יש לדעת: מתי, היכן ובפני מי, נותנים עדות
אין לזרום עם מומחה בית המשפט בעת בדיקתו, כי על ידי היענות לדרישותיו עלולים לגרום נזק עד כדי שיבוש הליכי משפט.
זה עתה חזרתי מאירוע רב משתתפים – בדיקת בית חד דירתי ע"י מומחה מטעם בית המשפט.
אין צורך להיכנס לפרטים, אלא די בציון עובדה – שמומחה בית המשפט ישב בארשת חשיבות בראש השולחן, והחל בחקירת הנוכחים, כאילו מדובר בהליך משפטי ובגביית ראיות. הוא גם אסף מסמכים שהועברו אליו, לפי בקשתו.
רבים מהמשתתפים באירוע, טרם תחילת הסקירה של הבית הסדוק והשבור בו מדובר [עד כדי התבדחות – שמא ראוי להזיז את המכונית, כדי שהקיר לא יפול עליה], "נידבו" נתונים, חלקם נכונים וחלקם לא נכונים, על אודות מועד היווצרות הסדקים, הסיבות להיווצרותם, השפעת מי גשם ומי ביוב על השברים שנגלו בבית, וכיוצא בזה.
המומחה הנכבד מטעם בית המשפט הקפיד לרשום פרוטוקול (שלא חולק לצדדים הנוכחים), ויתירה מכך, הוא גם שאל שאלות ועודד בכך את הנוכחים להוסיף ולהסביר.
מבין כל המלל, היה אפשר להבחין ב"עד" שהעיד נגד עצמו - ולא בהתאמה לאמת העובדתית, אלא ל"אמת" אליה הובל ב"חקירה", ובכך "השיג" שתי מטרות:
-
ה"עד" פגע במטרותיו ובעמדתו.
-
הוא גם שיבש הליכי משפט, מבלי שיבין זאת.
לפעמים בית המשפט, בכתב המינוי, נותן למומחה מטעמו מנדט לקבל מידע בעל פה ובכתב מהצדדים.
גם במקרה כזה, יש לדעת כי למומחה מטעם בית המשפט אין שום זכות חקירה וגביית ראיות, ומוצע להימנע ממתן מידע מיותר ומזיק; קל וחומר - מידע לא נכון, ש"העד" מובל ע"י "החוקר" לנדב. לעיתים העד מתפתה "להתמסר" לטובת הצד שכנגד, בין מתוך רצון התבלטות ונראות כאדם ישר, בין מתוך חוסר הבנה משפטית.
חקירות הנערכות ע"י מומחה, מטות את חוות דעתו של המומחה, וע"י כך המומחה מוציא חוות דעת העלולה להשפיע על בית המשפט, גם אם בחקירה האמתית - על דוכן העדים, בבית המשפט - מסתברת אמת אחרת מזו שהובאה בפני המומחה.
