אם בארץ הודו
במצב בו כולם שומרי חוק, לא צריך להתקין תקנות.
חזון הנביאים הוא חיי שלום ושלווה, בהם האנושות לא תזדקק עוד לכלי מלחמה.
במצב בו כולם שומרי חוק, לא צריך להתקין תקנות.
במצב בו שלום שורר בארץ, אין צורך בכלי מלחמה, וראה בעניין זה את פירושו הנפלא של רבי אברהם אבן עזרא [הראב"ע, 1089-1162, סופר ומשורר, מתמטיקאי ופרשן תנ"ך] לפרשת משפטים, להלן ציטוט:
"אילו היינו במקום שאין שם שור, אין צורך למשפטי שור נגח. ואילו היינו יושבים באוהלים, כקדריים, אין צורך למעקה ומזוזה. ואם בארץ הודו, אין צורך למשפט גניבה ורציחה ועושק ועדות שקר".
עינינו הרואות כי הראב"ע מכוון את דבריו לא רק לדין הפלילי אלא גם לדין האזרחי ולא במקרה הוא כולל בדבריו, בהקשר זה, גם את המצווה להקמת מעקה בגג.
אילו היו כולם מבצעים כנדרש את כל הוראות חוק התכנון והבניה ואת התקנות ותקני הבניה, לא היה צריך לחוקק את חוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973; להזכיר, בחוק זה אי התאמה יוצרת עילת תביעה, והיא כוללת: הפרה של תקן ישראלי, בניה בניגוד לתקנות התכנון והבניה, וכן בניה בניגוד למפרט המכר. בנוסף, ליקויי תכנון וביצוע לפי העניין.
אלא שהנחת יסוד היא, שלא כך הם פני הדברים; המציאות מראה כי המתכננים יוצרים תכנון שגוי המנוגד לתקנים ולתקנות, הבונים מקימים בניינים בניגוד לחקיקת המשנה בתחום הבניה ועם ליקויי בניה, והוועדות לתכנון ולבניה לא מבצעות את תפקידיהן באכיפה ומאשרות כדרך שגרה תכניות שגויות; כמו כן, מנפיקות טופס 4 וטופס 5 – גם לבניינים בהם ישנן אי התאמות למכביר בנושאי תברואה, בטיחות, ועוד.
לכן חקיקת חוק המכר (דירות), ככלי נוסף לשמירה על איכות הבניה, הייתה נחוצה וחיונית.
במצב זה, אי אפשר לבוא ולטעון כי "מכיוון שיש טופס 4", או: "מכיוון שניתן היתר בניה" – אין ליקויים בבניה בה מדובר, ולכאורה כל הטענות לגבי קיומם של הליקויים הן טענות סרק במטרה לעשות עושר ולא במשפט.
טענה מסוג זה צריכה להידחות על הסף, ויש לדון באי ההתאמות ובליקויי הבניה לגופם, על אף שהבניין בו מדבר עבר בהצלחה את כל השלבים ועמד בכל תנאי הרישוי וההיתר.
ילמדו השופטים דבר תורה מפי הראב"ע, שהבהיר סוגיה זו בפרשת משפטים.