האם שמירת השבת שומרת על העם היהודי בארצו?
דיון בשאלה שבכותרת, על בסיס נתונים סטטיסטיים שנאגרו מפרסומי הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה בישראל.
חוקרי התהליכים ההיסטוריים, מאוחדים בדעה כי שמירת שבת וקיום מצוות התורה היו גורם מכריע בשרידות העם היהודי לדורותיו, על אף המאורעות ההיסטוריים שפקדו את עם ישראל ובמיוחד החורבן והגלויות, מגלות בבל [בסביבת 600 לפנע הספירה] ועד גירוש ספרד [שנת 1492] - כחלק מגירוש היהודים מאירופה המערבית, דבר שגרם לפיזור ישראל בעמים בכל קצווי תבל ולהיווצרות מיעוטים של יהודים בתפוצות.
מה משותף ליהודי מהעיר צנעא שבתימן הערבית, ליהודי מהעיר וורשה שבפולין האירופאית? וודאי שלא המראה וצבע העור, אף לא המזג הנפשי ותחומי העיסוק וההתעניינות.
אלא ששניהם יתחברו לאותו מניין בתפילת מנחה, ויקראו מאותו הספר את נוסח התפילה, אף יבינו זה את דברו של זה בזכות שמירת המצוות.
ללא קיום המצוות, פער שלא ניתן לגישור היה נפער ביניהם, והיעדר כל תקשורת והבעת התעניינות היו נחלתם איש כלפי רעהו.
אין עוררין כי היהדות שרדה את תהפוכות ההיסטוריה רבות הדמים, בניגוד לכל עם אחר, בזכות קיום מצוות התורה ושמירת השבת.
כך ניצל העם היהודי מהתבוללות ומכליה.
לעת הזאת, לעם היהודי יש מדינה, מדינה על טהרת החילוניות מבחינת שלטונה ומבחינת עיקר הפונקציות המתקיימות בה, ודומה לכאורה כי במישור של ההישרדות – הדת עשתה את שלה..
דומה כי, לכאורה, צה"ל חזק עם כוח הרתעה ממשי, הוא הערובה לקיום מדינת ישראל.
יש להודות, צה"ל חזק הוא חיוני ביותר לקיום המדינה.
הוא לא ערובה לקיומה. לשון אחר, צה"ל חזר הא תנאי הכרחי אך לא תנאי מספיק.
יושב בינינו אחמד או ריאד, ומייחל ליום בו הערבים יהיו לרוב דמוקרטי במדינת ישראל, ואז יעבור השלטון במדינה לידיהם של הערבים ללא כל צורך במלחמה, בה כבר הוכח כי ידו של ריאד אינה על העליונה.
הוא טועה.
והסכת ושמע:
גם לעת הזאת, מה שיגן על מדינת ישראל [החילונית בינתיים] מלהתקיים כמדינת היהודים ברוח מגילת העצמאות, זה שוב השבת ומצוות התורה.
להלן החשבון:
אוכלוסיית ישראל מונה כיום כ – 9.3 מיליון נפש מהם 1.47 מיליון חרדים + דתיים ו- 1.96 מיליון מוסלמים + נוצרים + דרוזים.
שיעור הפריון בקרב יהודים כקבוצה אחת הוא 3.1 ילדים לאישה שהוא נמוך מזה שאצל הערבים, אולם אם מפרידים את החילונים מהדתיים/חרדים, מגיעים לנתונים מעניינים – שיעור הפריון אצל חילונים הוא 2.1 ואילו אצל ח/ד הוא 6.9. שיעור הפריון אצל הערבים הוא קטן מזה שאצל הקבוצה ח/ד ונאמד ב- 5 עד 5.5 ילדים לאישה, משמע, קטן במעל 20% מאשר בקבוצת ה-ח/ד.
מתבהר מנתונים אלה כי בתהליך הדמוגרפי חלה בלימה הדרגתית של היתרון בריבוי הטבעי של הערבים ומעבר מהיר [כדרכו של טור גיאומטרי] ליתרון מספרי לקבוצת הדתיים/חרדים.
מולנו שני טורים גיאומטריים: טור א' [חרדים/דתיים] הוא בעל איבר ראשון – מספר אוכלוסין 1470000 נפש לעומת טור ב' [מוסלמים נוצרים ודרוזים] בו האיבר הראשון הוא 1960000 נפש, הפרש של 33% לטובת טור ב', אך מנת טור א' גדולה ממנת טור ב' ב- 20% לפחות.
השוואה מתמטית בין טור א' לבין טור ב' תגלה, כי בטווח הקצר טור ב' ישמור על יתרונו המספרי אולם יתרון זה ילך ויצטמצם, ובשלב מסוים יהא טור א' גדול יותר מטור ב', ובהפרש ההולך וגובר לפי החזקה של מנת הטור.
התמונה הנ"ל שונה לחלוטין מזו המוצגת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועל ידי המחקר השולט באקדמיה בישראל, שהוא מושתת על נתונים לא רלוונטיים ומטעים, בכך שאינו מפריד בין תת קבוצות בקרב היהודים, במצב בו יש תת קבוצה ברורה, מגובשת ומוגדרת היטב מבחינת הריבוי הטבעי שלה [היא לא צריכה להיות אחידה מבחינות אחרות].
התעלמות מנתון סטטיסטי זה, הוא מעשה בת יענה.
קבוצה של היהודים הדתית/חרדית תעלה במספרה על קבוצת המוסלמים בישראל על אף תנאי פתיחה נחותים, וזאת בזכות שיעור הגידול [שיעור הגידול של המשפחה הדתית/חרדית הוא גבוה מזה של המשפחה המוסלמית לכל הפחות ב- 20%].
על ידי הצגת האוכלוסייה היהודית כמקשה אחת, אנו חוטאים לאמת המתמטית, תוך יצירת יתרון מדומה לאוכלוסייה הערבית.
מסתבר כי מה ששומר וישמור על קיומה של מדינה יהודית בארץ ישראל – זה שוב קיום מצוות התורה.
* * *
יתירה מכך, ההסבר של הגניוס היהודי על דרך תורת הגזע אינו נכון – אמנם הוא עומד במבחן התוצאה, אך אינו עומד במבחן חקר הסיבה.
צא וחשוב, מי נותר בין ד' אמות הקהילייה היהודית ומי נושר ממנה, באמצעות היטמעות והתבוללות בקרב העמים?
לא קשה להבין, גם מבלי להסתייע במחקר סטטיסטי, כי מי שהוא עם ספר בידו והגות בקדקודו – נותר ושורד כיהודי, ומי שמנותק מהסידור ומהמחזור, מהתנ"ך ומהגמרא – דרכו החוצה יותר קלה, פיתויי הנכר קורצים לו ביתר שאת, וסיכוייו להינתק מהיהדות גוברים.
לאמור, אלה שנשארים בדתם, רובם המכריע אם לא כולם – יודעי ספר, ואילו בין אלה שיוצאים לרעות ולחיות בשדות זרים – נמצא גם יודעי ספר, וגם לא.
להבהיר: אחוז האנאלפביתים מבין שומרי המצוות הוא: אפס, ולא כך הדבר לגבי החילונים. [הפער היה גדול יותר בעבר, בטרם הקדמה התרבותית אשר פקדה את העולם המערבי במאות השנים האחרונות].
גם כיום במדינות מזרח אירופה ומערב אירופה, חיים כפריים שאינם יודעי קרוא וכתוב, בה בעת שהיהודי הכפרי מתימן, יודע בעל פה לא רק את סידור התפילה ואת מחזור החג, אלא גם יד לו בפירוש רש"י, בשירת ר' שלום שבזי ובאונקלוס, ובעוד ספרות הגות מהעולם הרוחני העשיר, שמצוי ונגיש ביהדות.
