החיסרון שבמחירון
במסגרת הכנת חוות דעת מקצועיות על ידי מהנדסים ואדריכלים מומחים, בסופו של תיאור אי ההתאמה, מתבקש להעריך עלות ביטול אי ההתאמה או תיקון הליקוי בדרך כלשהי. בין אם מדובר במדרגות שצריך להרוס ולבנות מחדש ובין אם מדובר בבניין שלם הטעון הריסה בגלל פגם יסודי שנפל בו או בחיפוי חוץ קלוקל שמסכן את המשתמשים.
ואז מכפילים כמות במחיר יחידה – הנקבע על ידי מומחה, או המועתק ממחירון.
כאן טמון מכשול, והוא – שימוש לא נכון במחירון.
ראשית דבר צריך להבין כי המחירונים מלקטים תוצאות של מכרזים, ובדרך כלל מדובר במכרזי ביצוע של פרויקטים שהם שונים ממה שמוצב מול המומחה במועד כתיבת חוות דעתו, מבחינת תנאים, היקף ביצוע, וסוג הגימור הנדרש. כך למשל אי אפשר לקחת מהמחירון מחיר יחידה ליציקת קורות רגילות ולשתול אותו במחירי ביצוע קורה קשתית. לא יהיה זה נכון לחשב ביצוע בניין לפי מ"ר מחירון, לגבי בניין שנבנה במדרון תלול, לגבי בניין שאינו סטנדרטי מבחינת מורכבות הנדסית [כגון: בעל מפתחים גדולים, בעל קורות זיזיות (קונזולות) שתכנונן וביצוען מורכב, בעל רמת גימור גבוהה מהסטנדרד].
הרי מחבר המחירון לא ראה את מה שרואה המומחה, וממילא לא היה יכול לכוון את מחירי היחידה שלו לכך.
ראה בעניין זה ת"א 3071-07-16 אבשלום ואח' נ' אחים כתאבי בע"מ ואח', בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: ד"ר מנחם רניאל, להלן ציטוט בדיוק בהקשר זה:
"308. בן עזרא העיד שהסכומים בחוות דעתו צויינו לפי ידיעתו האישית, "זה לא תוצאה של חישוב... יש מקומות איפה שניתן וצריך עשיתי את זה, ויש מקומות שזה הערכה כללית. הסיבה לכך היא פשוטה, קודם כל אי אפשר להשתמש במחירון דקל בכל דבר שקורה, מפני שמחירון דקל לא כיוון את עצמו לסיטואציה המיוחדת של הבניין שאותו אני בודק" (עמ' 72 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 7, 11-14).
309. גם מומחה בית המשפט העיד שמחיר הבניה שקבע, 7,500 ₪ למ"ר, זה "למקרה הספציפי הזה" (עמ' 9 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 32). המומחה בן עזרא קבע עלות של 8,000 ₪ ואלו עלויות קרובות כשמומחה בית המשפט מפחית מקביעת בן עזרא. מטעם הנתבעים לא הובאה כל חוות דעת. אשר לעלויות הריסה היד המומחה "אני שאלתי בעלי מקצוע שמתעסקים עם זה בשביל הריסה, ונתנו לי" (עמ' 56 לתמליל מיום 23.9.19, שורה 26). לגבי התכנון האדריכלי הסביר כי "צריכים ללוות אדריכל, היתרים חדשים, היתר להריסה, היתר לבנייה מחדש, ליווי אדריכל" (עמ' 56 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 31-32). המומחה העריך עלויות של פיקוח צמוד בסך של 70,000 ₪, מאחר שפיקוח בסכום של 20,000 ₪ "זה לא ליווי הפרויקט מא' עד ת'" (עמ' 56 לתמליל, שורה 41). ב"כ הנתבעים שאל את המומחה מדוע הסכומים בחוות דעתו עגולים. המומחה השיב שזו הערכה שלו לאחר שבדק עם אנשי מקצוע ולפי נסיונו ולא חישוב מדויק (עמ' 54 לתמליל מיום 23.9.19, שורות 23-28).
310. אין בסיס (בטיעוניהם, כל שכן בראיותיהם) לטענת הנתבעים שהנזק הוא רבע ממה שקבע המומחה. בן עזרא פירט בחוות דעתו (ת/2, עמ' 82-83) את רכיבי עלויות הבניה מחדש, והנתבעים לא סתרו זאת, ולא הצדיקו חריגה מעלויות אלו, והדבר אף לא עלה בחקירתו הנגדית. כפי שפירטתי לעיל, מומחה בית המשפט העמיד את סכום רכיבי העלויות, לא כולל מע"מ ופיקוח, על סך של 1,760,000 ₪. סכום העלויות שקבע בן עזרא, לא כולל מע"מ ופיקוח, על סך של 2,005,000 ₪. שניהם ביצעו חישובים נפרדים והנתבעים כזכור לא הגישו חוות דעת מטעמם ולא סתרו את חישוב גובה הנזק.
שנית, מהו היתרון של מחבר המחירון, על מומחה המעיד בבית המשפט?! מאין נובע האמון הניתן על ידי כמה שופטים במחברי מחירונים שעבודתם בדרך כלל היא חיבור מחירונים ונושאים קרובים לכך, בעוד המומחה – צפוי שיהיה בעל ידע הנרכש מניסיון ומלימוד הנושא בו הוא מעיד?!
שלישית, יש חשיבות לא רק לתרגיל ההכפלה של הכמות במחיר היחידה, אלא גם לשיקול דעת הנדסי וראייה כוללת של הבעיה הניצבת לדיון. לפעמים לא ניתן לכמת את הרכיב הטעון תיקון, ולפעמים כימותו יגרום להונאה ויחטא לאמת ההנדסית. עבודה קטנה מבחינת כמות, יכולה להיות גדולה מבחינת עלות. כגון – ניסור כלונסאות בעומק 1 מ' תחת פני הקרקע כדי שיהיה אפשר לבצע עבודות ללא אילוצים במגרש. העבודות הנלוות לכך הן רבות ותלויות במצב הבניה באתר, כך שהן שונות ממקום למקום. דוגמא נוספת – החלפת זיגוג מעקה או חלון בדירה בקומה 25, במצב בו נדרש לבצע את העבודה מבחוץ. תהיה זו טעות לחשב את העלות לפי אורך המעקה או שטח שמשת החלון ולהסתמך לשם כך על מחירונים המשווים לחוות הדעת מראה מקצועי לכאורה.
לסיכון, אין לשלול שימוש במחירון כאשר נעשה בו שימוש מושכל, אולם אין לקדשו באופן עיוור [אוטומטי].
