מטרות פזורים

עברית תקנית – או שגיאת דקדוק?

בספר: "ספר קישוני" שראה אור לאחר פטירתו של הסופר אפרים קישון בהוצאת "ידיעות ספרים" וכולל אוסף נבחר מכתביו, נכללה ההומורסקה "אבדכם הנאמן" [טעות מכוונת] ובמבוא - המשפט הבא:

"נמצא והעננים מתקשרים בעבים ורוח של סיביר משתוללת בחוץ, ומקץ רבע שעה, זורחת השמש והציפורים מצייצות, וכעבור שתי דקות שוב מעונן חלקית עם מטרות פזורים".

"מטרות פזורים"?! האם יש כאן טעות דקדוקית?

מה המשמעות של "מטרות פזורים" – שמא צריך לומר "מטרות פזורות"?!

ובכן, אין כאן טעות ולהלן הסבר:

מטרה פירושה לוח שיורים בו לשם אימון בקליעה, וגם: תכלית, כוונה, והמילה היא נקבה ובצורת רבים – מטרות. למשל, תיאור אימון ירי – "מטרות פזורות בשטח".

מטר [שני קמצים] פירושו גשם, זכר, ובצורת רבים – מטרות [מ' עם שווא נע].

להשלמת התמונה – מטר [שני סגולים] היא יחידת מידה אורכית, זכר, וברבים – מטרים.

נכון כתב אפרים קישון – "מטרות פזורים".