בית המשפט אמור לדעת מה הוא פוסק

יש גישה לפיה בית המשפט ממנה מומחה המעיד בפניו, ובנוסף מעידים בפניו לעתים קרובות מומחי הצדדים, והוא - [השופט, שאינו מומחה] - אינו מסוגל להתמודד עם הטענות המקצועיות ולכן צריך להסתמך על המומחה שמינה, ובמקרים נדירים על מומחה צד לדיון, בפסק דינו. הנכון הוא שגישה זו לוקה בכך, שהיא מאפשרת לבית המשפט לתת פסקי דין ללא ידיעה על מה שכלול בהם.

ראשית דבר, אין לתת עדיפות כלשהי למומחה בית המשפט על פני מומחה צד לדיון, וראה בעניין זה את פסק דינו של נשיא בית המשפט העליון בזמנו, מאיר שמגר, בע"א 4213/90 חפציבה בע"מ נ' כרמן ואלכסנדר להנר, [פורסם ב"פדאור"], ולהלן ציטוט:

המומחה אשר מונה על ידי בית המשפט, לא היה מומחה שמונה בהסכמה, ומשקלה של חוות הדעת היה כמשקל חוות הדעת של הצדדים.

 שנית, איני מעלה על דעתי כי שופט בישראל יכלול בפסק דינו מרכיבים בהם הוא לא מצוי תוך הסתמכות על אדם אחר, כי השופט הוא אשר קיבל על עצמו את ההכרעה ולא באמצעות שליח. ככל שהשופט סבור כי אינו מסוגל לרדת לעומקם של דברים, עליו להימנע מלתת פסק דין, ויש לו שבע דרכים לעשות זאת.

בת"א 2564-05-16 יואב פחימה נ' ניר יעל בע"מ, פסק דינה של סגנית נשיא בית משפט השלום בירושלים דורית פיינשטיין, נדונה סוגיה שבמומחיות, אשר לא היה ניתן לכתוב בה פסק דין ללא הבנת הטענות והדעות, לרבות ובעיקר בתחום המקצועי הספציפי של חימום תת רצפתי, על כל ההבדלים בין המונחים הפיזיקליים שנעשה בהם שימוש בעדויות ובחוות הדעת של המומחים. בתיק זה הייתי מומחה מטעם בית המשפט, והעדתי בפני ביהמ"ש בצד עדים מקצועיים אחרים.

היה צריך לדעת להבדיל בין יחידות הספק לבין יחידות אנרגיה, ולהבין כלל יסודי בפיזיקה לפיו אין להמיר יחידת הספק ליחידה אחרת שאינה הספק [וביתר דיוק - אי אפשר להמיר ווט ל - BTU - משימה בלתי אפשרית, כי ווט היא יחידת הספק ואילו  BTUהיא יחידת אנרגיה. ניסיון להכשלת מומחה בית המשפט כשל, ולהלן ציטוט מפסק הדין בעניין זה:

47 בסופו של דבר, ונוכח הבעיות שהוכחו בהספק של מערכת החימום כולה, ובשים לב לחוות הדעת של המומחה מטעמי הרי שאני קובעת כי המערכת שהתקינה הנתבעת אינה מחממת כמצופה ממנה. כאן המקום להזכיר שהנתבעת התעקשה על חקירה נגדית של מומחה בית המשפט גם בישיבת ההוכחות האחרונה שהתקיימה בפני, בא כוח הנתבעת שאל אותו שאלה אחת מתחום הפיזיקה, שנוסחה באופן מטעה, והסתפק בכך שהמומחה הודיע שאינו זוכר את הנוסחה בעל פה, כדי לטעון שחוות דעתו אינה מקצועית. לאחר הדיון הגישו שני המומחים הבהרות והתברר כי כל המחלוקת היתה בשאלה אם יש לחלק את ההספק בזמן העבודה אם לאו, וכי לא נפלה כל טעות בחוות הדעת של המומחה מטעמי.

ניסוח השאלה המטעה היה מכוון לכך שהתשובה תגלה כמה ווט יש ביחידה אחת של BTU, דבר שלאור ההסבר לעיל ברור כי אין לכך תשובה מעולם הפיזיקה, וכי מדובר בשאלה הכוללת הנחה שגויה בתוכה.