כשל מבנים, לא כוח עליון

המבול החל כגשם – ראה פרשת נח, בראשית פרק ו' פסוק י"ב: "ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה".
אחר כך, הפך בעוצמה יוצאת דופן למבול, וגם על זה האדם התגבר באמצעים של בניה - ובנה תיבה, היא תיבת נח ששרדה את המבול והצילה את באיה.

ידוע כי החקלאים מתפללים לגשם, ואילו ההולכים בדרכים - מתפללים שהגשם לא יפתיע אותם בדרכים.

בענייננו, נבנים מבנים אשר צריכים להחזיק מעמד ולתפקד בהתאם לייעודיהם גם בעונות גשומות, ורק עונה גשומה יכולה להוות מבחן-תוצאה לעמידותם של המבנים בגשם ולתפקודם להגנת המשתמש.

מבנה [גשר, בניין, כביש] שכושל ברדת גשם חריג הפוקד את הסביבה בתדירות של אחת לעשרים שנה – אינו בטוח למשתמש, ומסוכן לסביבה.

משמע, תכנונו לקוי. מבנה אמור לשרת את המשתמש לאורך תקופה מחושבת של 50 שנה לפחות; לא עשר ולא עשרים.

הבניינים המוצפים בקומות העמודים שלהם במי גשם עד לגובה מכונית חונה, מהווים סיכון לרכוש ולנפש, ובעטיים - ברדת גשמים כבעונה הנוכחית, שאינה כה נדירה בכמות הגשם בה – מכוניות ניזוקות נזק מלא, בני אדם נפצעים ונהרגים תוך שימוש במבנים – בתוכם [בתוך המעלית], או תוך כדי נסיעה במכונית. [ב-ד' אמות הציביליזציה ולא "בחיק הטבע"].

המבנים הללו הם מסוכנים, ולא ראויים לשימוש. מבנה אשר הוא מהווה מלכודת מוות בכוח [בפוטנציה], היוצא אל הפועל אחת לעשר או עשרים שנה, הוא מבנה קלוקל שלא ראוי לשימוש, והוא בעצם מבנה מסוכן.

כמבנה מסוכן, על הרשות המקומית להטיל הגבלות על השימוש בו, כל עוד לא ישוקם.

כמבנה שאינו ראוי לשימוש, יש למנוע את השימוש בו ולהימנע מהיטלי מסים עירוניים החלים רק לגבי מבנים ראויים.

הטענה כי מדובר בכוח עליון הרסני, המחסל מעת לעת בתקופה גשומה אנשים וציוד היא לא נכונה. מדובר בכשל בתכנון וביצוע; כשל בתכנון ניקוז דרכים וכבישים, כשל בתכנון וביצוע מבנים, כשל באחזקת מבנים, כשל באכיפת חוקי התכנון והבניה, כשל בהנדסה אזרחית.