השפה העברית כמנוף להצלחת העדות

הצעה לעד ולעד מומחה, לאמץ את החשיבה טרם מענה לשאלה מצד עורך הדין החוקר.

הפירוש דו המשמעי של פסוקים ואמירות בשפה העברית, משאיר בידי החוקר אך גם בידי הנחקר שדה נרחב להתמודדות ללא יתרון משפטי למשפטן ועם יתרון למי שחושב יותר מהר ויותר נכון.

כאשר נאמר כי "נדבך-הראש באתר, לא בוצע על פי כל הוראות התקן הישראלי", יש למשפט זה שתי פרשנויות מילוליות:

הפרשנות האחת באה להבהיר, כי נדבך הראש בוצע תוך הפרת כל הוראות התקן.

הפרשנות הנוספת, היא כי נדבך הראש לא בוצע על פי כל הוראות התקן, אלא על פי חלק מההוראות, תוך הפרה של החלק האחר מתוך הוראות התקן.

כאשר נאמר כי "לא נבדקו על ידי כל החדרים בדירה", מתקבלות למשפט פשוט זה שתי פרשנויות מוצדקות:

האחת היא, כי "כל החדרים בדירה – לא נבדקו על ידי; לא נבדק ולו חדר אחד".

הפרשנות הנוספת, הדרה בכפיפה אחת עם זו הראשונה המנוגדת לה, היא, כי – "נבדקו על ידי רק חלק מהחדרים הקיימים בדירה, ולא כל החדרים"...

יתרון לחוקר?

יתרון לנחקר?

הכול אפשרי, לכן ייאמר: יתרון למי שמבין...