לאמץ את השפה התנ"כית

ידוע שהתבטאות בשפה העברית מיוחדת, בכך שבמעט מלים, ביחס לכל שפה אחרת - אפשר לבטא כל רעיון, שביטויו אמנם אפשרי גם בשפות אחרות, אך תוך שימוש במלים מרובות.

והנה, נקרתה לידי אפשרות לאמץ שפה תנ"כית - ולחסוך עוד מילה; [בחיסכון הוא אם משתמשים במלה: "אל", כפי שיוסבר להלן, ולא מסתפקים בהוספת  "ל-" בלבד].

בספר בראשית, פרק מ"ו פסוק 1 כתוב:

ויסע ישראל וכל אשר לו ויבוא בארה-שבע ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק.

לאמור: במקום - "אל באר שבע" - נכתב: "בארה-שבע".

בבראשית כ"ח נאמר:

קום לך פדנה-ארם ביתה-בתואל אבי אמך, וקח לי משם אישה מבנות לבן אחי אמך.

בפסוק זה נקרו בדרכנו שתי דוגמאות במקום "אל פדן ארם" - נאמר: "פדנה-ארם", ובמקום "אל בית בתואל" - נאמר "ביתה-בתואל".

נלך נא בתלם היפה שהתווה לנו ספר הספרים, ונאמר: "תלה-אביב" - במקום "אל תל אביב", "חיפתה" - במקום "אל חיפה", "ביתה-שאן" במקום "אל בית שאן", "כפרה-סבא" במקום "אל כפר סבא", וגם: "זיכרונה-יעקב", או בקיצור "זיכרונה" - במקום "אל זיכרון יעקב".