אובייקטיביות ומומחיות

השוואת תפקידים בין המומחים לפי סוג המינוי, וחובת האובייקטיביות של המומחים בחוות הדעת המקצועיות הנערכות על ידיהם.

אובייקטיביות

ראשית דבר, יובהר ללא פשרות כי מומחה בתחום ההנדסה והאדריכלות מחויב על פי תקנות האתיקה לתת חוות דעת אובייקטיבית ונכונה, ללא כל קשר עם הגורם שמינה אותו.

ראה בעניין זה את פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, ע"א 86/86 אחד העם שפירא נ' אריה ורבקה לשם, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: יוסף מרגלית, מלכיאל סלוצקי וחנוך אריאל, להלן ציטוט המוכיח כי על פי עמדת בית המשפט - מומחה צד לדיון אינו אמור לנטות בחוות דעתו לטובת הצד שמינה אותו, אלא להיות אובייקטיבי בכתיבת חוות דעתו:

"א. המהנדס בן-עזרא פרט בחוות דעתו ת/1 את הליקויים שמצא בריצוף שבדירה, את הפתרונות לתיקון המצב והעריך את עלותם. על כך השיב המהנדס טיגרמן מטעם המוכרת בחוות דעתו נ/1. אין למעשה מחלוקת לענין קיומם של הפגמים בריצוף שבחדרי ההורים והילדים והכוללים כמתואר בנ/1" שברים בפינות, שברים במקצועות, כתמים, קלופים, שקעים ונקבים". אלא שמאחר ולדעת המהנדס טיגרמן "הריצוף מתאים לריצוף סוג א'" לפי תקן שהציג, הרי שאין צורך בהחלפתו חרף קיומם של הפגמים שהוא עצמו מאשר את קיומם (ראה נ/1, סעיף 4(1)). הדעת אינה סובלת מסקנה שכזו. לא סיווגו של הריצוף הוא הקובע את הנזק אלא עצם עובדת קיומם של הפגמים במרצפות עצמן ובאופן בצוע העבודה. נסיונו של המהנדס טיגרמן להתלות בסיווג התיקני כעילה לאי בצוע התיקונים הדרושים הוא לכשלעצמו, גורע ממהימנותו וממיומנותו ומעלה עליו את החשד של נטייה לבעל הדין שהזמינו ומשלם את שכרו, קרי המוכרת". (הדגשת הקו אינה במקור).

מדובר בפסק דין ישן של בכירי בית המשפט המחוזי בתחום התכנון והבניה באותה עת, חשוב וחיוני גם כיום - כיין המשומר.

פסק דין זה בא ללמדנו, כי מומחה - צריך להיות ישר דרך, אובייקטיבי, וחסר פניות.

מומחה מטעם קבלן

לחוות דעת מקצועית - יש מטרה.

אם מציבים את אותה המטרה, בפני מומחה מטעם קבלן ובפני מומחה מטעם הדיירים - מצופה כי נקבל שתי חוות דעת דומות מאוד.

אלא שבמציאות - אין המצב כך:

בעוד שבפני מומחה הדיירים מוצבת ומוצגת הדירה (או הנכס הנבדק) - עם מסמכי המכר, ועליו מוטלת בדיקת אי התאמות וליקויי בניה, הרי מומחה מטעם הקבלן - לא מתבקש, כמטרת חוות דעתו, לאתר ליקויים בדירה, ברכוש המשותף או בנכס הנבדק, אלא עומדת בפניו חוות דעת מקצועית אשר הוא מתבקש לעבור עליה, לבדוק אותה בעיני מומחה - ולכתוב חוות דעת מול חוות דעתו של מומחה הדיירים.

לשון אחר, הנושא העומד בפני מומחה הדיירים הוא - הנכס, בעוד הנושא העומד בפני מומחה הקבלן הוא - חוות דעתו של מומחה הדיירים.

לפיכך, לאור מטרות שונות אלו יש לבדוק את חוות הדעת [ולא על פי הסיכום הכספי בלבד].

מומחה מטעם בית המשפט

ראשית דבר, אחזור על מה שכבר נאמר על ידי פעמים מספר: המומחה אינו זרועו הארוכה של בית המשפט.

הביטוי - ביטוי יפה הוא, אך אינו נכון. לא רק שהביטוי אינו נכון, הוא גם גורם לנזק, ע"י כך שמומחים [וגם באי כוח הצדדים] מפרשים אמירה זו בצורה לא נכונה, ומרבים זכויות וסמכויות למומחה בית המשפט.

גישה זו מהווה בפוטנציה מכשול גם בפני השופט, כי כה קל לו לאמץ בשלמות את מה שטוען מומחה ביהמ"ש, במקום לדון בטענות ולהיכנס לעובי הקורה בעצמו.

בעניין זה, אביא שוב את דברי בית המשפט המחוזי בחיפה, ואצטט את אותו הרכב של שלושת השופטים - יוסף מרגלית, מלכיאל סלוצקי וחנוך אריאל, בע"א 90/(25-38) אברהם אלברט נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', כיין משומר:

"קבוצת הרוכשים, שהם המערערים בתיקים הנדונים, מתלוננים כולם על בניה בלתי תקינה של הדירות ועל שורה של פגמים שנתגלו בהן, כל זוג מהזוגות התובעים תובע פיצוי על הנזקים שנגרמו לו עקב הפגמים בדירתו.

בכל אחד מהתיקים הוגשה מטעם התובעים חוות-דעת של המהנדס בן-עזרא המתארת את הפגמים שנתגלו בכל דירה וקובעת את מחיר התקון.

שופט השלום הנכבד החליט למנות מומחה מטעם בית-המשפט ומינה את המהנדס י.דימנט, שבדק את הדירות נשוא התביעות והגיש חוות-דעת על ממצאיו.

המומחה ה' דימנט לא הסתפק בתאור הפגמים ועלות תקונם אלא אף התערב בצד המשפטי. שקל את טענות התובעים אף בנושאים משפטיים והציע פתרונות לכל אלה. למרבה הצער לא בדק שופט השלום את חוות העת האלה בדיקה בקורתית וקבלן על קרבן וכרעיהן ללא דיון כלשהו בפסקי דינו ואימצן למעשה כבסיס לפסקי-הדין". (ההדגשה אינה במקור).

מיותר לציין כי פסק הדין שבערעור העדיף את חוות דעת מומחה הדיירים (כותב שורות אלו) על פני חוות דעתו של מומחה בית המשפט באופן שיטתי, פרט לפרט, ליקוי אחר ליקוי, עם נימוקים לגבי כל העדפה.

יצוין כי מומחה בית המשפט אינו אמור לצאת בחוות דעתו מתוך המסגרת של מומחיותו, ואינו אמור לפזול לתחום המשפטי.

בעניין זה, אינו מסוגל ואינו צריך להחליט אילו מסמכים הוא יקבל ויבדוק (שהרי המסמכים אשר בתיק בית המשפט הם רשימה סגורה, וככל שצד לדיון מעוניין בהוספת מסמכים - עומדת בפניו הדרך לעשות כן ע"י הגשת בקשה מתאימה לבית המשפט).

בנוסף, המומחה אינו אמור לחקור עדים ולתשאל את הנוכחים, כי יש בכך "חקירה" - שאינה חקירה, כ"בית דין שדה", העלולה להטעות את המומחה ודרכו גם את בית המשפט.

עליו לבדוק את הנכס.

עליו לבדוק את המסמכים המצויים בתיק - ובעיקר את חוות הדעת של הצדדים.

עליו להיצמד לכתב המינוי.