"הניסיון אינו תחליף לידע"

מצד אחד נאמר כי: "אין הנחתום מעיד על עיסתו"[*] וגם: "יהללך זר ולא פיך"[**], ומצד שני המומחה המגיש חוות דעת מקצועית מתבקש לפרט, כחלק מחוות דעתו, את ניסיונו המקצועי, והדברים לא עולים בקנה אחד.

בפקודת הראיות [נוסח חדש] תשל"ט - 1971, תוספת ראשונה סעיף 24, מנוסח מה שהמחוקק מחויב לכלול בתוך חוות דעת, והסעיף הדן בציון פרטי ההשכלה והניסיון נתון לשיקול דעת נותן חוות הדעת.

להלן הנוסח שבפקודת הראיות:

פקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971

תוספת ראשונה

(סעיף 24)

טופס חוות דעת

בבית המשפט

בעניין שבין         

ובין

חוות דעת של מומחה

שם המומחה

מענו ומקום עבודתו

אני החתום מטה נתבקשתי על ידי  _____   לחוות דעתי המקצועית בשאלה המפורטת להלן שהתעוררה בבית המשפט בעניין הנדון. אני נותן חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט ואני מצהיר בזאת כי ידוע לי היטב, שלעניין הוראות החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט, דין חוות דעתי זו כשהיא חתומה על ידי כדין שבועה שנתתי בבית המשפט.

ואלה פרטי השכלתי.....

ואלה פרטי ניסיוני......

וזאת חוות דעתי.

                            __________                          _________

                                  תאריך                                      חתימה

מיותר לציין כי ניסוח תמציתי כזה הוא רחוק מלהוות הדרכה למומחה, מה ייכלל בתיאור ניסיונו ומה לא ייכלל, וכל מומחה נוהג לפי הבנתו.

מומחה ידוע, שהוא אדריכל בעל מוניטין בתחום שימור מבנים, מצא לנכון לציין במסגרת המוקצבת למידע על אודות ניסיונו המקצועי והשכלתו, מספר דפים עם הפניות אל מאות מאמרים שכתב, זאת ועוד, ניסיונו הרב בא לידי ביטוי נוסף בגוף חוות דעתו  - אולי מתוך מחשבה, כי מי שיקרא את חוות הדעת, לא יעז להסיק מסקנות מנוגדות לה, ולא ישכח לתת משקל יתר לתוכנה של חוות דעתו.

מומחה אחר מתחום ניהול בניה, נוהג לכלול על פני 5 דפים גדושים  את כל הפרויקטים שהיה לו קשר איתם במשך עשרות שנים.

אולי כלפי מומחים אלה, מכוון הכתוב: "אין הנחתום מעיד על עיסתו".

אפשר גם אחרת.

לשם דוגמא, מובא נוסח יותר צנוע:

"משנת 1967 ועד כה, אני בעל משרד תכנון וייעוץ, ובמסגרת זו עוסק ברציפות בתכנון מבנים ובייעוץ (מתן חוות דעת מקצועיות) בתחום הנדסה בנאית ואדריכלות".

נוסח זה הוא תחליף מקוצר ומאופק, לפרישת מאות פרויקטים על פני חמישה דפים גדושים וצפופים, שספק אם ייקראו אי פעם על ידי מאן דהוא.

הנוסח המוצע לעיל הוא, כמובן, אינו מחייב, אלא מהווה דוגמא ראויה ומרגיעה את יצר הפרסום העצמי המופרז.

והיה, אם בבית המשפט בא-כח צד לדיון ישאל שאלה לגבי הניסיון המקצועי, תהיה זו ההזדמנות הנאותה להשיב בהרחבה, ולמצב זה יש להתכונן מבעוד מועד.

• המקור: "עלוב הוא השאור, שמי שברא אותו מעיד עליו" (בראשית רבה, פרשה ל"ד, סימן י').

• "יהללך זר ולא פיך" - משלי פרק כ"ז פסוק ב'.