נוהג פסול של מתן חוות דעת מקצועית על ידי בעל עניין

קיים נוהג פסול של הכנת חוות דעת מקצועית והגשתה, במסווה של חוות דעת אובייקטיבית, תוך הסתרה או התעלמות ממידע חשוב – נותן חוות הדעת הוא בעל עניין בנושא חוות דעתו – בין אם הוא עובד שכיר של החברה שעבורה הכין את חוות הדעת, בין אם הוא מנהל או שותף בה, ובין אם הוא בעל עניין בנושאי הליקויים הנטענים מכוח היותו מעורב בבניה בה מדובר.

ראה התייחסות לכך בת"א 4086-01-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' גולן חבני, בית משפט השלום בתל אביב, שופט: אלי ספיר, פסק דין מיום 14.1.2018, פורסם ב"פדאור.

להלן ציטוט – סעיף 14 בפסק הדין:

 14.   עדותו זו של מר קהלני בנסיבות ובאופן בה ניתנה, עוררה אצלי תחושה קשה. לא רק שלא מדובר בעדות מומחה, אלא בעליל נראה שמדובר בעדות מוזמנת, שנועדה להציל את חברו מהצרה אליה נקלע. כיצד ייתכן שמר קהלני הגיש לבית משפט חוות דעת מומחה כאשר הוא מסתיר את העובדה שהוא למעשה היה שותף פעיל בעצם עבודות האינסטלציה. לאור עדותו ועדות הנתבע, אין מדובר במומחה שבה להעיד לאחר שקורה כשל, אלא על עד שהיה מעורב אישית בעבודה שקדמה לכשל. גם מומחה שנתן ייעוץ במהלך ביצוע העבודה או שהיה מעורב בשלב כלשהו בעבודה, שגרמה לכשל, לעניין הנדון הינו עד רגיל ולא עד מומחה. אם הוא שותף לעבודה גם בתור יועץ הרי, שאם נתן עצה לא נכונה בזמן אמת וקרה כשל, ייתן שהוא אחראי לכשל בדיוק כמו הנתבע. בנסיבות אלה כיצד הוא יכול להיות מומחה? ברור, כי התכונה הנדרשת ממומחה, שהוא יהיה אובייקטיבי ולא בעל עניין בנשוא עדותו, לא קיימת במקרה זה (אברהם בן-עזרא עדות המומחה בזירה המשפטית 32, 37 (2016)).