שני נשיאים מיותרים ומוסד מזיק

בימים האחרונים אזרחי ישראל חזו בשתי דמויות קפקאיות הנאחזות כטובע בקש – ומייחלות לכבוד מלאכותי, מכבירות חנופה אחת לשנייה; הנשיא היוצא ראובן ריבלין והנשיא הנכנס יצחק הרצוג, "יוצא" ו"נכנס" למוסד מיותר ומזיק.

כל תפקידי הנשיא

שני הנשיאים וודאי מבינים בליבם פנימה כי המשרה ממנה יוצא האחד ואליה נכנס השני, היא משרה מיותרת, מכבידה על משלם המסים, ומביכה לעתים קרובות את השלטון ללא טעם. התפקידים הממלכתיים של הנשיא, לרבות נוכחות בטקסים מגוחכים יכולה להתבצע על ידי יו"ר הכנסת תוך המעטה של תפקידים אלה וצמצומם ככל שניתן.

"חותמת גומי" הנדרשת כדי למלא תפקידים אחרים, יכולה לעבור אל כל בעל תפקיד אחר בממשל, שאליו תעבור החותמת מבלי שיושת עליו שום מאמץ או זמן-עבודה נוסף, וללא הילת הנשיא.

ההטעיה והטעות שבחשיבות המדינית של המשרה חסרת המשמעות – לא מוספות למדינת ישראל נקודות זכות במפגשים עם שועי עולם, נניח בין נשיא ישראל לבין נשיא ארצות הברית, שאינם נשיאים שווים זה לזה, כי האחד - חסר מעש והשני ראש מדינה בפועל, אף ששניהם מתהדרים באותו תואר – Mr. President

הנזק

לו היה מדובר בתפקיד מיותר בלבד, ניחא. אלא שמדובר גם בנזק כלכלי עצום שמסב מוסד הנשיאות למדינה, הוצאות אבטחה, הוצאות תפעול, הוצאות מחשוב, הוצאות נסיעות ממלכתיות, הוצאות השתתפות באירועים, והוצאות על משכורות. בנוסף, הוצאות על מימון פעילויות של נשיאים לשעבר, וטרם מנינו את כל סוגי ההוצאות – כגון: אחזקה, פעילויות מיוחדות וכיוצא בזה.

ססמאות

אחד משני הנשיאים [ובאמת לא חשוב מי] – התעלה על עצמו [עף?], ושיחרר ביטוי – שאומר כי הוא: "יאחד ויאחה את העם".

אפילו החרוז פגום.

לגופו של עניין: איך הנשיא יאחד את העם?! האם אפשר בכלל לאחד אזרחים זה עם זה, או שמא מדובר בהפרחת סיסמת-שווא?! ואין הוא יאחה את העם – בדבק פלסטי?! שמא השונות היא עיקר הכוח של העם ודווקא מהניגודים מפיקים תועלות [גם זה נאמר בנאום אחר, על ידי אותו נשיא ששואף לאחד ולאחות...].

דרך ארץ

חוסר הצניעות, והיהירות של הנשיאים, באים לידי ביטוי "מתוחכם" על ידי כך, שאחד משבח ומהלל את רעהו, וכך יוצא ששניהם זוכים לשפע של תשבחות והלל, כאילו באופן אובייקטיבי... כך זה עובר, מבלי לעורר מבוכה רבה מדיי.

אלא שהתשבחות המופרזות – נקלטות בקלות על ידי האזרחים, שתופשים את הטריק...

תיאטרון האבסורד

אחד משיאי האבסורד, בא לידי ביטוי בטקס המביך של השבעת הנשיא בין כותלי הכנסת, וקריאות: "יחי, יחי, יחי".

כדי להשלים את התמונה –  מוצע לבדוק ב"ויקיפדיה" מה הם כל תפקידי הנשיא, ומהם הכישורים הדרושים כדי למלא אותם, וכן - מי יכול בקלות וללא עלות – למלא אותם, ככל שאינם מיותרים.