תקנת השוק והסדרת יישובים

שימוש מושכל בחוק המקרקעין, מאפשר הסדרת קרקעות ומניעת פינוי יישובים - גם בלי להזדקק לחקיקה חדשה

החוק

חוק המקרקעין תשכ"ט – 1969, קובע בסעיפים 9 ו- 10 כדלקמן:

9. התחייב אדם לעשות עסקה במקרקעין ולפני שנגמרה העסקה ברישום חזר והתחייב כלפי אדם אחר לעסקה נוגדת, זכותו של בעל העסקה הראשונה עדיפה, אך אם השני פעל בתום-לב ובתמורה והעסקה לטובתו נרשמה בעודו בתום לב - זכותו עדיפה.

10. מי שרכש זכות המקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון.

לאמור, יש זכות עדיפה במקרקעין לבעלי זכויות ראשונים בהם, וזאת לפי סעיף 9 כחוק. אלא שלפי סעיף 10, אם הקונה האחרון רכש והשלים הרכישה של המקרקעין בתום לב, מתוך הבנה כי הרכישה היא כשרה כדין, שילם את התמורה והסתמך על רישום – זכותו תגבר על טוען קודם לזכות באותם מקרקעין, גם כאשר הטוען הקודם צודק בטענתו ומוכיחה בבית המשפט.

טעם החוק

אפשר לומר, כי החוק מקפח את בעלי הזכות הראשונים במקרקעין, ומבטל את זכותם אם נעשתה פעולת העברת מקרקעין לקונה חדש שנתן תמורה מלאה לנכס ועשה את העסקה בתום לב. אותו קונה חדש, עדיף על פני הבעלים הראשון שהמקרקעין נלקחו ממנו על ידי אדם שמכר לקונה האחרון.

מה הטעם לכך?

אם נעדיף את הבעלים הראשון, יצא הקונה האחרון מופסד שכן הוא רכש מקרקעין שלא הייתה לגביהם זכות למכור לו, ועתה הוא אמור להפסיד את השקעתו. אם נעדיף את הקונה האחרון, הבעלים הראשון יפסיד את הנכס שלו שלא כדין. כך או כך, מישהו מפסיד.

בא המחוקק, והחליט החלטה, כי במקרה מסוג זה, צריך להעדיף את "תקנת השוק", כלומר, לאפשר ולעודד ביצוע עסקות במקרקעין – מבלי שיהיה חשש ומבלי שתהיה רתיעה בגלל הסיכוי לביטול עסקות, שנעשו לפי כל אמצעי הזהירות ועל פי כל הכללים.

הציבור לא יירתע מלרכוש קרקע, בכל מקום ואתר, ולא יהיה נתון לסיכוי הפסד עסקה, וכך שוק המקרקעין ימשיך ויתנהל.

הסדרת יישובים

סעיף 10 לחוק המקרקעין יכול להיות מיושם ולהוות הגנה לקונה בית או מגרש, ממוכר פלוני, אם קנה את הבית מפלוני לפי כל הכללים ובתום לב. גם אם יגיח [לאחר השלמת העסקה] הבעלים המקוריים של הבית או הקרקע בהם מדובר ויטען לבעלות ולהחזרת רכושו, הקונה האחרון יהיה מוגן מפני הבעלים המקוריים. בית ועוד בית מהווים שכונה, שכונה ועוד שכונה מהוות יישוב, וככל שנשמר עיקרון תקנת השוק, מתגלית דרך חוקית לביצוע הסדרת יישובים לפי חוק המקרקעין.

כל זאת ידוע היטב למשפטנים של משרד המשפטים כמו גם ליועצים המשפטיים של משרדי הממשלה השונים ושל הממשלה כולה [היועמ"ש]. עתה, שרת המשפטים איילת שקד גם דאגה לכך שהם לא רק ידעו אלא גם יעשו - בפועל.

זה לא קרה בעבר, בתקופת אהרן ברק, וזה חוקי - וקורה עכשיו.

שרת המשפטים

שרת המשפטים איילת שקד יוזמת מהפכה במשרד המשפטים והיא עושה זאת בתבונה, בדרכה, לאט לאט.

הסדרה חוקית של הקרקעות למען ההתיישבות בארץ ישראל, תוך שימוש באותם החוקים, אך בשופטים אחרים - היא דוגמא לכך.