השופט כמומחה

בית המשפט המחוזי בחיפה דן בתביעה בגין ליקויי בניה יסודיים עד כדי צורך בהריסת הבניין והקמה של בניין חדש. בית המשפט ירד לעומקן של סוגיות הנדסיות - ורק כך הוצא תחת ידו פסק דין מנומק כדבעי גם מהבחינה המקצועית.

במאמר דעה שיועד למדור הדעות ב"גפן" [*] מיום 3.7.2020, בטרם התקבל לידי פסק הדין בו ידובר בהמשך במאמר זה, נכתב כדלקמן:

האזרח מצפה כי בית המשפט יהיה מקצועי מספיק כדי לרדת לעומקם של דברים, ואם המקרה הנדון בפניו הוא עניין רפואי, על השופט לעשות כל שניתן כדי להבין את הסוגיות הרפואיות. המערכת המשפטית מאפשרת לשופט למנות מומחה מטעמו בתחום הרפואה כדי לאפשר לו לבחון את הסוגיות המקצועיות העומדות להכרעתו מתוך גישה מקצועית, וכך גם בנושאים אחרים המגיעים לפתחו של בית המשפט.

האזרח מצפה כי בית המשפט ישכיל למנות את המומחה הראוי ביותר על מנת שיבחן את טענות הצדדים בתחום מקצועו בעיניים מקצועיות ומתוך תבונה, שהרי הוא אמור לעשות זאת כדי להקל על השופט לרדת לעומקם של דברים ולהכריע בשום שכל מתוך ידיעת הסוגיות העומדות בפניו גם בתחום המקצועי בסיועו של המומחה שמינה. אשר על כן מצופה כי המומחה – ראשית דבר – יהיה באמת מומחה, וכן הוא יהיה גם אובייקטיבי ויגיש לבית המשפט כל מה שיתבקש בתחום המקצועי, על מנת לאפשר לשופט לדעת ולפסוק.

והנה נזדמן לאחר משלוח המאמר למערכת פסק דין של בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט: ד"ר מנחם רניאל, הממחיש היכן וכיצד יכול וצריך שופט להתעמק בסוגיות המקצועיות ולרדת לעומקן על מנת לשפוט. מדובר בת"א 3071-07-16 טלי ויעקב אבשלום נ' אחים כאתבי בע"מ ואח', [**] אשר עניינו תביעת פיצויים בשיעור הריסתו של בית חד דירתי ובניה מחדש בשל סדקים וליקויי ביסוס. סכום התביעה 2,737,062 ₪, והסכום שנפסק לטובת התובעים בסופו של יום הוא 2,562,300 ₪ בגין הנזק העיקרי, ועוד 192,000 ₪ נזק נלווה ועוד 93600 ₪ שכר טרחה ועוד החזרי הוצאות. לאמור, התביעה התקבלה בשלמות.

מטעם התביעה, כמומחה התובעים, כתב חוות מקצועית דעת והעיד בבית המשפט - החתום על מאמר זה. בחוות דעתי קבעתי כי יש שתי אלטרנטיבות לטיפול בבניין – האחת שיקום הבניין והשניה הריסה ובניה מחדש, אך כעבור זמן טרם תחילת ההליכים המהותיים בתיק הוספתי חוות דעת שניה ולאור התפתחות הסדקים קבעתי כי אין שום מקום לשיקום ועל כן התביעה עברה שינוי בהיקפה ונתבע פיצוי לפי עלות הריסה ובניה מחדש.

נטעם הנתבעים התמנו המהנדסים – יועץ הקרקע זליו דיאמנדי, המהנדס דוד אופיר ומהנדס נוסף מטעם הנתבעים, מר מסעד מוסא – ומטעם בית המשפט התמנה המומחה המהנדס סוהיל סאבא.

מן הסתם מומחי הנתבעים שללו את הממצאים שבחוות דעתי אולם מומחה בית המשפט אימץ את עיקרי חוות דעתי בשינויים קלים. כאמור, העדתי בבית המשפט עדות קצרה כי באי כוח הנתבעים צמצמו שאלותיהם אליי, שמא מתוך הבנה כי השאלות מהוות עבורי במה להצגת דעתי המקצועית מעבר למה שכבר היה כתוב בחוות הדעת שלי, וזאת לא רצו לאפשר. אעפ"כ, העדתי והבהרתי כל מה שהיה צריך. מטעם הנתבעים לא זומנו המומחים להעיד, מהטעמים שלהם, ולו היו מגיעים לתת עדות, היו צריכים לעמוד בפני חקירה מקצועית לא פשוטה, אותה הכנתי ביחד עם ב"כ התביעה. מומחה בית המשפט נחקר ארוכות.

בית המשפט לא אמור לקבל את חוות דעתו של המומחה שמינה "כזה ראה וקדש" אלא עליו לדון בה, לשקול ולהחליט, ולשם כך עליו להתעמק בסוגיות המועלות והמצויות בחילוקי דעות מקצועיים בין מומחי הצדדים.

מלבד סוגיות בתחום המשפט כגון שאלת האחריות, עלו להכרעה סוגיות הנדסיות. האחת היא עומק הכלונסאות. על פי התקן 940 העומק צריך להיות לכל הפחות 10 מ', בפועל התכנון כלל כלונסאות בעומקים קטנים מהדרישה שבתקן, ואילו דעתי כמו גם דעתו של סאבא היו שגם עומק 10 מ' לא מספיק. השופט שמע את הצדדים והביע דעתו.

סוגיה יותר קשה היא הסדקים. הרי על פי הקריטריון שבתקן 940.1 עובי הסדקים לא יוצר כמעט בעיה, ואילו לפי תקן 466.1 – סדק שעוביו 0.3 מ"מ הוא בעייתי. ולא רק עובי הסדק קובע אלא גם כיוונו, ולהלן הסבר מתוך פסק הדין:

 "בן עזרא מצא בחוות דעתו, שמכיווני הסדקים ניתן להסיק שחלק הבניין הדרומי הכולל את אזור הסלון, המטבח והכניסה, מקו המדרגות והממ"ד כלפי דרום, שקע. לאור הסדקים המרובים שבאזורי החלונות והדלתות, בעיקר הסדקים הממוקדים בפינות הפתחים, הניח כי כמות החגורות בבנייה לא מספיקה, אך גם אם יש ליקוי בעניין זה, הוא לבדו לא היה גורם לשברים העיקריים שבבניין (ת/2, סעיף 93)."

 לאמור, אפשר ללמוד על סיבת הסדקים על פי כיווניהם. גם השאלה, האם מדאיגים אותנו רק סדקים שעוברים ומצויים בשני צדי הקיר היא שאלה לא פשוטה ולא טריוויאלית כי במעטפת הבניין בוצע טיח גמיש שמטבעו מסתיר סדקים, ואפילו שאלת עובי הסדקים אינה עניין לבדוק ברמת הדרישות בתקנים שהרי סדק שהיום הוא זעיר, מחר עלול להיות רחב ובעייתי – גם בעיני מי שאינו מומחה. במצב זה, צריך לשמוע את דברי המומחים ולשקול – ובית המשפט שמע, ושקל.

 סוגיה נוספת עמדה לפתחו של בית המשפט: ערכתי את חוות הדעת מבלי שהיו בפניי תוכניות קונסטרוקציה – האם יש בעובדה זו לגרוע ממשקלה של חוות דעתי?! אפשר להבין את דעתו של השופט מתוך סעיף 159 לפסק הדין [עמוד 42] – להלן ציטוט:

 "כשנשאל אם לא היה ראוי שמומחה שנותן חוות דעת יבדוק את השליכט הצבעוני כדי לראות אם באמת אותו סדק עובר מחוץ לבניין, ענה בן עזרא בחיוב, אם זו הייתה הראיה היחידה, "אבל אם היו אומרים לי במבנה שבדקתי ואני יודע בלי שיגידו לי שיהיו סדקים נוספים, וכתבתי את זה גם, שבאמת קרו סדקים נוספים או שבאמת דלתות נוספות התעוותו או שבאמת קרו דברים מהסוג הזה, אז אני כבר אמרתי את זה קודם, זה צפוי. מבחינתי זה צפוי. יותר מזה, אם אני מזהה מצב שצריכים להיות סדקים בבניין וכבר קרה לי דבר כזה, על בניין שהוא ללא סדקים לחלוטין, כתבתי שצריך לשחזר אותו, לבצע בו הריסה ובנייה מחדש מהסיבה שהוא לא נבנה בצורה נכונה, שהוא לא תוכנן בצורה נכונה. אחרי שכתבתי את חוות הדעת אז התחילו להתגלות סדקים. יש מצב כזה גם, לכן כפי שנאמר כאן על ידי בית המשפט יש חשיבות לניתוח הדברים ולהבנת  הדברים, במקרה הזה למשל אני קבעתי את מה שקבעתי בלי לראות תכניות, שום תכנית לא הייתה בפניי חוץ מתכנית היתר בנייה. ואף על פי כן הגעתי למסקנה כמו שהגעתי" (עמ' 66 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 39 עד עמ' 67 לתמליל, שורה 11). בן עזרא מסר בסוף חקירתו, כי גם אם היה רואה את תכניות הקונסטרוקציה המסקנה שלו לא הייתה משתנה (עמ' 67 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 16)."

 מדובר בגישה מקצועית נכונה וצודקת, שהרי לו לא כן הדבר, כדי למנוע תביעה היה די בהעלמת מסמכים ותוכניות המצויים בידי הנתבעים שעכרו אותם.... בנוסף, מומחה מוסמך ומוכשר להסיק מסקנות גם ללא תוכניות, כפי שנאמר על סמך כיווני הסדקים ועל סמך ידע מקצועי רחב יריעה. וכפי שמובא לעיל בציטוט, גם ניתוח של עיוותי דלתות, עשוי ללמד על דפורמציות של הבניין [עקב שקיעות בגלל ביסוס כושל].

 פסק הדין מתארך על פני 88 עמודים וכולל יריעה רחבת היקף וניתוח טענות וטענות נגדיות של מומחים. פסק דין זה מהווה המחשה לכך ששופט אשר צריך לשפוט נושא שבמומחיות, חייב ללמוד ולדעת את הנושא המקצועי העומד לפניו על בוריו, והשופט ד"ר מנחם רניאל עשה זאת.

-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=

[*] שבועון לאזור השומרון – המערכת בזיכרון יעקב.

[**] יעקב אבשלום ז"ל נפטר ממחלה בשיא ימיו, זמן קצרצר לאחר שמסר לבית המשפט את עדותו בוידיאו בתיק זה. יהי זכרו ברוך.