התערבות יתר חושפת נטיית לב

אל לו למומחה לצאת מגדרו לטובת לקוחו. הדבר אינו תואם את מעמדו האובייקטיבי של המומחה, ועלול להיות לרועץ ללקוחו.

חוות דעתו של מומחה, בין אם היא נערכה מטעם צד לדיון - ובין אם היא נערכה מטעם בית המשפט, צריכה להיות חוות דעת אובייקטיבית ונטולת פניות. המומחה לא אמור להטות את דעתו המקצועית לטובת מי שמשלם את שכרו, אלא להוציא תחת ידו מסמך מאוזן, ולהעיד בבית המשפט עדות אמת, אמת מקצועית ולא רק אמת עובדתית.

יש והמומחה נוטה לטובת מי שמשלם את שכרו, ויש והוא גם לא מצליח להסתיר זאת מעיני בית המשפט. הדברים באים לידי ביטוי בנוכחות המומחה במעמדים שנוכחותו לא נדרשת, ואף לא מקובלת. כאילו הוא בא על מנת לסייע לפרקליט הנתבעת, בהינתן שפרקליט הנתבעת אכן זקוק לסיוע כזה...

הכרתי מומחה שהגיע לבית המשפט ללא הזמנתו כעד מומחה, אלא מתוך מוטיבציית-יתר לטובת משלם שכרו, ובמהלך הדיון הפעיל אמצעי עזר [מחשב, הקשור למחשב עורך הדין בעת חקירתו - דרכו הועברו הערות והנחיות כיצד לחקור וכיצד לנהל את הדיון], וברשות בית המשפט – שלא היה צריך לתת רשות כזו – אף התערב במהלך הדיון, (דיון אליו לא הוזמן כלל). לו אני הייתי בורר או שופט באותו תיק, בנסיבות דומות הייתי פוסל את המומחה.

 להלן דוגמא של מעורבות יתר [ההדגשים בקו תחתון אינם במקור]:

 מדובר בת"א 1909/02 רגבה בע"מ נ' ד"ר בר-און, שופטת: ד"ר איריס סורוקר, פורסם ב"נבו".

הציטוט מפסק הדין מתייחס לאמינותו של המומחה רפאל גיל, ציטוט בעל חשיבות לגבי התנהגות ראויה והתנהגות פסולה של מומחים:

 19. שנית, וזה העיקר, עדותו של מר גיל בפני סבלה מבעית אמינות משמעותית.

העד הודה כי הוא בעל נסיון רב בחקירות בבתי משפט ובעמידה על דוכן העדים (פרוטוקול ע' 192-200). אמנם, עצם קיומו של נסיון קודם אינו פוגם; ואולם מהתנהלות העד בפני התרשמתי כי קיים חשש למתן דגש יתר מצידו על אופן הצגת הדברים החיצונית, חלף היצמדות לעובדות כהוויתן. וזאת ועוד: מר גיל הודה בקשרים אישיים ומקצועיים נמשכים בינו לבין הנתבע 2 (פרוטוקול ע' 191 ש' 4-12; ע' 192 ש' 4-5 וכן ע' 191 ש' 17 עד ע' 192 ש' 28). בתוך כך, מר גיל משמש עד מומחה בתיקים שבהם עו"ד בר-און מייצג בעלי דין (ע' 192 ד' 4-5).

אין מחלוקת כי מר גיל נלווה אל הנתבעים בהליך זה בביקור מומחה בית המשפט בביתם (פרוטוקול ע' 197 ש' 11-15), ואף השאיל למומחה זה ציוד מדידה (פרוטוקול ע' 212 ש' 1 עד ע' 213 ש' 4). כך גם סייע מר גיל בידי הנתבעים להמיר את קלטות הדי.וי.די. של צילום הביקור לקלטת רגילה, לצורך הקרנה בבית המשפט (פרוטוקול ע' 191 ש' 21-22).

מתברר, כי מר גיל סיפק לנתבעים חוות דעת בעניינים אישיים נוספים שלהם (פרוטוקול ע' 213 ש' 28 עד ע' 215 ש' 5). התנהלות נמשכת זו מעוררת חשש לעניין אישי של המומחה בתוצאות ההליך.

 על פסק דין זה הוגש ערעור – ע"א 1056/06 ד"ר בר-און נ' רגבה בע"מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב, (פורסם ב"נבו"), ערעור שנדחה.

בית המשפט המחוזי קבע כדלקמן:

משקרסה גירסת המערערים באשר להיקף הליקויים, אימץ בית-משפט קמא את גירסת המשיבה והערכותיה לעניין מהות הליקויים הנותרים ושוויים, ועליהן ביסס את החלטתו. לאור הודאת המשיבה בקיומם של ליקויים אלו ובחובתה לעשות לתיקונם, וכן לאור הפחתת ערך התיקונים מיתרת התמורה, לא נדרש בית המשפט לפרט מעבר לכך.

אם מצרפים אחד לאחד את כל הפסוקים המתארים מעורבות יתר של המומחה לטובת שולחו, מתקבלת תמונה ברורה של מומחה בלתי אובייקטיבי, המנסה להטות דין ולהשפיע ככל יכולתו לטובת הצד "שלו".

מומחה זה אינו מסתפק בהצגת חוות דעת מקצועית והגנה עליה, אלא גם פועל מחוץ למסגרת, על מנת להיטיב עם לקוחו, ואי אפשר שלא להסיק מכך כי גם בעת הכנת חוות דעתו, עשה כל מה שהיה לאל ידו לעשות, כדי להעמיד דברים "לטובת" לקוחו, בצורה קיצונית, שכאשר בית המשפט ערני, אינה פועלת בהכרח לטובת לקוחו...