתקנים מיועדים למי שאינו נזהר.
כשיוצאים מ-ד' אמות הבניין אל השטח הפתוח, ועדיין נמצאים בשטח העירוני [או הכפרי, או החקלאי] הבנוי, ישנה הקלה במידת מה בדרישות. לדוגמא, תקן 1142 החל על מעקי בטיחות בבניינים, מוחלף בתקן 2142 שהוא מחמיר פחות, וחל על הסביבה הבנויה מחוץ לבניינים. נצא צעד נוסף מהבניין כלפי חוץ - ונגיע אל השטח הפתוח, אל השדה, אל הגיא ואל ההר, אל אתרי העתיקות ואתרי הטיולים שאהבנו, ושם כבר לא קיימים כללים ואיש הישר בעיניו, לפי ראות עיניו – יעשה.
התקינה הדרושה
כמובן שכשיוצאים לאתרי טיולים, לא נקפיד על מדרגות תקניות ועל מעקים הבנויים לפי התקן וכיוצא בזה, אך עדיין דרושה מחשבה מקצועית של מומחים, אשר תאסור בתקנות מחייבות ובתקנים מחייבים - הצבת מסלולי טיולים ועידוד הטיולים באמצעות אביזרים כדוגמת שלבים ממתכת המעוגנים על צלע ההר, בשיפוע תלול, אל פני התהום, ללא הצבת מעקה או כלוב או אמצעי אחר.
כדי שמי שמועד - לא יהיה חייב לסיים את חייו בגלל המעידה ותהיה לו האפשרות להינצל, להציל את עצמו בשורת הגנה שניה [הראשונה היא העוגנים המחוברים לסלע כשלבי טיפוס].
עדיין אנו מעוניינים כי ייאסרו טיולים בחיק הטבע במסלולים מסומנים, או במסלולים מעודדים על ידי אביזרים מזמינים, כדוגמת השלבים ממתכת המעוגנים בצלע ההר - ללא אמצעי בטיחות בשורת הגנה שניה, ועדיין אנו מעוניינים כי הדרכים בצלע ההר אל התהום יהיו מוגנים על ידי מעקה – אכן לא מעקה תקני כפי שנדרש בחדרי מדרגות בבניינים ובמרפסות, אך מעקה שמבנהו יאפשר הגנה למטיילים בחיק הטבע, או על ידי חבל הצלה.
נדרשת חקיקת-משנה שתסדיר מסלולי טיולים בכל הרמות. "שיקול דעת" של אנשים טובים, שכוונתם טובה אך הם אינם אנשי מקצוע בתחום הבטיחות, הוא הרה אסון.
מודעות
אבי להלן דוגמא חיובית הראויה לחיקוי:
הייתי עד להתנהלות מקצועית למהדרין של קבוצת מטיילים בג'יפים, בתנאים קשים ומורכבים. כדי לחלץ ג'יפ שנתקע בשקע או בתלולית, בתנאי מזג אויר קשים, בלילה, בשיפועי קרקע בעייתיים, צריך בראש ובראשונה ידע מקצועי ומחשבה יצירתית. צריך גם כלים מתאימים.
לטייל בחיק הטבע זה תחביב שצריך לעודד, אך בד בבד צריך להקפיד על כללי חובה שטרם נכתבו, על תקנים שטרם הותקנו, וכן לדעת להצטייד בכל הציוד הדרוש כדי להינצל.
אין זה חוק-טבע כי כל מספר חודשים נתבשר על תאונה קטלנית מיותרת, בגלל היעדר חוקים ובגלל שיקול דעת מוטעה.