אל תהיה עניו וצנוע בעדותך בבית המשפט
הסיסמא של בית הספר הריאלי בחיפה היא: "הצנע לכת".
חכמי ישראל לדורותיהם, דגלו בענווה והעלו על נס את הצניעות. ספר הספרים – בעיקר "כתובים" – גדוש בהמלצות לנצור את הלשון ולהתרחק מהיהירות.
בין כותלי בית המשפט, יש כללים אחרים.
מומחה אשר כותב חוות דעת מקצועית, מתבקש לכלול בה את כישוריו, ויש מומחים המפריזים בנושא זה ומפרטים בהגזמה את ניסיונם, מיומנותם, תחומי פעילותיהם ותפקידיהם המקצועיים; אין במאמר זה המלצה להפריז ולהגזים בכך. אלא שעצם העובדה שכל מומחה מתבקש להעיד על עצמו – וכידוע "אין הנחתום מעיד על עיסתו"[*] - היא כבר יוצרת מצב המנוגד להמלצה – "יהללך זר ולא פיך"] [**]. עצם הדרישה לכלול ולפרט בגוף חוות הדעת את כישורי המומחה בנוסח חופשי וכאוות רצונו ותפישתו של כל מומחה, מהווה ניגוד לערכי הצניעות והענווה. לגבי אותו מצב של ידע וניסיון, מומחה א' יצמצם במשפט: "ניסיון בתכנון, בייעוץ ובפיקוח בתחום הנדסה אזרחית מיום___ ועד כה", ותו לא, בעוד מומחה ב' – עם אותו ידע וניסיון - יפרוש בפני בית המשפט יריעה רחבה, הכוללת מאות מבנים שתכנן ועבודות ייעוץ שערך, ומשתרעת על פני עמודים שלמים...
יחד עם זאת, מומחה עניו וצנוע עלול לגרום נזק למי שממנה אותו, כמו גם לעצמו בהמשך פעילותו כמומחה ולמוניטין שלו.
להלן תיאור של עדות מומחה בבית המשפט. התיאור קרוב ביותר למציאות, אך תוך חיסוי פרטים מזהים:
בית המשפט מינה את המומחה, כדי לתת חוות דעת מקצועית בנושא: תחבורה, הנלמד באקדמיה במסגרת לימודי הנדסה אזרחית. המומחה שמונה הוא מהנדס אזרחי, ואין חולק על מיומנותו ומקצועיותו. הסוגיה שעמדה על הפרק היא פשוטה ואינה דורשת מומחיות-על בתחום. עיקר עיסוקו של המומחה הינו קונסטרוקציות, ובמסגרת הפרויקטים בהם היה מעורב - לא נכלל שום פרויקט תחבורתי. מכיוון שהמומחה ראה עצמו מתאים למטלה שהוטלה עליו, בדק את הנדרש וערך חוות דעת מקצועית.
בחקירה בבית המשפט, נשאל המומחה על ידי בא-כוח צד לדיון, אשר היה מעוניין כי חוות הדעת לא תתקבל:
"האם אתה מומחה לתחבורה?"
התשובה הייתה – "לא".
אכן, התשובה הייתה נכונה במידה מסוימת, שהרי עיקר המומחיות של המומחה, כאמור, היא בתחום המבנים [קונסטרוקציות], ומתוך צניעות וענווה השיב – "לא".
"אין לי יותר שאלות", סיים הפרקליט את החקירה, ובסופו של יום כלל הפרקליט בכתב הסיכומים טענות לפסילת חוות הדעת, תוך הסתמכות על העדות הקצרה.
כאן המקום להזכיר, שלא על כל שאלה אפשר וצריך להשיב ב"כן" או "לא".
ללא כל קשר לשאלה, האם חוות דעתו של המומחה נפסלה בתיק זה - או לא, לשאלת עורך הדין "האם אתה מומחה לתחבורה?" - היה המומחה צריך להשיב באריכות יתר ובפירוט יתר, תוך הבהרה עקרונית של נושא: "תת-התמחות" והסברת התאמת הידע שלו למשימה שעמדה לפניו, שכאמור לא הייתה מצריכה שום התעמקות נוספת בסוגיות מורכבות בתחבורה.
----------------------
[*] במקור, הכוונה הייתה כי - אוי לה לעיסה, שיוצרה מעיד עליה שהיא רעה, ואילו בימינו, כוונת הפתגם היא – אל יתהלל הנחתום בעיסתו כי הוא אינו אובייקטיבי, ולא ראוי שנשמע שבחים על העיסה שהוא יצרה – מפיו. כך או כך, אין הנחתום מעיד על עיסתו...
[**] בהקבלה לדברי ירמיהו הנביא: כּה אָמַר ה': אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתו, וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּור בִּגְבוּרָתו, אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרו. כִּי אִם בְּזאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל: הַשְׂכֵּל וְיָדעַ אותִי, כִּי אֲנִי ה' עשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ, כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'" (ירמיהו, פרק ט פסוק כ"ב).
