הליכי רישוי הבניה נותרו מאחור

הליכי רישוי שונים מתקצרים בעקבות הקידום והקדמה – אך רישוי הבניה נותר מסורבל ומתיש עד ייאוש.

מה שהיה

 אחד ממעוזי הבירוקרטיה במדינת ישראל מהווה ללא ספק – הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, שם מבקש האזרח שירותי רישוי למטרת הקמת בית חלומותיו, ובו [באזרח] ידובר.

מאז ומתמיד היה ידוע ומומחש לכל משחרי פתחה של הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, כי הדרך להשגת ההיתר היא רבת מכשולים, נפתולים, משוכות, והיא רחוקה מלהיות דרך חלקה כשאר הליכי השירות הניתן על ידי מוסדות המדינה לאזרח. והנה באה לעולם יוזמה חדשה באמצעות ריענון השורות, הוספת מנגנוני רישוי בלתי תלויים ומקצועיים ללא רבב  [מכוני הבקרה], ובא לציון גואל.

ובכן, הוא לא בא.

 אמרתם קידמה?!

מסביב ישנה קידמה בכל ההליכים. למשל, הבנקאות מתקדמת בצעדי ענק לקיצור הזמנים. כיום לא צריך לעמוד בתור כדי להפקיד צ'ק, אפשר לעשות זאת בטלפון הנייד. למעשה, כמעט ולא צריך בנק. כמעט ולא צריך כסף. חזיתי זאת במאמרי ב"מעריב" משנת 1985 במדור "דעות", שכותרתו הייתה – "ביטול הכסף".

רישוי רכב נעשה הליך קצרצר ביחס למה שהיה בעבר. כך גם הוצאת תעודת זהות או דרכון. כי הכול ממוחשב, נגיש, זמין, מיידי, חוץ מקבלת היתר בניה...

מכוני הבקרה לא סייעו כהוא זה בהקלת המנגנון הבירוקרטי, והחשבון פשוט בתכלית להבנה: במשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה לא נעשו שינויים מהותיים על אף חקיקת משנה מחודשת, רעננה, מעודכנת – אבל מסורבלת ובלתי מובנת כלל גם למקצוענים. לאמור, הפרשנות תתבצע בפסקי דין, של אין ברירה אלא לפסוק ולהכריע בכל סוגיה הבאה לפתחו של בית המשפט. למנגנוני הבקרה התקבלו אנשי מקצוע אשר יש בידם די זמן לעסוק בכך, והם עושים זאת ויוצרים בכך מנגנון בירוקרטי נפרד שהאזרח צריך לעבור גם אותו, וזאת לא במקום אלא בנוסף לוועדה המקומית.

המחשוב נכנס להליך הרישוי, אך עד היום הוא עדיין לא ברור, רווי תקלות רבות היוצרות בירוקרטיה נפרדת, המעצימה את התהליך המייגע והמייאש של קבלת היתר בניה.

האדריכל תלוי במנגנונים, ולאור העובדה כי הוא מגיש תכניות רבות לאישור, הוא לא מוכן להסתכסך עם הוועדה, ומקבל גם דרישות בלתי מוצדקות. קבלת הדין על ידי האדריכל כנגד סיכוי נוסף לקבל סוף סוף את ההיתר, נותנת לוועדה אור ירוק להמשיך בהערמת קשיים, דבר שמייצב אותה ואת עובדיה במוקד העשייה התכנונית מבחינת החשיבות, ההשפעה, הכוח. כך נוצר כדור שלג בירוקרטי הרץ במדרון ומתנפח מעצמו.

נוסף על כל אלה אי הבהירות והסתירות הפנימיות שבתקנות לתכנון ולבנייה [התוספת השנייה], על כך נכתב לא מעט באתר www.benezra.co.il  דבר המחדיר גם את בית המשפט למשוואה, תוך עיכוב נוסף ובלתי מוגבל [כמעט] בזמן... אלא שלא בכל מקרה כדאי לאזרח ולאדריכל שלו להתמודד, מטעמים ברורים, דבר ששוב יוצר רישוי קלוקל, על פי הגחמות של הוועדה ולא על פי התקנות.

 הקבלנים

 ציבור הקבלנים, הבונים שכונות ובניינים רבי קומות, לא נפגע מכל האמור לעיל, כי לגביו [אז והיום] חלו כללים אחרים של אח"מ; פקידי הוועדה וראשיה, נהנים להתחכך בשועי הארץ ולכן מפשטים מולם את המנגנון הכי מסורבל שקיים. מה שמאושר בהליך אח"מ – מבלי להפעיל את הבירוקרטיה – יכול להימשך שנים עבור אזרח החולם לבנות בית, ולפעמים האזרח נשבר, מסתכסך עם האדריכל, או שתכניותיו משתנות בחלוף השנים.

אלא שציבור מיוחס זה, מלכתחילה לא היה זקוק לריענון מנגנון רישוי הבניה, כי ממילא לא סבל מכך מעולם...

 סוף דבר

 החקיקה החדשה לא קיצרה הליכי רישוי הבניה.

המחשוב פועל לטובת מי שלא היה זקוק לשיפור כלשהו וממרר את החיים לאזרח ולאדריכל שלו.

מכוני הבקרה נוקטים בבירוקרטיה נוספת כלפי האזרח ומתקפלים בפני הקבלנים, וכך גם הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, שהתוכניות צריכות לעבור גם דרכה.

האזרח עדיין ממתין ומצפה לישועה בצורת פישוט וקיצור הליכי רישוי הבניה, ולא מבין [בצדק] מדוע מה שבוצע בהליכי רישוי נשק, רישוי נהיגה, הנפקת דרכון ועוד – לא יכול להתקיים גם ברישוי הבניה.

רמז לפתרון ויציאה מהסבך: המטרה לא תושג על ידי הוספת משרדי בדיקה אלא להפך...