מומחה אינו חבר
מומחה צד לדיון אינו צריך להיות פחות אובייקטיבי ממומחה בית המשפט, אלא אם כן הוא מעורב בפרויקט נשוא חוות דעתו.
כבר נכתב לא מעט על כך שמומחה הוא בעצם תפקידו - נחשב אובייקטיבי, גם כאשר אינו ממונה על ידי בית המשפט אלא הוא נשכר לתת חוות דעת מקצועית על ידי צד לדיון. בתי המשפט נוהגים לתת אמון במומחה שהם ממנים בטענה כי הוא המומחה האובייקטיבי, כאילו מומחי הצדדים אינם אובייקטיביים, ובכך הם יוצרים לגיטימציה לחוסר אובייקטיביות של מומחי הצדדים. הרי במצב בו מומחה צד לדיון נחשב מראש כמומחה שאינו אובייקטיבי אלא מרצה את שולחו, ומצפים ממנו כי יטה את חוות דעתו לטובת שולחו, מופעל עליו לחץ שינהג כך, ואם הוא נוהג כך – הוא נוטש את מומחיותו ומאבד את יתרונו כמומחה לעומת הדיוט.
כדי שתנאי האובייקטיביות יתקיים, נדרש גם ממומחה צד לדיון שלא יהיה מעורב בנושא ובעניין שבהם דנה חוות הדעת, וזה המקום לציין כי הנוהג של חברות קבלניות מסוימות להביא כמומחים את עובדיהם הוא נוהג פסול.
להלן ציטוט מפסק דין בת"א 4086-01-14 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' גולן חבני ואח', שלום תל אביב שופט: אלי ספיר פדאור 18 (5) 561:
"עדותו זו של מר קהלני בנסיבות ובאופן בה ניתנה, עוררה אצלי תחושה קשה. לא רק שלא מדובר בעדות מומחה, אלא בעליל נראה שמדובר בעדות מוזמנת, שנועדה להציל את חברו מהצרה אליה נקלע. כיצד ייתכן שמר קהלני הגיש לבית משפט חוות דעת מומחה כאשר הוא מסתיר את העובדה שהוא למעשה היה שותף פעיל בעצם עבודות האינסטלציה. לאור עדותו ועדות הנתבע, אין מדובר במומחה שבה להעיד לאחר שקורה כשל, אלא על עד שהיה מעורב אישית בעבודה שקדמה לכשל. גם מומחה שנתן ייעוץ במהלך ביצוע העבודה או שהיה מעורב בשלב כלשהו בעבודה, שגרמה לכשל, לעניין הנדון הינו עד רגיל ולא עד מומחה. אם הוא שותף לעבודה גם בתור יועץ הרי, שאם נתן עצה לא נכונה בזמן אמת וקרה כשל, ייתן שהוא אחראי לכשל בדיוק כמו הנתבע. בנסיבות אלה כיצד הוא יכול להיות מומחה? ברור, כי התכונה הנדרשת ממומחה, שהוא יהיה אובייקטיבי ולא בעל עניין בנשוא עדותו, לא קיימת במקרה זה (אברהם בן-עזרא עדות המומחה בזירה המשפטית 32, 37 (2016))."
להלן ציטוט מספרי הנזכר לעיל "עדות המומחה בזירה המשפטית" בהוצאת "בורסי" 2016, עמוד 37:
"מקרה נוסף של מעורבות אישית הוא אם המומחה היה מעורב בבנייתו של הבניין הכולל את הנכס הנבדק, גם אז עליו להימנע מליתן חוות דעת עבור הצד הנתבע. או אז, הוא בבחינת "הנחתום המעיד על עיסתו". אפשר להקיש זאת מסעיף 54 (3) לפקודת הראיות, הקובע, כי נדרש נימוק מיוחד לכך שבית המשפט יפסוק בהסתמך על עדות יחידה ללא סיוע של אדם המעוניין בתוצאת המשפט לטובת בעל הדין שקראו להעיד."
מכלל לאו לומדים הן, כך שמומחה הנקרא להעיד על ידי צד לדיון והוא אינו מעורב בפרוייקט המהווה את סלע המחלוקת – אינו שותף או עובד באותו פרוייקט – הוא נחשב למומחה אובייקטיבי, וחוות דעתו ועדותו אינם נחותים מאלה של מומחה בית המשפט.
לכל מומחה יש אינטרסים משניים, וכאשר הוא נתפש שאלה השפיעו על עדותו, עדותו לא תתקבל. הדבר אמור לחול גם על מומחה מטעם בית המשפט, אשר עלול להטות את חוות דעתו לטובת ציבור הקבלנים מהסיבה שהם מופיעים תדירות כצדדים לדיון בבתי המשפט והמומחה תלוי בהסכמתם למינויו, בעוד שהתובע אשר הוא לרוב אזרח מן השורה – אינו אמור להיות תובע סדרתי, כי יש לו רק בית אחד או דירה אחת...
