פרשנות מקוממת
בעיתון "ישראל היום" מיום22.06.2021 הופיעה כתבה מאת יהודה שלזינגר, בעניין האשמות הדדיות בין ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו לבין שר החוץ יאיר לפיד.
עיקר הכתבה התמקדה בביקורת של בנימין נתניהו [שהיא, במקרה זה, ביקורת בונה] שהוטחה כלפי לפיד - על כי התחייב כלפי ארצות הברית להימנע מהפתעות [להודיע לממשל האמריקני מראש על כל מהלך שעלול להביך אותו]. נתניהו טען בצדק, כי הבטחה כזו פוגעת בביטחון המדינה ומבטלת את חופש הפעולה של ישראל - בעיקר נגד איראן. באותו מאמר הבהיר נתניהו כי רק לאחרונה ביקש ממנו ממשל ביידן התחייבות להימנע מהפתעת הממשל – אך הוא סרב להתחייב, והשיב כי ישקול את הבקשה.
המשמעות היא, כי לא הייתה הבטחה כזו בתקופת ממשל הליכוד, וכי ראש הממשלה החליט בכל דבר ועניין לגופו ושמר לעצמו את הזכות ושיקול הדעת - האם לשתף בו את ארצות הברית, או לא לשתף.
בא הכותב, ומשבש את הגיונם של דברים – ולהלן ציטוט:
"...אלא שנתניהו שוכח שגם בתקופתו כראש ממשלה, הן בתקופת אובמה וגם בימי טראמפ, הוא עצמו נמנע מלהפתיע את האמריקנים ותיאם איתם לפרטי פרטים כל תכנית בנייה ביהודה, בשומרון ובירושלים".
יש לקרוא שוב את הציטוט, כדי להבין כיצד יוצרים שיבוש, שנראה ממבט ראשון אמת לאמיתה, באמצעות ניסוח מעורפל ולא מדויק.
הרי כאשר נתניהו מודיע כי הוא יחליט היכן לשתף במידע מוקדם את ארצות הברית והיכן לא, ברור שישנם מקרים בהם הוא משתף, ולדוגמא, כפי שהבהיר בצדק הכותב, בנושא ההתיישבות – נתניהו שיתף, ויש מקרים שבהם לא ישתף; באופן חלקי כן ובאופן חלקי לא.
האם "נתניהו שכח?!"
ברור שלא.
שיתוף ארה"ב בנושא הבניה ביהודה, בשומרון ובירושלים, כאמור תואם ככפפה ליד את מדיניותו, לשתף רק היכן שהשיתוף לא גורם נזק למדינת ישראל, ומשאיר חופש פעולה.
יתירה מכך, המטרה היא להראות שיתוף פעולה והעברת מידע בכל עניין שאין בו הגבלת מדינת ישראל והצרת צעדיה. אין כל כוונה להביך את ממשל ארצות הברית שלא לצורך. הרי ארצות הברית, בכל סוג של ממשל בה, היא ידידה של ישראל.
לפיכך, הדוגמא שהביא הכותב כהוכחה-לכאורה כי "נתניהו שכח", וכאילו שיתוף ארה"ב במידע בנושא ההתיישבות מהווה סתירה לשמירת האופציה [לשתף או שלא לשתף] – היא דוגמא לא נכונה, עם כשל לוגי, וכל מטרתה היא להציג את נתניהו כלא אמין, ולהאדיר את ממשלת השינוי – שינוי לרעה.
הדרך הזו בה מתגייסים עיתונאים ובעלי טורים לנגח את נתניהו ולפאר את ממשלת השינוי-לרעה, היא אינה אלא הסחת הדעת של הציבור ויצירת מצג שווא שלכאורה נראה אמין.
כל כתב שנוקט בכך, עושה זאת בעשרות ובמאות מאמרים וכתבות, ויש עשרות רבות של עיתונאים העושים כמוהו, טיפין טיפין, כך יוצרים עיתונות מטעה תוך ניסיון לשנות מציאות לטובת מי שהם חפצים ביקרם.