פוליגרף – בוחן כליות ולב?

המגבלות וחופש הפרט בבדיקת פוליגרף – מכשיר המכונה גל: "מכונת אמת".

מהו הפוליגרף?

המכשיר המכונה פוליגרף, וכינוי בעברית – "מכונת אמת", מיועד לקלוט את התגובות הבלתי רצוניות של הנבדק, במטרה לברר האם הנבדק משקר או שהוא דובר אמת.

התכונות הנבדקות הן: שינויים בקצב הלב, שינויים ברמת לחץ הדם, שינויים במוליכות החשמלית של העור ותכונות נוספות שהן בלתי רצוניות ואין לנבדק שליטה עליהן. שינויים אלה אמורים להסגיר את הנבדק, כאשר שקר בפיו.

אלא שלפעמים גם הפוליגרף משקר, ועל כן הוא לא מהווה ראייה משפטית...

הפן המשפטי

ראה בעניין זה דיון נוסף פלילי 188/94 מדינת ישראל נ' יורם אבוטבול, בפני הרכב של חמישה שופטים – ד' לוין, ג' בך, א' מצא, מ' חשין, י' זמיר, להלן ציטוט:

בדיקת פוליגרף כראיה פסולה

2. שאלה מקדמית לפתרון המחלוקת שעל הפרק היא, אם אמנם האזכור של בדיקת הפוליגרף שנערכה למתלוננת הוא בגדר ראיה פסולה. כידוע, בדיקת פוליגרף משמשת באופן שיגרתי צרכים שונים, בין היתר, צורכי חקירה על-ידי המשטרה. יתרה מזאת:

היו מקרים שבהם בית-המשפט, לרבות בית-משפט זה, היה מוכן לקבל בדיקת פוליגרף כראיה בהליכי ביניים, בעיקר לצורך החלטה אם לעצור חשוד. אך האם בית-המשפט יקבל בדיקה כזאת כראיה גם במשפט הפלילי עצמו? דעה רווחת היא בקהילה המשפטית מאז ומתמיד שבדיקת פוליגרף אינה אמינה במידה מספקת, ולפיכך היא פסולה כראיה.

אפשר לסמוך דעה זאת על אמירות המפוזרות בפסיקה. כעת, בפסק-הדין שניתן על-ידי בית-משפט זה במקרה שלפנינו, נפסקה "סוף סוף", כדברי השופט בך (בעמ' 495), הלכה מפורשת וברורה שהתוצאות של בדיקת פוליגרף אינן קבילות כראיה במשפטים פליליים, להוציא הליכי ביניים, כגון הליכי מעצר. על בסיס הלכה זאת התנהל הדיון ונחלקו הדעות בערעור הפלילי. זה גם הבסיס לדיון הנוסף: העובדה שבית-משפט קמא שמע ראיה פסולה. ומכאן צומחת השאלה: מה הנפקות של קבלת ראיה פסולה במשפט פלילי?

אמנם הפוליגרף משמש לפעמים כדי לתהות על "מידת האמת" בדבריו של עד, אך מהבחינה המשפטית, בדיקת פוליגרף היא בגדר ראיה פסולה.

מה גם שאין דרך להכריח אדם לעבור בדיקה מסוג זה, ולכל היותר אפשר להתנות את ביצוע הבדיקה, למשל, אפשר לומר כי כדי להתקבל למשרה x – יש תנאי לעבור בדיקת פוליגרף.

התנהגות הנבדק

יש והמיועד להיבדק בדיקה כזו, נרתע מהבדיקה ואף שאין לו מה להסתיר - הוא עלול להתרגש במצבים של מתח, שלא נגרמים בגלל שקר אלא בגלל שחושדים בו כאילו הוא משקר, ויש ואדם לא מפרש נכון את השאלות ובעת בדיקתו - הפוליגרף מציין תגובות כמו באמירת שקר, כאשר הנבדק דובר אמת.

בנוסף לכך, ישנם אנשים שלא רוצים לעבוד בדיקה כזו באופן עקרוני וזו זכותם.

נזק מיותר

עוד יצוין כי בבדיקת פוליגרף, בהנחה שהיא בדיקה אמינה, עלולים להיחשף פרטים אישיים לשלילה, אף שאינם רלוונטיים ליעדי הבדיקה הספציפית, כלומר, נחשפות תכונות מסוימות של הנבדק אשר אינן מעניינות את הבודק, או מתגלית רגישות לאירועי עבר של הנבדק, אירועים  המטילים בו דופי מבלי שיהיה לדופי זה שום קשר למטרת הבדיקה, ומבלי שתהיה לאותו דופי השפעה על מסקנות הבודק.

מצב זה יוצר חשיפה מיותרת הפוגעת בנבדק.

ומה עושה הבודק במצב כזה?

הוא מסכם את הבדיקה, ומשחרר לתקשורת או לבית המשפט, כי אמנם בדיקת הפוליגרף מלמדת על כמה ממצאים שהשתיקה יפה להם, אך "העד דובר אמת בנוגע לעדותו", או, ש"הנבדק מתאים למשרה המיועדת לו".

והשומע – ירים גבה, יטיל דופי, ולא ישים מחסום לפיו ולקולמוסו הנובע...