בתחבולות תעזור לאוהביך
שיטתו של אהרן הכהן בהתנהלותו בפרשת חטא העגל
הרלב"ג מבין את פועלו של אהרן הכהן, [פרשת השבוע "כי תישא" הנקראת גם בשבת חול המועד סוכות] בכך ש"זרם עם העם" בפרשת עגל הזהב, ואף למד ממנו תחבולות, הדרושות לעתים כדי להיטיב עם מי שאוהבים, ואלה דבריו בפירושו לתורה:
התועלת השלישי הוא במידות. והוא כי האדם כשיראה כוונת האנשים לעשות רע וידע שאם יוכיחם על זה לא יקבלו ממנו. הנה ראוי לו שיראה להם שהוא מסכים עימהם. ואז יוכל להתחכם למנוע הרע ההוא בכל פנים שאפשר. כי הם יבטחו בו ויחשבו שהוא מסכים עימהם. וזה מהתחבולות הטובות שיעשו האנשים למנוע הרע מאוהביהם. וזה שהם יראו שהם מסכימים להרע להם, עם האנשים הקמים עליהם. ובזה האופן יצילם. ולזה תמצא כי אהרן, כשידע שלא ישמעו לו ישראל אם יוכיח על עשיית האלוהים שביקשו ממנו, הראה עצמו שהוא מסכים עימהם. והתחכם בכל הפנים שאפשר למנוע מהם הפועל ההוא, כמו שביארנו.
מדובר בהוכחה עקיפה, מהו הטוב והראוי. תוכחה ישירה לפעמים מעוררת התנגדות, ועל ידי כך הברכה שבדברי התוכחה, היא בחזקת "ברכה לבטלה".
כאשר ברור מראש שדברי התוכחה לא ישפיעו על מי ששומע אותם, צריך לנקוט בתחבולות ולהימנע מלומר את מה שצריך לומר בדרך ישירה.
דומה הוכחה זו - ל"הוכחה בדרך השלילה" במתמטיקה, לפיה מניחים הנחה כי השגיאה אינה שגיאה, מפתחים פיתוחים מתמטיים על סמך הנחה זו, וזאת עושים עד אשר רואים כי מגיעים לידי אבסורד, סימן כי ההנחה לא הייתה נכונה. אופייני פירוש זה לרלב"ג, אשר היה מתמטיקאי וחיבר ספרי לימוד במתמטיקה בדורו.
אהרן הכהן ידע כי אם יאמר לעם סתם כך לנטוש את העגל, הוא לא ישיג דבר, ואף עלול לגרום לעם להתמסר עוד יותר לעבודה הזרה. על כן הוא ניסה "לזרום עם העם" תוך הצבת מכשולים ועיכובים, בתקווה שמשה אחיו ירד מההר - ואז כבר הכול יהיה תחת שליטה.
העובדה ההיסטורית כי התחבולה לא צלחה, אינה מורידה דבר מהשיטה.
אם אהוב לבך עושה מעשה נפסד, הרי כדי שייווצר דו שיח והוא ייאות לשמוע את דבריך, תחילה זרום אתו ובהדרגה ובתחבולה מנע את מעשיו.
ברשימת זו אין התייחסות לשאלה, האם אהרן הכהן היה אשם בחטא העגל או לא, אלא העלאה של שיטה לטיפול בדמות אהובה {העם, האהוב על אהרן] בדרך לא ישירה - בתחבולות.
